מנהיגה של מתנדבים

יונה זילברמן בעלת אות יקירת העיר גבעתיים, פורשת בימים אלה בתום עשור של פעילות התנדבותית אינטנסיבית בעמותת ידיד לחינוך – סניף גבעתיים. יונה הקימה וריכזה את הסניף בהצלחה רבה  

מאת: נעמי לבנון-קשת

 %d7%99%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%96%d7%99%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%9e%d7%9f

לפני כעשר שנים, כשהיתה ‘פנסיונרית’ טריה של משרד החינוך, פנתה דינה בנקלר, אשת חינוך ותיקה ומוכרת בגבעתיים, ליונה זילברמן ועדכנה אותה בדבר הקמת עמותת ‘ידיד לחינוך’ – עמותה ארצית להעצמת התלמידים והמתנדבים כאחד. כל הסיפור, שלימים הפך לסיפור הצלחה גדול, היה עוד בחיתוליו ויונה הסכימה לקבל על עצמה, בהתנדבות כמובן, את הקמת סניף גבעתיים של העמותה.

יונה, שבימים אלה פרשה מתפקידה כמקימת ורכזת הסניף בגבעתיים, שבגינו אף קבלה את אות ‘יקיר העיר’ מידי ראש העיר רן קוניק, ב-2014 – היא אשה של עשייה אינסופית שאי אפשר שלא להתפעל ממנה. לאשה הזאת פשוט אין רגע דל והיא כל הזמן בתנועה של עשייה.

מובילה חינוך ערכי

היא גדלה בבית דתי בתל אביב וסיימה לימודים בסמינר הדתי ‘תלפיות’ ובמדרשה לאמנות. עם נישואיה לשמואל, ב-1960, עקר הזוג הצעיר לגבעתיים – אותה כלל לא הכירה עד אז, ויונה החלה בעבודתה כמורה שנשלחה, כמנהג אותן שנים, ל’ישובי ספר’.  בתחילה נסעה למושב יד רמב”ם, בהמשך לעיר רמלה, עד הקידום המיוחל, שהציב אותה כמורה ברמת גן הסמוכה. במהלך השנים החלה להעביר חוג להשתלמויות מורים בבית ברל ובהדרגה התרכזה רק בתחום זה של הדרכת מורים.

כשנכנס השר זבולון המר לתפקידו במשרד החינוך הוא חיפש מורים חילוניים להוראת מורשת ישראל בחינוך הממלכתי. “מישהו המליץ עלי והשר לקח אותי לירושלים ומינה אותי למפקחת על נושא העמקת החינוך היהודי בבתי הספר הממלכתיים – מחלקה שהקמתי בלשכת השר ומשם פעלתי בשנים הבאות”- מספרת יונה – “התחלתי לכתוב תכניות לימוד, בין היתר תכנית ‘בני מצווה’ – על ערכים בתרבות ישראל. אני חילונית וזו בפירוש לא היתה תכנית להנחלת הדת”.

כשהחלה לעסוק בזה לא שיערה שתתמיד ב-30 השנים הבאות, עד לפרישתה, ושממחלקה קטנה שהקימה, זה יהפוך ‘למינהל לחינוך ערכי’, כשהיא כבר פועלת כמפקחת ארצית שתחתיה 30 מדריכים. בשנים הבאות שוב שונה השם ל: ‘המטה ליישום ועדת שנהר’ והיום זה מוכר בתור ‘המינהל למורשת ישראל’ – שהפך לגוף נחשב, מוערך ומבוקש מאד, המעסיק את מיטב אנשי המקצוע, ועל כך גאוותה של יונה.

חמישה שרי חינוך

“עם השנים עבדתי לצידם של כמה שרי חינוך החל מזבולון המר, שנפטר במהלך הקדנציה השלישית שלו, דרך יצחק נבון, אמנון רובינשטיין, שולמית אלוני ויוסי שריד”- מספרת יונה – “עם כולם הסתדרתי והם אהבו אותי כי אני לא מאיימת ולא מרפקנית. אני תמיד פתוחה ולבבית”.

