מברלין באהבה

גבי ברלין לא מפסיק לשיר

ממש בימים אלה, אחרי הפסקה של שנים ארוכות, מתחדש, ‘בבית הראשונים’ מועדון הזמר ‘ברון יחדיו’. בערב ההשקה היה האולם מלא מפה לפה, מה שהבהיר לכולם שהקהל רוצה מאד בערבי שירה שכאלה

נעמי לבנון-קשת

באמצע שנות ה-60 יסדו אותו האחים רן וגיל אלדמע והריצו אותו בהצלחה במשך שלושה עשורים. ואז – נדמו הקולות והצלילים. עכשיו, לאחר פגישה עם ראש העיר, רן קוניק, ועם אנשי ‘קהילתיים’  – נוטל גבי ברלין, הכהן הגדול של השירה בציבור, את שרביט הניצוח של הערב הזה, והוא יחזור לפעול, במתכונתו הישנה והטובה, אחת לחודש.מאת:

את ברלין לא צריך להציג. הוא אגדה מהלכת בכל הנוגע לשירה בציבור, בכל רחבי הארץ. כבר 55 שנה שהוא שר וגם היום, בגיל 75 – הוא מלא מרץ ושמחת עשייה כאילו אך זה השתחרר מהלהקה הצבאית, ולוח האירועים שלו מלא.

ילדות בבית מוסיקלי

יליד תל אביב. בן יחיד לאמו פירה, פסנתרנית ומורה לפסנתר, שבנעוריה ניגנה בקונסרבטוריון באודסה עם הכנר הנודע דויד אויסטרך. ב-1931 – אחרי שנה בגלות סיביר, באשמת פעילות ציונית, גורשה עם חבריה לפעילות – היישר לפלשתינה.

אביו שמואל ברלין, שניחן בקול ערב, עלה לארץ כבר ב-1921 מלטביה ופה שר, בין היתר, באופרה הישנה שלחוף תל אביב. בני הזוג הכירו בעיר העברית הראשונה במסגרת פעילויותיהם המוסיקליות ונישאו ב-1939.

“כשהייתי ילד עברנו לשכונת יד אליהו שנבנתה אז. בבית למדתי מהורי את השפה הרוסית ובשכונה גדלנו באווירה חמה ועוטפת וכשהגעתי לתיכון רכבתי על האופניים, עם חברי לשכונה, לתיכון עירוני א’ בתל אביב”.

את טבילת האש הראשונה שלו על הבמה ומול קהל, עשה גבי הצעיר כבר בגיל 13, כשעינה של אמו צדה מודעה של התיאטרון הקאמרי שחיפש שני ילדים להצגה ‘כטוב בעיניכם’, שהועלתה בחנוכת משכנו החדש – דאז באולם ‘נחמני’. “אני זוכר שהגיעו 80 ילדים שנבחנו ולבסוף נבחרנו אני וצדי צרפתי”- מספר גבי בחיוך – “בפרמיירה הגשנו פרחים לראש הממשלה משה שרת ורעייתו ציפורה. ההצגה היתה שלאגר גדול והועלתה 200 פעם”.

 

שר עם כל הלב והנשמה

במחזור שלו, בעירוני א’, למדו נורית הירש, גליה מאור, דניאל פאר, יוסי ורדי ועוד הרבה שמות שלימים הפכו מוכרים בתחומים שונים. באותן שנות תיכון כבר הסתובב עם הגיטרה והופיע באירועים וטכסים. כולם הכירו ואהבו את קולו החם.

“שלושים שנה שאני עושה ערבי זמר באותו להט ועם קהל שהולך וגדל, גם אם בחלקו קצת משתנה…”

כבר אז שר עם כל הלב והנשמה – דבר שהוא ממשיך בו עד היום. את הלימודים סיים ב-1960 במגמה ביולוגית והתגייס לצבא. כשלא התקבלתי לגל”צ הופניתי לתותחנים” – הוא מספר – “שירתי כתותחן עד שבמסיבה גדודית הופעתי בשיר רוסי. במקום היו גם חברי להקת השיריון עם קצין החינוך שלהם שאול ביבר. כשהוא שמע אותי הוא ביקש מהסמג”ד, נתי שרוני, לשחרר אותי. הוא סירב עד שמפקד הגיס, דדו – דוד אלעזר, התערב ואז הועברתי, ב-1961, ללהקת השיריון”.

