fbpx

כאַיָּלָה שְׁלוּחָה

סיפורה המרתק של אילה ויסבורד לבית גלנטי השזור במהלך ההיסטורי של העלייה לארץ ישראל, הקמת המדינה והתבססותה ♦ היא בת 95, אם ל-4, סבתא ל-12 נכדים וסבתא רבתא ל-28 נינים

בתום מלחמת העולם הראשונה השתחרר יוסף גלנטי משירותו בצבא הצרפתי ושב לגרמניה, שאליה היגר בנעוריו מגליציה שבפולין. בגרמניה פגש את חנה רוזנברג, השניים התאהבו ונישאו. ב-1926, בבית כפרי בעיירה קטנה ליד ברלין שנקראת נויבוקו, נולדה לזוג בת, אחות לשמואל ולדב. חנה ויוסף קראו לה הינדה.
הימים ימי שלום ורגיעה. עשן מלחמת העולם הראשונה התפוגג מזמן וגרמניה בנתה את עצמה מחדש, המצב הכלכלי השתפר ויהודי גרמניה חיו בבטחה, משוכנעים כי הם חלק ממרקם החיים הגרמני.
משפחת גלנטי, שכבר מנתה שש נפשות, לאחר הולדת בת נוספת, רבקה, עברה לעיר הגדולה ברלין והתמקמה שם ברחוב אאוגֶנשטראסה. באותו בית נולדו זיכרונותיה הראשונים של הינדה – לימים אילה.

אילה ואחותה רבקה בבילוי משותף

"במשך כמה חודשים התנהל קשר מכתבים בינינו לבין אבא. בינתיים האנטישמיות הרימה ראש בברלין. אני זוכרת אירועים שבהם זרקו אבנים על יהודים. תחושת האיום חדרה ממש לתוך הבית, כאשר הגרמנים באו לחפש את אבא"

ברלין-פריז-תל אביב

באביב 1933 עלו הנאצים לשלטון בגרמניה. יוסף גלנטי בתבונתו, ראה בכך אות מבשר רעות והחליט לעזוב את גרמניה. קרובי וידידי המשפחה הגיבו בתמיהה, כי חשבו שזה שיגעון לעזוב בית ופרנסה טובה ולנדוד לארץ אחרת. אבל הוא היה נחוש בדעתו. המקום הקרוב והמוכר שבו ראה סיכוי לחיים סבירים היה פריז. הוא נסע לשם והחל להכין מקום למשפחה.

“במשך כמה חודשים התנהל קשר מכתבים בינינו לבין אבא. בינתיים האנטישמיות הרימה ראש בברלין. אני זוכרת אירועים שבהם זרקו אבנים על יהודים. תחושת האיום חדרה ממש לתוך הבית, כאשר הגרמנים באו לחפש את אבא.” לאחר חודשים אחדים ביקשה האם חנה היתר לעזוב את ברלין לפריז עם הילדים.

“היה זה יום קיץ בהיר. המזוודות היו ארוזות, ואנו הבנות לבשנו שמלות משי כחול כהה עם צווארון לבן, נעלנו נעלי לק שחורות עם גרביים לבנים ויצאנו לדרך. עזבנו את הבית בברלין ולא ידענו כי לעולם לא נוכל לחזור אליו. כשהתחילה שנת הלימודים בפריז הלכנו רבקה ואני יחד לכיתה א’ ולמדתי לדבר צרפתית מהר מאוד.

בחורף היה קר ואפרורי מאוד, חלינו בחצבת ואושפזנו בבית חולים בבידוד. בזמן הזה נעשו בבית הכנות לנסיעתנו לארץ ישראל. אבא הוא שהשתוקק לנסוע לארץ הקודש ואילו אמא לא התלהבה מן הרעיון. היא כבר השתלבה בעבודה וקיוותה שיסתדרו, אבל אבא שכנע אותה כי גם בפלשתינה אפשר לבנות עתיד טוב” מספרת אילה.

תפוזים בנמל יפו

“חודשים אחדים בלבד אחרי שהתחלנו להתאקלם בפריז היה עלינו להיפרד מהעיר, ושוב יצאנו לנדודים. נסענו תחילה ברכבת מפריז למרסיי ואחר כך הפלגנו באונייה ‘מריה פשה’ אל ארץ ישראל.

