קרן עשור אוהבת להצחיק

חביבה רוטשילד

קרן עשור מגבעתיים, למדה באורט טכניקום גדלה בבית של חוזרים בתשובה ולכן, נאלצה לוותר על חלום ילדותה להיות שחקנית. משבר אישי שפקד אותה היה הטריגר שגרם לה פנות למקצוע הנכסף.

כיום היא ליצנית רפואית בבית חולים ברזילי, מורה למשחק, מנחת סדנאות, עושה סטנד אפ ובמעט הזמן שנותר לה היא מתנדבת ביחידה של חיל הרפואה ומלווה חיילים, כליצנית רפואית

 

בסיפור חייה של קרן עשור מגבעתיים, שזורים חוטים רבים שחברו להם יחדיו לרקמה אנושית אחת ענקית, צבעונית ומרתקת. הם חזקים, בלתי ניתנים להתרה, כל כך שונים זה מזה ובכל זאת חיים בהרמוניה מופלאה. קרן שחקנית, ליצנית רפואית, מורה בבית ספר למשחק ,מנחת סדנאות ואמא במשרה מלאה. אורגת מקצועית של ניסיון חיים, תובנות עמוקות וחריצות אין קץ. דיבורה שוטף וקולח, היא אופטימית חסרת תקנה, יודעת בוודאות מה היא רוצה. פגשתי אותה לאחר שובה מנסיעה קצרה לאמסטרדם, בין העלאת מופע היחיד שלה “בעיטת קרן”, לאינספור סדנאות והרצאות אותן היא מעבירה ובנוסף לזה גם עובדת במשמרות בבית החולים “ברזילי” באשקלון, שם הינה על תקן ליצנית רפואית.

 

תפקיד קטן ואהבה גדולה

קרן אומרת שכבר בגיל תשע חלמה להיות שחקנית. היא ניגשה לאודישן הראשון בחייה , להפקה של תאטרון הילדים והנוער של “ז’אק יעקב”, המוכר משנות ה- 80 ועברה אותו בהצלחה. משם הדרך אל הבמה הייתה קצרה. היא הופיעה בתפקידה הראשון כגמד קטן בהצגה “נילס הולגרסון”, אותו בצעה באדיקות במהלך 100 הצגות ברחבי הארץ. היא אפילו לא דיברה במהלך ההופעה, כי לא נדרש ממנה. שלש- ארבע פעמים בשבוע, מצאה את עצמה נוסעת באוטובוס לרחוב דיזנגוף בתל – אביב , לצד פינוי זמן ללימודיה  בבית הספר היסודי. אמה של קרן, כמעצבת אופנה, עיצבה ותפרה את התלבושות והייתה איתה שם. קרן, כמו באגדות, הייתה פשוט מאושרת. מכאן והלאה השתתפה בהפקות רבות ונוספות עד גיל 15 והרגישה במעמקי ליבה, שזה מה שהיא רוצה ואוהבת לעשות. זאת לדבריה, בזכות האש שבערה בה מבפנים ותפקיד “המצחיקה” של החברה, אותו הרוויחה ביושר רב.

 

ה”קול” נשאר במשפחה

קרן גדלה ביד אליהו בתל- אביב, בעת היותה בת 15, חזרו הוריה בתשובה. היא זוכרת שיחות רבות על “מה יהיה ואיך” באשר לעתידה כשחקנית. מהר מאד הבינה שיהיה לה די  קשה להתפרנס מזה. היא לא חששה מעבודה קשה, אך בעצת הוריה החליטה לעזוב את התחום ולהתמסר ללימודים אשר יניבו מקצוע נאה וממון לקיום.

קרן דחתה את גיוסה לצה”ל, החלה ללמוד אדריכלות ב”אורט טכניקום” גבעתיים כעתודאית וכשחשה שזה לא מתאים לה, עזבה את הלימודים והתגייסה לצבא ליחידת מודיעין בתפקיד מקצועי. נכון, קרן הולכת עם הלב המכתיב לה מבפנים אהבות וחלומות. לאחר שחרורה מהצבא, המשיכה קרן ולא נחה לרגע ,כדרכה, סיימה תואר ראשון בתקשורת באוניברסיטה הפתוחה, נישאה והפכה לאמא.

 

חישוב מסלול מחדש

החיים הובילו את קרן לאחר השחרור, לעבודה בתחום המידע הגיאוגרפי כהמשך לעיסוקה בשירות הצבאי , למשך שתיים עשרה שנים בהן הקימה מחלקה, ניהלה עובדים, ועבדה סביב השעון. היא קודמה והרגישה מוערכת. משבר גירושיה , תפס אותה באופן מטלטל לצד מחשבות עמוקות על העתיד. כאמא לילד קטן החליטה קרן “לחשב מסלול מחדש”  ובסמוך ליום הולדתו של בנה, חשה כי היא רוצה להגישם חלום ילדות , ללמוד משחק באופן מקצועי. וכך, במקביל לעבודתה למדה קרן שלש שנים בבית הספר למשחק ה”דרך” , לאחר שהשתתפה בקורסי משחק קודם לכן והחליטה שזה הכוון. לימודים ועבודה, זה לצד זה, גידול ילד כאם יחידנית ורצון גדול לעשות את מה שהלב מרגיש. בשנת 2013 פוטרה  מעבודתה כשבאמתחתה רצון ענק ואופטימיות רבה לקראת השלב הבא.

מתכון בריא לאורח חיים מצחיק

קרן עוסקת בטוב ובקליל, בילד החבוי בכל אחת ואחד מאתנו. מי לא רוצה להשתטות לפעמים, תגידו? להיות ילד אליבא דקרן זה להסיר מחסומים, מעצורים או מחשבות על “איך אני צריך להראות בעיני אחרים”. היא סיימה קורס סטנד אפ, כתיבה קומית וקורס ליצנות רפואית וברגעי המשבר הגדולים שלה נולד מופע היחיד שלה “בעיטת קרן”. המופע “מדבר על החיים ועל ההזדמנויות שנוצרו לי כתוצאה מהבעיטות, בו אני מציגה שלל דמויות שפגשתי לאורך החיים או שהקצנתי כתוצאה מאינטראקציות שהיו לי. חלק מהדמויות הן אני בעצם בשלב מסוים בחיים שלי. הדמויות הללו הן חלק משמעותי מעלילת חיי והן מראות באופן קומי ,מוקצן וחסר הגיון את רחשי הלב, הרצונות, השאיפות והפחדים שיש לנו בחיים”  אומרת קרן בחיוך ומודה שהמשבר הזה עשה לה רק טוב במובן של צמיחה וחיבור לעצמה ואהבותיה. בנוסף היא מנחה סדנאות “תוכן לאורח חיים מצחיק יותר” בהן היא מעניקה לאנשים כלים להסתכלות אחרת על החיים, היומיום, השיגרה, בחיוך ובאמצעות הומור הלקוח מעולם הקומדיה והליצנות. הפעילות מתאימה לכל גיל , קבוצה או עיסוק. פשוט אוניברסלית ומשחררת.

 

רופא חלום

כליצנית רפואית העובדת בבית החולים “ברזילי” מתחברת קרן לילדים חולים כי היא פשוט אוהבת אותם , בדיוק כמו על הבמה ממנה יורדת ו”נוגעת” בקהל בעת הופעותיה. זה חשוב לה, הקשר האישי והחיבור. לליצנית שלה קוראים “ג’ונם חיימשלי” – ג’ונם בפרסית זה “חיים שלי” , למרות שקרן לא פרסיה, היא “פשוט אוהבת את השם הזה מזמן”. קרן מועסקת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.