בתכנית הראשונה עבד עם יוסי צמח ויהורם גאון כבמאי הלהקה ובתכנית השנייה, ‘זמר לשיריון’, שבה הצטרפה לשורותיהם נגנית צעירה ומוכשרת, נורית הירש – כבר היה גבי מפקד הלהקה והתפרסמו הלהיטים ‘בנצי השמן’, ‘מה אמרו הציפורים’, ‘הטנק של מוי’שה’ ועוד.

האהבה השנייה

עם השחרור מצה”ל, ב-1963, ולמרות שיוצאי הלהקות הצבאיות היו מבוקשים אז מאד, הוא פנה ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב – “זו אהבתי השנייה אחרי השירה” – הוא מודה. עוד בטרם סיים ובטרם הוציא את תעודת ההוראה שלו כבר החל ללמד בבית ספר יסודי, מעורב, ביפו ‘אשכולות’ ובמקביל היה חבר ב’רביעיית הטיילת’, עם אושיק לוי, חדוה עמרני ודוד טל – שפעלה שנה והוציאה תקליטון. בהמשך הוא חבר ללהקת ‘שבעת המינים’ שגם היא פעלה שנה והוציאה תקליטון. בין לבין הוא גם התחתן ב-1966 ומנישואין אלה, שהסתיימו בתחילת שנות האלפיים, נולדו דנית – עורכת דין, ושירי – פיזיותראפיסטית,  שהקימו משפחות והפכו אותו לסבא גאה לששה נכדים.

כשההרכבים המוסיקליים בהם השתתף, חדלו לפעול הוא החליט לצאת לדרך ‘סולו’ והתלמידים, שהעריצו את המורה המנגן והמזמר שלהם, היו שולחים אינסוף גלויות לרדיו כדי לקדם את שיריו במצעד הפזמונים של אותם ימים. ב-1970 השתתף, לשמחת תלמידיו, בפסטיבל שירי הילדים הראשון, עם השיר ‘ליל בא’.

“הייתי מורה מיוחד שבהפסקות שיחק עם התלמידים כדורגל והקים חבורת זמר בבית הספר. אחד התלמידים שלי, ביפו, היה ג’ורג’ קרא, לימים שופט בישראל” – מספר גבי – “אחרי 5 שנים המקום נסגר ועברתי ללמד בעירוני ו’ (רוגוזין), במשך 7 שנים נוספות, כשגם שם לצד הביולוגיה הקמתי חבורת זמר, ואז עברתי לעירוני י”א ל-8 שנים נוספות.”

שלאגר

בשנת 1988, כשכבר היה עמוק בערבי שירה בציבור, התפטר ממשרתו כמורה והתמסר כל כולו לערבי הזמר העברי. אם עד אז המלך הבלתי מעורער של השירה בציבור היה אפי נצר, ושרהל’ה שרון אך זה החלה לקיים ערבי זמר בעמק הירדן, הרי שעכשיו נישא שמו של גבי ברלין על כנפי ההצלחה של ערבי השירה שלו והכתבות לא איחרו לבוא. הוא הפך לשלאגר. “הפכו אותי ל’אושיה’, אבל בסגנון שלי: כל הזמן אך ורק שירי ארץ ישראל”- הוא מדגיש – “התחלתי לבנות מחרוזות שירים עבריים: ואלסים, להקות צבאיות, חסידיים, שירי הדרום, שירי הורה ועוד”.

בתחילת שנות ה-90, החלו להופיע בשוק, בזה אחר זה, הדיסקים שלו ואז הוא היה הראשון שיצא לשוק עם קלטת וידיאו: צילום הופעה חיה שלו ‘קום והתהלך בארץ’, שאחריה יצאו עוד שתי קלטות וידיאו שבהמשך, ברוח הזמן, הפכו לקלטות די.וי.די.