ההפלגה לא הייתה נעימה. טלטולי האונייה גרמו לנו להקיא אבל התאוששנו כשראינו מולנו את חופי ארץ ישראל שסימנו התחלה של פרק חדש בחיינו.

הגענו לנמל יפו בשעת יום. היה זה יום קיץ שמשי וחם ואנו הבנות לבשנו שמלות משי ונעלנו את נעלי הלק השחורות. האונייה עמדה במרחק מה מן הנמל. היה עלינו להמתין לאישור הבריטים להיכנס לנמל. בעת שהמתנו, התקרבו אלינו סירות קטנות ובהן ישבו ערבים שהביאו סלי קש מלאים תפוזים כתומים. הסלים נקשרו לחבלים והועלו אל האונייה והתפוזים נמכרו לנוסעים שעמדו על הסיפון.

זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שראיתי תפוזים טריים, ‘יפו אפוזינן’ בגרמנית. הפירות היו יפים ונוצצים והמיץ המתוק והעסיסי שנטף מהם היה משיב נפש.”

כשירדו מהאונייה ראו מולם נוף חדש וזר. ברחובות העיר שנשקה לחוף הים, על דרכי חול לא סלולות, התערבבו אלה באלה רכב ממונע, עגלות רתומות לסוסים או לחמורים, רוכבי אופניים ואפילו גמלים נראו, בעיקר באתרי בנייה גדולים, נושאים שקים של חומרי בניין. פה ושם שברו עצים אחדים את המראה הבהיר בכתמי ירק והעניקו מעט צל לעוברים ושבים בעיר החמה. צליליהם של שתי שפות לא מוכרות התערבבו באוזניהם – עברית וערבית. לאחר מספר ימים עברה המשפחה להתגורר ברמת יצחק בסמטת השילוח.

“לעומת ערים כמו ברלין ופריז ואפילו תל אביב, נראתה סביבתנו החדשה כמו מדבר. במרחב של חולות היו פזורים כמה בתים ובקרבתם היה מאהל בדואי. בתקופה הראשונה בארץ הייתה אמא המומה. מעולם לא ראתה אנשים, ואפילו לא ילדים הולכים יחפים ברחוב. זה היה רק פרט אחד קטן מתוך מכלול של נוף, אקלים ואורח חיים שהיה שונה לחלוטין מהעולם שבו גדלה.”

אילה ואחותה רבקה בבית קפה בתל אביב

"בלילה הכנסנו את התרנגולות הביתה כדי להגן עליהן מפני השועלים והתנים שבאו מן הגבעה הסמוכה (כיום נמצא עליה מצפה הכוכבים). כך גרנו ארבעה ילדים בחדר אחד, ההורים בחדר שני והתרנגולות בחדר השלישי"

חולות, עז ותרנגולות

הדאגה הראשונה שהטרידה את ההורים הייתה הפרנסה. בתקופה הראשונה עבד האב יוסף יום ולילה. ביום עבד בקטיף בפרדס ובלילה בבנייה.

“כדי להאכיל שש נפשות החליט אבא להקים בחצר שלנו משק קטן. הוא לווה כסף מהבנק וקנה עז שיובאה מרומניה. יום-יום לקח אבא את העז לטייל בשדה, כדי שתאכל עשב ותגביר את תנובת החלב שלה. באחד הטיולים הללו הגיעו לשכונת ‘חאפ’ (היום זהו רחוב שינקין בגבעתיים) ולשטח המרעה הזדמן גם תיש. בעקבות הפגישה המליטה העז שני גדיים. עכשיו כבר היה לנו דיר. בחצר היה גם לול תרנגולות לביצים. בלילה הכנסנו אותן הביתה כדי להגן עליהן מפני השועלים והתנים שבאו מן הגבעה הסמוכה (כיום נמצא עליה מצפה הכוכבים). כך גרנו ארבעה ילדים בחדר אחד, ההורים בחדר שני והתרנגולות בחדר השלישי.”

כיוון שאבא הנהיג בבית אורח חיים דתי, נשלחנו לבית ספר דתי בבני ברק. אני התקבלתי לכיתה ב’, וכשהגעתי לשם שאל אותי המורה לשמי ועניתי: הינדה. הוא התקשה להשלים עם השם הזר, והחליט לתרגם את השם לעברית ולקרוא לי ‘אילה’.

