איך מייצרים את דור העתיד בכדורגל

עומר בוקסנבוים (בוקסה) המנהל המקצועי של מחלקת הנוער בהפועל רמת גן-גבעתיים מתייחס לפרישה הדרמטית מהמגרש לפני כ-שנתיים, לקריירה הקצרה והמצליחה ומספר על פעילותו המקצועית והחינוכית בקרב דור העתיד של השחקנים

עומר כהן

עומר בוקסנבוים (בוקסה) נחשב לאחד השחקנים הגדולים והאהובים שגדלו בהפועל רמת בוקסנבאום 2גן-גבעתיים. עומר הוא הבן של אבי בוקסנבוים ששיחק בקבוצה בשנות ה-70 וה-80. בעונת 2002-2003 זכה יחד עם הקבוצה בגביע ומיד בסיום העונה עבר למכבי חיפה, כשבהמשך הקריירה שיחק בהפועל פתח תקווה, מכבי הרצליה ומכבי פתח תקווה. בינואר 2010 חזר לקבוצת נעוריו והתחיל קדנציה שנייה ומוצלחת שכללה עליית ליגה וזכייה נוספת בגביע המדינה. בתחילת עונת 2014-2015 בוקסה נפצע ונאלץ לפרוש. בסיום אותה שנה מונה למנהל המקצועי של הפועל רמת גן-גבעתיים. כיום הוא נשוי ליפית, אב לשלוש בנות ותושב גבעתיים.

 

סיימת עונה ראשונה בתפקיד מנהל המקצועי של מחלקת הנוער, איך אתה מסכם את התקופה?בוקסנבאום 3

“זו שנה ראשונה שאני עוסק במשהו אחר חוץ ממשחק כדורגל וזו חוויה גדולה עבורי. עברתי לצד השני של המקצוע ולטפח בני נוער זה משהו שמאוד רציתי לעשות. אני מאוד שמח להתעסק בתחום הזה ולראות הרבה ילדים ונערים עם מוטיבציה להצליח ולהיות שחקני כדורגל. הדבר שמנחה אותי הוא קודם כל ערכים. אני רוצה שהילדים ייצאו אנשים יותר טובים וזאת הסיבה שהכנסתי את פרויקט “כיתות לימוד” במסגרתו תלמידים וסטודנטים מגיעים לעזור לשחקני המחלקה עם החובות הלימודיות שלהם”.

 

מה המטרות שאתה מציב לעצמך?

“קודם כל חינוך, זה הדבר הכי חשוב. מגיעים אלינו 600 ילדים בכל שנה, 350 לבית ספר לכדורגל ועוד 250 לקבוצות השונות במחלקה. אני רוצה שאותם ילדים יקבלו מסגרת ערכית שתסייע להוציא ילדים עם חינוך טוב יותר. בנוסף, ישנו גם הצד המקצועי ואנחנו רוצים להפוך אותם לשחקני כדורגל יותר טובים. המטרה המרכזית בצד המקצועי היא לייצר כמה שיותר שחקנים לקבוצה הבוגרת של הפועל רמת גן-גבעתיים”.

 

פרשת בגיל יחסית צעיר (32) בגלל פציעה, האם אתה מרגיש תחושת החמצה?בוקסנבאום 4

“נהניתי מכל שנייה ששחקתי בה כדורגל. לא עלתה בראשי המחשבה לפרוש מכדורגל אבל נפצעתי בצורה לא פשוטה (קרע ברצועה הצולבת). בגיל 32 הייתי צריך לקבל את ההחלטה הקשה. עברתי בעבר את הפציעה הזו ושיקום מלא לוקח שנה. אי אפשר לדעת איך חוזרים מפציעה כזאת בגיל 33. עברתי אותה בצורה יפה בגיל 28 אבל בגיל 32 זו יותר קשה. אבל אין בי תחושת החמצה. אני מאוד שמח על כל מה שהשגתי, בטח במועדון שאני כל כך אוהב”.

שיחקת בהפועל רמת גן-גבעתיים בשתי קדנציות, עד שנת 2003 ומשנת 2010, האם ניתן להשוות בין התקופות הללו?

“אני חושב שהמועדון הלך והתקדם באותן שנים, כשרק דבר אחד חסר לי וזה מגרש ביתי. המועדון התפתח והוא מאמץ סטנדרטים של מועדון בכיר בכדורגל הישראלי, מה שלא היה בקדנציה הראשונה שלי במועדון”.

 

מה הוא רגע השיא בקריירה שלך?

“יש כמה רגעים ולבחור אחד זה קשה. אם אני חייב לבחור אז הרגע שהכי זכור לי בקריירה הוא השער שהבקעתי בגמר גביע המדינה בשנת 2013, כמובן שזכינו בגביע והגמר הזה הוא מבחינתי רגע השיא שלי בקריירה”.

 

מי הדמות שהכי השפיעה לך על הקריירה?

“ההורים והאחים שלי. גדלתי בבית של כדורגל וערכים. אף פעם לא הייתי תלמיד מצטיין אבל תמיד הייתי ילד מחונך וזה בזכות ההורים שלי. מבחינת שחקנים היו כמה שהשפיעו עליי. בתחילת הדרך אלדד שפלר השפיע עליי מאוד ויותר מאוחר זה היה מיכאל זנדברג”.

 

מה לדעתך הם הבעיות של הכדורגל הישראלי?

“זו שאלה שאין עלייה תשובה נקודתית ואם אני אתחיל לפרט לא יהיה מקום בגיליון לכל הבעיות. חשוב לי מאוד להדגיש שהילד הישראלי ששואף להיות שחקן עושה את המקסימום אם זה בתזונה נכונה, אימונים אישיים ובאימונים בקבוצות. יש בעיות מערכתיות, בתשתיות, בהבנה בכדורגל ואפילו במזג האוויר. חשוב לי להגיד שהשחקן הישראלי הוא האחרון שאשם. אני רואה ילדים ומאוד נהנה מהגישה שלהם, אבל הם צריכים להתמודד עם בעיות שאין במקומות אחרים”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.