במקביל לעבודתה כמפקחת עסקה בכתיבת תכניות לימוד, כשיום אחד ביקש ממנה השר המר להכין סידור תפילה לתלמידים חילוניים. “כיון שאני גם צלמת – הכנתי סידור עם צילומי טבע של ארץ ישראל, מלווה בהסברים, והוא נכנס אז לתכנית הלימודים בכיתות ה’. כשהשר היה נוסע לחו”ל הוא נהג לקחת איתו את הסידור הזה, ‘שערי תפילה’, ולחלקו. זהו סידור ‘כשר’ לגמרי אבל עשוי בצורה אחרת מהמקובל. ב-991′ עם העלייה הרוסית הגדולה ערך להם השר המר כנס גדול בכותל המערבי וכל עולה קבל עותק של הסידור” – היא מספרת ומוסיפה בחיוך: “עכשו השר נפתלי בנט מציע תכנית: הכרת סידור התפילה דרך ערכי האדם וערכי ארץ ישראל – שזו בעצם התכנית שעשיתי לפני עשרות שנים. ממש לא יאומן שעכשו יחזרו לזה”.

היא פרשה לגימלאות, מעט מוקדם מהנדרש בחוק, בעת כהונתו של השר שריד. לדבריה כיון שחשה כי מיצתה את הנושא עד תום ולא רצתה להתמודד יותר עם רעיונות חדשים שהביא השר החדש. היא לא תגיד מילה רעה על אף שר חינוך שבמחיצתו עבדה. להיהפך. אבל יותר מכולם היא אהבה והעריכה את השר המר.

100 ספרי לימוד

במהלך השנים לא הפסיקה לכתוב והיום היא מונה בגאווה כ-100 ספרי לימוד, שחלקם נמכרים עד היום, רובם בנושאי מורשת ישראל. בנוסף כתבה שתי גירסאות של ספרי מדע לילדי א-ב וכן כעשרה ספרי ילדים בנושאים שונים: חלקם סיפורים, אחרים סיפורי מסעות בעולם, וכן סדרת מדריכים, לילדים ולנוער, בנושאי חרקים, זוחלים, פרחים, עצים ועוד.

והיא לא מתעייפת ולא אומרת די. בימים אלה היא עסוקה בכתיבת ספר לכיתות א-ג, ‘עברית שפה ולשון’ – על פי תכנית הלימודים וכרגיל, היא מלאה ברעיונות לספרים נוספים.

בעלה, שמואל, עבד שנים רבות כמנהל שירותי הרווחה של בנק הפועלים, ועם פרישתו היא מיהרה לגייסו לעמותת ‘ידיד לחינוך’ שהיתה אז בשלבי הקמה. במהלך עשר שנות פעילותה בעמותה ניהל בעלה את כל המיחשוב שלה. עם פרישתה – פרש גם הוא.

משפחה למופת

לבני הזוג שני ילדים: בת, אורית, נשואה ואם לשלוש בנות, ומתגוררת בגבעתיים, ובן, גיל, נשוי ואב לשלושה בנים, מתגורר בקרית אונו. “שניהם אינם בתחום החינוך ואינם עוסקים בהתנדבות”- אומרת יונה – “אבל אני מבינה אותם. הם עוד עסוקים בעבודה קשה ובמשכנתא. גם אני התחלתי את ההתנדבות שלי אחרי פרישתי ולכשמצבי הכלכלי הוא טוב”.

כשהחלה יונה בהקמת עמותת ‘ידיד לחינוך’ בגבעתיים היא פנתה, קודם כל, לחבריה לסניף ‘ליונס’ בעיר, שבו התנדבה. היא הצליחה לגייס 10 חברים ויצאה לדרך. בהמשך כבר היה קל יותר כי חבר הביא חבר. לדבריה קבלה סיוע רב מהעיריה, מהרגע הראשון  שיצאה לדרך. ראש העיר דאז, ראובן בן שחר, נשא הרצאת פתיחה ונתן לה אישור להשתמש בכל שירותי המשרד של מחלקת הרווחה. במקביל נפתחו בפניה גם דלתות מחלקת החינוך בעירייה – והיחס החם הזה, כמו גם שיתוף הפעולה, נמשכים עד היום. “העירייה ממש מחבקת אותנו “מספרת יונה – “בעיר פועלים 9 בתי ספר יסודיים עם מאה מתנדבים שלנו שפועלים בהם כמו גם בארבע הספריות העירוניות. יש מתנדבים שעובדים אחד על אחד מול תלמיד שמתקשה בתחום כזה או אחר ומלווים אותו אישית, בכיתה. יש שמלווים קבוצה בכיתה ואחרים, שעובדים מחוץ לכיתה והמורה מוציאה אליהם ילד, שזקוק לקידום כלשהו. המתנדבים פועלים מכיתות א’ ועד ח’ – לפי דרישת בית הספר. אני מראיינת כל מתנדב, שגם ממלא טופס מפורט ולגבי הגברים המתנדבים – אני גם דואגת להוציא אישור מהמשטרה על כך שאין עבר פלילי בכלל ובתחום המיני בפרט. זו דרישה של משרד  החינוך ואני מקפידה על כך. בין המתנדבים יש מעט מאד מורים. הרוב הם אנשים נפלאים שפרשו מבנקים, מהתעשייה, מתחומי הנהלת חשבונות ועוד. וישנם גם אנשים טובים וחמים שלא עבדו קודם לכן וזה ממש לא משנה לי – כי הכי חשוב זה היחס החם. תפקידם של המורים הוא ללמד. המתנדבים צריכים להעניק תחושת ביטחון, משפחה, אהבה. הם משרים אווירה שונה לגמרי בבתי הספר. ילדים גם יכולים לספר למתנדב על קשיים שונים שיש להם- והדבר נעשה בסודיות גמורה. אסור למתנדב לספר דבר וחצי דבר ממה שסיפר לו הילד, להוציא מקרים שרואים בבירור חבלות וכדומה. כל מתנדב כזה יקר וחשוב לי אבל גם מחוייב לציית לכללים הברורים הללו – או שמקומו אינו איתנו”.