כשהייתי בכיתה ה’ עברנו לבית ספר חילוני ב’כופר היישוב’, ורק כשעברנו ללמוד ב’אהל שם’ התחלנו ללמוד גם אנגלית. בבית דיברנו גרמנית ובבית הספר – עברית, כך שאת הצרפתית שכחנו.

“ב-1938, כשהייתי כבת 12, חלתה אמא בטיפוס ואחרי כשבוע נפטרה. כשנה לאחר מותה פרצה מלחמת העולם השנייה.” לרוב האוכלוסייה היהודית בארץ היו קרובי משפחה באירופה. גם למשפחת גלנטי. “דב אחי התגייס לבריגדה היהודית והגיע במסגרת שירותו בבריגדה לאירופה. שם איתר את רוזה, אחותו של אבא ששרדה את השואה עם שתי בנותיה נֶטי ופאני, והביאן ארצה. לעומת זאת אֶרנה, אחותה של אמא, ששרדה את ברגן בלזן, היגרה לקנדה ושני אחיה של אמי היגרו לארצות הברית עוד לפני המלחמה לאחר שהתחתנו בגרמניה עם שתי אחיות.”

בית מוקף שדות חיטה

בנובמבר 1949 נישאה אילה ליוסף הגלילי, בנם של צביה ויצחק ויסבורד. יצחק היה איש העליה השניה, עלה ארצה ב-1913 והיה נחוש בדעתו להקים בה את ביתו. הוא עסק בפעילות ציונית וב-1920 היה שותף להקמתה של שכונת בורוכוב בגבעתיים.

במכתב לאֶחיו דוד ויעקב סיפר יצחק כי הוא ובן גוריון, שותפו לבניית השכונה, תורמים כל חודש לקופת הקרן הקיימת, שהייתה סמל לקשר שבין יהודי התפוצות ליישוב בארץ ולגאולת הקרקעות בארץ האבות.

בשנת 1922, משהסתיימה בניית שכונת בורוכוב, נוסדה קבוצת ‘אחוה’ ויצחק היה אחד הפעילים העיקריים בה. בהמשך רכש לעצמו משק בעפולה בירת עמק יזרעאל, הקים שם את בית המשפחה. וב-1934 הצליח לשכנע את אשתו צביה לעלות לארץ ישראל יחד עם בניהם – יוסף ואליעזר, להגשים את החלום הציוני שלו.

בית משפחת ויסבורד עמד ברחוב קרן היסוד 22 בעפולה, מוקף שדות חיטה. משני צידי הבית היו עצי אקליפטוס שגדלו לגובה רב ויצרו רוח נעימה בבוקר ואחר הצהריים. שפע של ציפורים גדלו בין ענפיהם והשמיעו את שירתן.

בביתו ובחצרו שבעפולה הגשים יצחק את חזונו הפרטי: הוא הקים לו בוסתן ארצישראלי שהכיל את שבעת המינים וגם עצי אגס, תפוח, אשכוליות, תפוזים ולימונים. אפילו כוורות של דבורים היו שם וגם לול תרנגולות לביצים, תרנגולי הודו וברבורים. ממש חצר זבת חלב ודבש.

יוסף הקים לעצמו חברת להובלת חומרי בניין: בלוקים, חצץ, חול ומלט, ואילה טיפלה באהבה ובמסירות בארבעת הילדים: אריה, חנה, רבקה ונגה. בשבתות היו נוסעים לטיולים משפחתיים בטבע, לשפת הים או לביקורים משפחתיים.

שנות האושר המשותפות תמו בעקבות מחלתו של יוסף. אילה סעדה אותו במסירות עד יומו האחרון, כשנפטר בפברואר 1980.

כיום, מתגוררת אילה בת ה-95 ברמת גן בקרבת 4 ילדיה ובני משפחותיהם, היא מוצאת אושר וסיפוק עצום ב-12 נכדיה ו-28 ניניה ולכל אחד מהם היא דואגת להכין את המאכל האהוב עליו.

“המשפחה”, אומרת אילה, “היא תמצית חיי והיא פורחת ומפיצה ריח כפרח קסום, ואותו אמשיך לגדל ועליו להגן כאילה שלוחה”.

