רמת גן הופכת לעיר כתומה החל מהבוקר
ספטמבר 16, 2020
לקראת מהפכה בשכונת גבעת רמב”ם, הופקדה התוכנית להתחדשות עירונית
ספטמבר 22, 2020

על שירה, ניגון וקטעי זכרונות

עם שלומית כהן-אסיף

לכל אחד מאיתנו יש ניגון מהילדות שמדי פעם צף ומתנגן בלב ועוזר לנו לגדול.
כך קרה גם לסופרת הילדים שלומית כהן-אסיף בספרה החדש "די-לי-לול" (עם עובד) שמהדהד ומתערסל בו שיר ערש עיראקי עתיק נוגה ומלטף שליווה את ילדותה.

"כתבתי שיר-סיפור על בובה מדברת שסבא גילף לנכדתו, וזו מתגעגעת לארץ המוצא שלה -איטליה. קראתי לסיפור "אחותו של פינוקיו" ולבובה קראתי פינוקיה. כשסיימתי לכתוב זהיתי פער בין הכתוב לניגון הפנימי ששמעתי... די לי לול...די לי לול... זה נומה נומה האולטימטיבי של אם עיראקית שמפזמת לילדיה. אמא שרה לי, וסבתא שרה לאמא, וסבתא של סבתא שרה לסבתא. כך הניגון  חלחל לשיר והעניק את לו מוזיקת הערש הדי לי לולית" מסבירה שלומית.  

האם מישהו בחלונות רמת גן עדיין לוחש את הניגון הזה?

"הטקסט של השיר, שמקורו בערבית עיראקית, אינו מהותי, בכל שיר ערש חשוב הניגון המערסל ומרדים.
הסופרת-חוקרת יהדות עיראק ציונית פתאל-קופרווסר ליוותה את הסיפור, גם תרגמה לי את הטקסט, שתוכנו, אינו מיועד לילדים, אלא לאם או הסבתא המרדימה את התינוק, מערסלת אותו ומספרת לו בסוד על הכאב והקשיים שלה. ללחן הרך הזה יש טקסטים שונים לחלוטין. זמרים עיראקים לא מעטים מבצעים את השיר, ביניהם: יאיר דלאל, דודו טסה, אימאן שהרבני, שרי אלפי, סועד דורי ועוד. נדמה לי שכול זמר עיראקי כולל אותו ברפרטואר  שלו. אמי (שנפטרה לפני חמש שנים, והכל התחיל מגעגוע אליה ומצירוף קטעי זיכרונות) הייתה שמחה בספר הזה, וגם סבתא רוזה, ועוד הרבה סבתות וגם סבים. בסופו של דבר זהו שיר דיאלוג בין סבא שוע (קיצור של  יהושוע) לבין נכדתו תמר, שתוהה למה  הבובה אינה גדלה כמוה והסב משיב לה:
'בובות ודובונים אינם גדלים
הם עוזרים לילדים לגדול.'  

הספר נראה כמו ספרים של ימי ילדותי, זו הייתה הכוונה?

"כדי לחזק את הנופך של 'פעם' הספר מלווה בהפקה מצולמת של רונה יפמן. היא דאגה לביים, לבחור את אורי גבריאל בתפקיד הסבא, לסרוג את האפודות הכחולות, ליצור אוירה של בית עיראקי שמזכיר את הבית של סבתא שלי עם הכריות והמפות הרקומות. את בובת העץ גילף ליאור שביל.
הצד הויזואלי הנדיר כולו של רונה. לא התערבתי כלל, רק ערכנו סיור מודרך במוזיאון למורשת יהדות בבל באור יהודה, לטעום ולנשום משהו מן האווירה העיראקית."  

שלומית, לא מכבר הוצאת גם ספר שירים לילדים "כרטיס לירח" (ספריית פועלים) זה הזמן לשירה?

"הספר ראה אור בראשיתה של הקורונה. שירה היא תמיד אקטואלית, השירים מזמינים את הקורא, ילד או מבוגר, לשבת על הספסל של הירח ולהקשיב לניגון ולחלום. והיום יותר מתמיד שירה היא דבר מנחם, מעודד ומשכיח את המציאות הנוקשה."

מוכנה לצטט שיר מן הספר?

"אפילו שלושה..."



למעבר למגזינים:

ל‘גבעתיים פלוס’, הקליקו כאן

ל‘רמת גן פלוס’, הקליקו כאן 

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.

דילוג לתוכן