“שלושים שנה שאני עושה ערבי זמר באותו להט ועם קהל שהולך וגדל, גם אם בחלקו קצת משתנה. יש גם צעירים, ‘הילדים של’ ויש עוד קהלים”-  הוא אומר- “אני מופיע בהרבה ישובים בפריפריה: דימונה, מעלות, קרית שמונה, נתיבות ועוד. יש בהם קהל אוהב זמר עברי ואני תמיד בא למקומות האלה בשמחה”.

הוא מופיע בקביעות במסעדות ובבתי קפה שבהם מתקיימות גם הרצאות . להופעות שלו הוא לוקח 2-4 נגנים קבועים שהוא עובד איתם בקביעות: הגיטריסט יגאל חרד, החצוצרן אבי ברש, האקורדיוניסט עוזי רוזנבלט והקלידן רפי וולבה. “אני כבר בקושי מופיע עם הגיטרה” – הוא מסביר – “יש נגנים טובים ממני ואני אוהב להסתובב עם המיקרופון בין הקהל. זה הכיף שלי”.

אמן עסוק ושמח בחלקו

ברלין הוא השגריר האולטימטיבי של הזמר העברי והוא לא רק אוהב את מה שהוא עושה, בהצלחה כה רבה,  אלא רואה בכך שליחות של ממש

ב-12 השנים האחרונות הוא חולק את חייו עם דינה לוין-פלר, גרושה ואם לשלושה בוגרים. “היא משווקת את המופעים שלי באינטרנט ומכינה את המצגות שלי לפי נושאים. שנינו החלטנו שנעבוד ככל שנוכל, עד הסוף, וזו הנאה גדולה עבורנו”.

לפני 15 שנה, עם גירושיו, עבר להתגורר בדירה שרכש בשכונת בורוכוב והוא נהנה מכל רגע בעיר. “זאת עיר יפה ושכונה יפה והכל מאד קרוב לי לתל אביב כך שזה מאד נוח” – הוא אומר – “אני ודינה עושים כושר, מבלים עם חברים בבתי קפה, מטיילים בארץ, מגדלים את הכלב פנדה ובהחלט יש לי גם זמן עם הנכדים שלי ועם בנותי ובעליהן – שאני מאד אוהב ומאד נהנה לבלות בחברתם”.

ברלין הוא השגריר האולטימטיבי של הזמר העברי והוא לא רק אוהב את מה שהוא עושה, בהצלחה כה רבה,  אלא רואה בכך שליחות של ממש. ולמרות שהוא אמן עסוק ושמח בחלקו הוא שם לעצמו למטרה לסייע לאמנים מבוגרים בכל דרך שהיא. “לצורך זה חברתי למוטי הרה, ופתחנו סדרה ב’אלהמברה’ ביפו, אותה אני מנחה בהתנדבות. אחת לחודש אנחנו מוכרים כרטיסים וההכנסות הולכות לאמנים הותיקים  שמופיעים. הפעם הראשונה שלנו היתה במרץ האחרון, והופיעו מיכל טל וליאור ייני. החודש יופיעו אופירה גלוסקא ומשה הלל”.

בנוסף הוא חבר לרפי ניצחון (מבעלי ‘המועדון’ המיתולוגי) וביחד לקחו את ‘גדות’ שבפארק הירקון (לשעבר ‘הקומקום’) לפרוייקט ייחודי של אמנים ותיקים לאזרחים ותיקים. הם יצרו קשר עם ועדי העובדים בהסתדרות ואלה יביאו את הגימלאים שלהם להופעות בוקר עם אמנים בהם מירי אלוני, שולה חן, מוצי אביב, איתמר כהן ואחרים. “אני ורפי עושים הכל בהתנדבות וזו תרומתנו לאמנים הותיקים ולחברה בכלל” – אומר גבי ברלין.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.