יוקר המחיה בישראל

הקדמה
לא חסרים מאמרים ופרשנויות של מומחים המצהירים השכם והערב על כך שהמחירים בישראל עולים בשיעור גבוה יותר מאשר בעולם. עד כה חיפשו את הסיבות בתחום הכלכלי אך ישנן תמורות חברתיות, דמוגרפיות, פוליטיות וגאוגרפיות המשפיעות על יוקר המחיה.
כיצד נקבעים מחירים?
כלכלן מתחיל יאמר שהמחיר נקבע על ידי ביקוש והיצע. המנוסים יותר יצביעו על ציפיות כגורם העשוי להשפיע על המחירים ויציעו לבדוק מה מקורן. ציפיות לשינוי בשיעורי המס, הגדלת ריכוזיות המשתקפת בתחרות, היקף שוק מקומי קטן יחסית, חוסר יציבות פוליטית, בירוקרטיה, מצב ביטחוני וסיבות נוספות שקצרה היריעה מלתארן.
כלומר, מחירים מושפעים חלקית מגורמים שאינם ביקוש והיצע בלבד ובמיוחד מחוסר הבהירות שמשפיע על הציפיות לרמת הסיכון.
דוגמא
נניח שאדון ישראלי מעוניין לקנות גבינת קוטג’. למחלבה כמות מכירות תקופתית נתונה. כמו כן למחלבה הוצאות קבועות שצריך לכסותן כגון, החזר השקעות של קווי ייצור, שכירות, שיווק, הנהלה וכדומה. כמות הגבינה שתמכר תקבע אם יצליחו לכסות את ההוצאות הקבועות לאחר שנפחית את עלות חומרי הגלם והייצור.
בנוסף, השוק בישראל קטן וישנן מכונות עם כושר ייצור גבוה יותר. מה עושים עם עודף כושר היצור? מוכרים בחו”ל במחירים נמוכים יחסית לישראל בשל התחרות והיקף השוק הגדול.
לנוכח דברים אלו, מדוע לא לגרום למחלבה להוריד מחירים ולהתחשב במכירות בחו”ל לצורך כיסוי ההוצאות הקבועות בישראל? כאן נכנסים משתנים של ריכוזיות, בירוקרטיה, משקיעים, לחצים פוליטיים, רגולציה, מיסוי וכדומה. כלומר, אין פה עניין בלבדי של ביקוש והיצע בקביעת המחירים וחוסר הבהירות בציפיות לשיעור הסיכון מנקודת ראות המשקיעים והיזמים תורם את חלקו. למרות שהובאה דוגמת “הקוטג'” בעיה זו מתפרסת לכלל התחומים.
מדוע לא ניתן לפתור את הבעיה?
הממשלה רוצה לגבות מיסים לכיסוי הוצאותיה המוצדקות ו/או הפוליטיות, תקופת כהונה קצרה הרדופה במשברים פוליטיים, ריכוזיות, קבוצות אינטרסנטיות, ציבור שחי בסוג של בועה ולא משמיע את קולו, בעיות מבניות וגורמים נוספים שאינם מאפשרים תכנון לזמן ארוך אלא עשיית “קונצים” זמניים כדוגמת הקורה בתחום הנדל”ן.
הבירוקרטיה עצמה נוגסת חלק ניכר מהתמורה ורגולטורים מנסים לעשות סיבוב מהיר ולעבור לתפקיד הבא ועוד סיבות רבות שקצרה היריעה מלבטאן. כל אלה בעוכרנו, אך למרבה הפרדוקס, לדברי הפוליטיקאים, מצבנו הכלכלי מעולם לא היה טוב יותר. מדוע? ראשית חלק מרווחי הענק של בעלי ההון, חוזרים כהשקעות במשק מה שמאפשר יצירת מקומות עבודה (בשכר נמוך יחסית). תוך תקופת זמן, בעלי ההון מתחזקים ומגדילים עוד יותר את הפער בינם לבין הציבור. כמו כן, בדיקת התוצר הכלל משקי היא ממוצעת ולא משקפת פערים. במילים אחרות בעלי ההון והפוליטיקאים עסוקים, שלא באשמתם, בהשרדותם האישית ואינם מסוגלים לטפל באופן שורשי ומעמיק בבעיית הפערים שהולכת ומחריפה שעל פי הנכתב כאן באה לידי ביטוי ביוקר המחיה בישראל.
הכותברון קאולי הינו יועץ כלכלי, הבעלים של חברת אינווירוגרין המתמחה בתכנון כלכלי ונדל”ן
טלפון:  03-733993 מייל: enviro.green@outlook.com

כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף ליעוץ פרטני ומלא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.