אילה ויוסף ויסבורד

הקמת שכונת בורוכוב, ארכיון יעקב גרוס
אל תפספסו הכתבות האהובות
מתגלגלים

צרפתייה ומחשמלת – סיטרואן c4-e

מתגלגלים צרפתייה ומחשמלת מבחן דרכים לסיטרואן c4-e החשמלית שיתוף ב facebook שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב twitter כתב וצילם: ירון הולנדר כל מי שמתעניין בתחום הרכב יודע כי השנה האחרונה הובילה קפיצה

קראו עוד»
פינת אוכל

רעבים ובא לכם להתמכר?

חשבתי שבקיץ החם שלנו שום דבר כבר לא יכול להפתיע אותי עד שגיליתי שרשת גולדה ובמבה אסם שילבו את הטעמים האייקונים והאהובים במוצר אחד קייצי במיוחד

קראו עוד»
כתבות השער

גוטמן וביאליק

צילום: איציק רובין גוטמן וביאליק כתב וצייר: רוני סומק שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter באחת השבתות לקח אותי דודי יעקב לטיול בכיכר סטרומה שבחולון. הייתי בן חמש וחצי

קראו עוד»
כתבות השער

כאַיָּלָה שְׁלוּחָה

כאַיָּלָה שְׁלוּחָה סיפורה המרתק של אילה ויסבורד לבית גלנטי השזור במהלך ההיסטורי של העלייה לארץ ישראל, הקמת המדינה והתבססותה ♦ היא בת 95, אם ל-4, סבתא ל-12 נכדים וסבתא רבתא ל-28 נינים בתום מלחמת העולם

קראו עוד»
יחסים וזוגיות

כולנו רבים לפעמים עם בני הזוג, אז בואו נעשה זאת בהגינות!

כולנו רבים לפעמים עם בני הזוג, אז בואו נעשה זאת בהגינות! אביגדור יזדי אִילוּסְטְרַצְיָה מריבה וחוסר הסכמה יכולים להיות גם הזדמנות לדבר ולהיפתח במהלך סוגיות שונות המתרחשות בחיי הזוגיות, במידה ואנו עושים זאת תוך שמירה

קראו עוד»
מגזינים

גבעתיים פלוס מגזין 85

נחישות, התמדה, חזון והשראה הם כותרת העל למגזין זה. סיפורו של איתי לידג’י שהצליח להתגבר על הפציעה הקשה שאיימה להשבית את חייו וכנגד כל הסיכויים הגשים את חלומו – שירות קרבי בסיירת גולני. סיפורה של אילה ויסבורד בת ה-95 שברחה כילדה עם משפחתה מגרמניה הנאצית והצליחה להקים משפחה לתפארת, וברקע סיפור הקמתה של מדינת ישראל. גיא דהאן ושון שמילוביץ’ שהצליחו שהקימו בכוחות עצמם משרד משגשג. אורין ויינברג-יצהר שנהגה לבלות שעות בספרית ‘יד לבנים’ וכעת הביאה לאותה ספריה עצמה, את ספר הביכורים שלה וחשה כי סגרה מעגל עם המקום האהוב והחשוב הזה.
קריאה מהנה,
ד”ר נגה רוזנפרב

קראו עוד»
//הידען

תנו כבוד לקשישים!

יום הקשיש נהינלאומי יום הקשיש הבין-לאומי הוכרז על-ידי האו”ם במטרה להעלות את המודעות לרווחת הקשישים ב-1 באוקטובר בכל שנה. קשיש הוא מי שמלאו לו 65 שנים ומעלה להלן כמה פרטים חשובים שפורסמו ע”י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

קראו עוד»
חדשות העיר גבעתיים פלוס

מופע חגי תשרי חזר, האלפים הגיעו לחגוג

חדשות העיר גבעתיים פלוס שתפו שיתוף ב facebook שיתוף ב email שיתוף ב whatsapp שיתוף ב twitter כ-3000 איש השתתפו ונהנו ממופע חגי תשרי השנתי של המדור למורשת ישראל בגבעתיים עם הזמרת דיקלה שאירחה את

קראו עוד»
חדשות הרכב פלוס

מצטרף סיני נוסף מצטרף לשוק הרכב בישראל, מותג הרכב החשמלי SKYWELL

מצטרף סיני נוסף לשוק הרכב בישראל, מותג הרכב החשמלי SKYWELL היבואן: קבוצת כדורי, העוסקת בתחום הרכב באמצעות חברת “המאגר” – יבואנית ומשווקת חלקי חילוף לרכב שיתוף ב whatsapp שיתוף ב facebook שיתוף ב email שיתוף

