אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא

שמונה נשים שורדות שואה השתתפו בסדנא לנשים עוצמתיות בספריית בית אלון

מאת: חביבה רוטשילד

בימים אלה נערך מפגש הסיום של סדנא מיוחדת בנושא “נשים עוצמתיות” לשמונה משתתפות, ניצולות שואה, תושבות גבעתיים. המפגשים התקיימו בספריית “בית אלון”. מאחורי היוזמה המבורכת עומדת המחלקה לאוכלוסיה המבוגרת בנהולה של ענת חורב שטיינברג המשתייכת לאגף הרווחה של עיריית גבעתיים. עידית נינארי עובדת סוציאלית מ”מרכז אלה” הנחתה את הסדנא, בשיתוף שני סטודנטים מאוניברסיטת תל- אביב.

מרכז אלה

מרכז אלה – עמותה מקצועית המספקת שרותי תמיכה נפשית לכלל האוכלוסייה הישראלית. העמותה הוקמה בשנת 1979 בידי ולמען יוצאי הולנד והייתה חלוצה בישראל במתן עזרה פסיכו-סוציאלית לניצולי שואה. במהלך השנים התרחב תחום הפעילות ובעשורים האחרונים סייעה אלה לאלפי אנשים אשר חוו אובדן, שכול, טראומה וכאב נפשי, באמצעות טיפול פרטני וקבוצתי, יעוץ פסיכיאטרי, ובאמצעות הפעלת מגוון פעילויות חברתיות. לאלה סניפים בכל רחבי הארץ וצוות גדול של מטפלים מקצועיים עם ניסיון בגישות טיפוליות שונות ועם מומחיות בטיפול בניצולי שואה ואנשים שחוו אבדן ואבל.

 מפגשי הקבוצה

קבוצת הנשים של גבעתיים נפגשה אחת לשבוע למשך שמונה מפגשים בהן דנו המשתתפות בנושאים שונים הקשורים לנשיות. הנושאים שהועלו דנו באידיאל היופי, חירות וחופש נשיים, פרנסה, אימהות, סבתאות, נורמות חברתיות והשלכותיהן, קריירה כפולה “עבודה, בית” ועוד. במפגשים אלו נוצרה אינטימיות, הנשים שיתפו בחוויות וסיפורים הקשורים לילדותן, העלייה לארץ, ההשתלבות בחברה הישראלית. כל זאת תוך ציון רגעים משמחים, קשיים, הצלחות ותובנות אותן רכשו במהלך חייהן ועשייתן לאורך השנים.

נשים עוצמתיות

משיחות שערכתי עם חלקן של המשתתפות ניכר בוודאות כי העוצמה הינה חלק מחייהן בעבר ובהווה. הן ראויות להערכה רבה, עליה עמלו בעשר אצבעותיהן. שרה רף (91) ילידת פולין, עסוקה ופעילה, מרצה בפרוייקט “זיכרון בסלון”,  עם בני נוער בבתי הספר בגבעתיים ולומדת כל העת. היא נמנית על “ילדי טהרן”, באמתחתה סיפורים מדהימים על ילדותה בצל המלחמה,  עלייתה ארצה והשתלבותה בחיים החברתיים והמקצועיים של החברה הישראלית. היא שומעת הרצאות באופן קבוע באוניברסיטת תל  אביב, חובבת מוסיקה ובעלת ידע רחב בנושאים רבים. שרה משתפת בתחושותיה לגבי הסדנא ואומרת “בסדנא חוויתי תחושת השתייכות לקבוצה של נשים, שעברו את אותן התלאות ונבנו בכוחות עצמן למרות הקשיים. נשים הגיעו לארץ ללא פרנסה ובנו את עצמן ואת עתידן”.

לדבריה האשה העוצמתית ביותר אשר היוותה עבורה מקור להשראה היא אמא שלה. שרה מדגישה שהאינטואיציות של אמה בזמן המלחמה הצילו אותה ואת בני משפחתה בכל רגע נתון. הם גורשו מן הבית, עברו ונדדו, חיו בחוסר וודאות, חוו אימה , זוועות וחוסר במזון ובכל זאת שרדו ונצלו. והכל בזכות אמא.

בתיה גורביץ’ (83) ילידת פולין, חוותה את המלחמה בהיותה ילדה בת שש. תאוריה מפליגים לילדות הקשה אותה חוותה , ” לא היתה לנו ילדות, עכשיו אנו ילדים”, היא אומרת. נהנית מהדברים הקטנים ויודעת להעריך משמעותם בעקבות מה שעברה בחיים, “אני רואה פרח צומח בגינה וזה עושה אותי מאושרת”, היא אומרת. הכל עניין של פרופורציות בחיים.

בתיה החלה להשתתף בקבוצות פסיכודרמה לפני ארבע שנים ורק אז החלה לדבר על מה שעברה בתקופת המלחמה. הסדנא הנוכחית סייעה לה להמשיך ולדבר, אף להתייעץ בעניינים אישיים עם בנות הקבוצה. היא פעילה ללא הפסקה, חברה בקבוצת ה”שמוניסטים” – המופיעה שעובדת בימים אלה על הצגה חדשה. הסדנא לנשים המדהימות הללו הסתיימה עם רצונן להמשך הקשר בעתיד. הן מודעות לעצמן, מכילות, סקרניות אינן שוקטות על השמרים. נשים שהן כבר סבתות לנכדים , יש להן נינים. גיבורות של ממש, מודל לחיקוי והערצה על אומץ ליבן, התמודדותן, הצלחתן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.