קפה, עוגה והרצאה

במסגרת תפקידה כמרכזת הסניף בעיר, נהגה יונה לזמן את המתנדבים, אחת לחודש, למיפגש של קפה ועוגה והרצאה. אחת לששה שבועות היא נהגה להגיע למשרדי העמותה הארצית, בגבעת שמואל, למפגש רכזים. לעמותה, שזכתה ב’אות הנשיא למתנדב’, יש היתר ממשרד החינוך להכנס ולפעול בבתי ספר. ההחלטה לפרוש, אחרי עשר שנות פעילות אינטנסיביות, הגיעה כשחשה שהיא שבעה מהעשייה הזו, ועוד בטרם פרישתה כבר הוחל במלאכת חיפוש מחליפה הולמת, וזו נמצאה: יונינה פוקס, חברתה של יונה בארגון ‘ליונס’ ולשעבר מנהלת בית הספר ‘אביגור’.

“בשלב מסויים הגענו למאה מתנדבים וזה מספר יפה מאד. עם הזמן חלקם עברו לבתי אבות וכרגע אנחנו עומדים על 84 מתנדבים כשבכוונתי להתרכז עכשו בגיוס נוספים כדי להגיע שוב למאה”- אומרת יונה, שבמפגש המתנדבים האחרון שלה הכינה תעודות הוקרה לכולם והציגה את מחליפתה. במיפגש הפרידה נכחו גם ראש העיר, רן קוניק, מ”מ ראש העיר בני רייך, מירי פרחי מנהלת אגף הרווחה ועוד אישים בכירים מהעירייה.

מנכ”ל העמותה, נמרוד אקרמן, אומר שתפקיד ריכוז ב’ידי לחינוך’ הוא משימה מנהיגותית, ומציין שיונה הינה אישיות נמרצת ויוזמת והתוצאות מעידות על יכולת המנהיגות שלה.

“במשך עשרות שנים, בשל עבודתי בירושלים, לא הכרתי את גבעתיים אלא כעיר שאליה חזרתי לישון, ובה, כמובן, למדו ילדי”- צוחקת יונה – “בד בבד עם הקמת העמותה ועם הפעילות המתרחבת בעיר, במהלך עשר השנים האלה, נפתחו בפני דלתות בכל משרדי העירייה ואני מוכרת בקרב חברי הקהילה ועובדי מערכת החינוך בעיר”.

התפקיד הבא

היא מספרת כי כבר הוצע לה תפקיד במשרדי העמותה הארצית, בהתנדבות כמובן, – דבר שהיא שוקלת ומבהירה למי שעוד היה לו ספק: “אין סיכוי שאשב בבית בחוסר מעש. אני לא מסוגלת. אני אמשיך לצלם, לצייר וכמובן לכתוב. למזלי, כל חיי היו לי ג’ובים מאד מעניינים ומפנקים. עבדתי קשה מאד ותמיד קבלתי יחס חם והוגן. אני מאושרת ומלאת סיפוק מכך שהשארתי עמותה שכיום היא שם דבר הנישא בפי כל. זו תחושה נפלאה”.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.