קראו עוד»
//הידען

The Power to Be Your Best

סטיב ג’ובס סטיב ג’ובס, היזם האגדי והמייסד-השותף של אפל נפטר לפני 10 שנים והוא בן 56, ב-5 לאוקטובר 2011. ג’ובס היה מנכ”ל הכל-יכול של החברה מהקמתה ב- 1976 ועד 1983, ולאחר מכן משנת 1997 ועד

קראו עוד»
Shape
Shape
המגזינים

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס',

בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!
ספטמבר 9, 2021

רמת גן פלוס 84

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס',

הישארו מעודכנים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

המדריך להזמנות

ינואר 22, 2021

הקוקטיילים הצבעוניים המבוקבקים של גבי גרשטור יוצרים חוויה מושלמת

הקוקטיילים הצבעוניים המבוקבקים של גבי גרשטור יוצרים חוויה מושלמת עוד סגר, ועוד סגר. עוד ימים בבית בהם העבודה והזמן החופשי מתערבבים זה בזה, אין בילויים ואין אירועים חברתיים. תקופה מבאסת. אז מה ישמח לבב אנוש? […]
דצמבר 12, 2020

מהודו באהבה! נוּלה מבשלת אוכל הודי נועז, צבעוני ושמח

מהודו באהבה נוּלה מבשלת אוכל הודי נועז, צבעוני ושמח מור מילר או נוּלה בשבילכם אוהבת את המטבח כבר מילדות ומבשלת מגיל 8. לאורך השנים היא למדה טכניקות בישול מסורתיות ועכשוויות מטיולים וחוויות בארץ ובעולם וצברה […]
אוגוסט 11, 2021

ארץ הממתקים של עדי

ארץ הממתקים של עדי אם אי פעם חלמתם להגיע לארץ הממתקים, עכשיו אתם יכולים לעשות את זה! “ממתקים של פעם” הוא מפעל בוטיק בהרצליה שבו רוקחת עדי ממתקים מדי יום בעבודת יד, לפי שיטות בישול […]
ספטמבר 6, 2020

פרלינים בעבודת יד – טעמים מעולם אחר

אמיליה שוקולד – האקדמיה הישראלית לשוקולד רונן אפללו הוא שוקולטייר ישראלי עטור זכיות בינלאומיות שהפרלינים שלו הם הדבר הכי קרוב לשלמות שאפשר לתאר. כל פרלין טעמו כטעם גן עדן, נימוח, מתמוסס בפה ומשאיר טעם של […]
נובמבר 27, 2020

חגיגה טרנדית

  חגיגה טרנדית איזה כייף היה לטעום את קולקציית הסופגניות של בייקרי G27 מרמת חן. קולקצייה מרהיבה ביופייה שכוללת מגוון טעמים מיוחדים שעדיין לא טעמנו! סופגניות ברוטב בייגלה שמשלבות מתוק ומלוח בצורה מושלמת, סופגניות עם […]
נובמבר 18, 2020

“טומי רול בר” במרכז רמת גן

מסע בין טורטיות מהודקות להמבורגרים עסיסיים באנו בגלל הטורטיות נחזור בשביל ההמבורגר אני תמיד מחפשת מנות חדשות ומעניינות למשפחה או לאירוח חברים לארוחה מקורית וכמה שמחתי לגלות את “טומי רול בר” – בעיקר כעת כשהקורונה […]
ספטמבר 30, 2020

מארזים לאפייה ביתית

קונדיטוריה פוּני‏ אפיה בטעם של פעם הכל התחיל בשנת 1922, כאשר אברהם פוּני‏, בן למשפחת אופים פולנית, עלה ארצה יחד עם אשתו פרומה. השניים התיישבו ביפו, ולא חשבו פעמיים לפני הגשמת החזון הציוני האישי שלהם […]
אוקטובר 16, 2020

בואי חלה

‘המאפייה הביתית של שרון’ המאפים שגונבים את ההצגה הכנת חלות היא הנאה לכל דבר וכשהן יוצאות מהתנור וכל הבית מתמלא ריחות הלב מתמלא באושר (ועוד לא דיברנו על התמונות שמעלים לאינסטגרם). אחרי שנים של אפייה […]

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן