לנצח על התווים

מקונסבטוריון גבעתיים לפילהרמונית הישראלית

נעמה נעמי ליבה

צילום: אוהד קב

באמצע רחוב הל”ה בגבעתיים מזה כ-65 שנה, שוכן הקונסרבטוריון שהוקם על ידי אהרון שפי. בין מסדרונותיו וחדרי המדרגות הצפופים שלו, בין חדריו הצנועים חסרי הפאר וההדר, מקבלים מאות ילדים חינוך מוסיקלי איכותי ביותר על ידי טובי המורים בארץ. מורי הנגינה הם בעלי מוניטין עולמי, נגנים מהשורה הראשונה בארץ, חלקם מנגנים בתזמורות מקצועיות, בפילהרמונית, בתזמורת הקאמרית הקיבוצית, בסימפונית ראשון לציון וכו’. גם המורים מהדור הצעיר המלמדים במקום הם אנשי מקצוע בכירים מאוד. לדוגמא פרופסור אסף זוהר, שהוא עצמו בוגר הקונסרבטוריון ומלבד היותו מורה במקום כבר הרבה שנים, הוא פרופסור באקדמיה למוזיקה בתל אביב.

“הילדים שנמצאים פה מנגנים או שרים בהרכבים, ולאורך השנים מתעצבים להיות בני אדם עם אופקים רחבים יותר, ועם מודעות תרבותית גבוהה יותר. אפשר לומר שאנחנו סוג של בית גידול מאוד איכותי”

הסוד של הקונסבטוריון

משהו אחר קורה בין כותלי הבניין הזה, והמקום ניחן באווירה ייחודית, המעניק תחושה של יצירה ומשמעות. מתחילת הדרך אהרון שפי יצר סטנדרט מקצועי גבוה ביותר, והכשיר צוות של מורים מקצועיים ואיכותיים שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מהמקום. כיום, מזה כ-13 שנה מכהנת בתפקיד מנהלת הקונסרבטוריון דפני בן עוזר.

“לאורך כל השנים הצלחנו ליצור כאן שילוב מאוד ייחודי של רמת הוראה מקצועית וגבוהה, לצד אווירה משפחתית חמה, ויחס אישי לכל תלמיד” מספרת דפני. זה כבר שנים רבות שבוגרים של המקום מגיעים לעמדות מפתח גבוהות בעולם המוזיקה בארץ ובחו”ל.

“הבוגרים שלנו מגיעים להיות מורים ופרופסורים לאקדמיות במוזיקה בארץ ומחוצה לה” אומרת דפני.

בעודם תלמידי מגמות מוזיקה, נחשבים תלמידי הקונסרבטוריון בראש הפירמידה של הנגנים המצטיינים בארץ. הדבר בא לידי ביטוי על ידי כך שרבים מתלמידי המקום זוכים במלגות נחשבות ביותר, ומקבלים מעמד של מוזיקאי מצטיין. הייצוג של תלמידי הקונסרבטוריון במלגות הללו הינו גבוה במיוחד, הם מנגנים במסגרות רבות של מצטיינים, ומגמת המוזיקה של תיכון תלמה ילין מאכלסת בתוכה הרבה מתלמידי המקום. הילדים עושים פה מסלול של שמונה עד עשר שנים אשר מעבר לרכישת מיומנויות נגינה גבוהות על כלים, הם רוכשים השכלה תיאורתית, ומבלים זמן רב עם ילדים נוספים שמנגנים ובעלי עולם משותף. “הילדים שנמצאים פה מנגנים או שרים בהרכבים, ולאורך השנים מתעצבים להיות בני אדם עם אופקים רחבים יותר, ועם מודעות תרבותית גבוהה יותר. אפשר לומר שאנחנו סוג של בית גידול מאוד איכותי” מחדדת דפני.

בשעות אחה”צ המקום נמצא בשיאו, עשרות תלמידים ממלאים את החלל הקטן, וכל חדר אינטימי בבניין המאובזר בפסנתר, מכיל בתוכו מורה ותלמיד בלבד. מסגרת הלימודים במקום הינה יחידנית, כאן הכל מתחיל במה שקורה בין המורה לתלמיד. המורה הופך להיות דמות מאוד חשובה להתפתחות של אותו תלמיד, והדינמיקה בין השניים היא זו שקובעת את המשך קצב הלימוד. היחס הוא אישי, ויש ליווי ומעקב צמוד לאורך כל השנים, אחר תהליך הלימוד של אותו תלמיד.

“הכל מתחיל במה שקורה בין המורה לתלמיד. המורה הופך להיות דמות מאוד חשובה להתפתחות של אותו תלמיד, והדינמיקה בין השניים היא זו שקובעת את המשך קצב הלימוד”

בית ספר מנגן

כבר 11 שנה שהפעילות של הקונסרבטוריון התרחבה מחוצה לה, והמקום מקיים תוכנית העונה לשם ” בית ספר מנגן”. בארבעה בתי ספר בעיר: ברנר, שמעוני, כצנלסון ובן גוריון, פעמיים בשבוע כחלק ממערכת הלימודים השבועית, מבלים התלמידים שיעורי נגינה בקבוצות קטנות. התלמידים לומדים לנגן בכלי קשת, כינור, חלילית, כלי נשיפה, כלים אתניים וגיטרות. “נוצר מצב שבנוסף ל-500 תלמידים שמגיעים לכאן כל אחר צהריים, בבקרים עוד 500 ילדים לומדים בבתי ספר. אנו מנגישים להם את זה, מתוך אידיאולוגיה לתת לכל בית ספר את הזכות לנגן אפילו שנה אחת. לאלו שמעוניינים להמשיך לנגן, בנינו תוכנית ביניים, ללמוד אחרי שעות הלימודים באופן פרטני בבית הספר. הקפיצה מבית הספר אלינו לקונסרבטוריון, היא מאוד גדולה אז בנינו מדרגת ביניים לפני הלימודים כאן ” מוסיפה דפני.

לקונסרבטוריון מגיעים תלמידים מכל אזור גוש דן והסביבה, יש מקרים יוצאי דופן של תלמידים המגיעים מהגליל, ממצפה רמון ומחיפה כל הדרך עד לגבעתיים, כדי לזכות ללמוד תחת חסותם של המומחים בתחום. מטבע הדברים, מגיעות משפחות עם מודעות וחשיבות לחינוך המוזיקלי. מלבד חינוך לערכים, ושיתופי פעולה מבורכים , בעשר שנים האחרונות מנהל הקונסרבטוריון קשר עם בית ספר למוזיקה בברלין ע”ש ליאו קסטנברג, בו השניים מפגישים בין התזמורות, לשבוע משותף של עבודה מוזיקלית, שבסופו מופק קונצרט חגיגי שנחשב לפרויקט הדגל של חילופי הנוער של ישראל-גרמניה, וזוכה למימון של ממשלת גרמניה.

בוגר הקונסרבטוריון להב שני עושה היסטוריה

להב שני בוגר הקונסרבטוריון בן ה-29, שינה סדרי עולם כשהתמנה ליורשו של המנהל המוזיקלי של הפילהרמונית הישראלית, זובין מהטה, אחרי 50 שנה.

הוא מגיע ממשפחה מוזיקלית – אביו מיכאל שני נחשב לאחד המנצחים המוכרים והידועים בארץ. הוא החל ללמוד נגינה כשהיה בן שש בלבד, בביתה של המורה הבכירה חנה שלגי וכבר אז ניכר היה לכולם כישרונו יוצא הדופן של הילד הצעיר. להב התקדם בצורה יוצאת דופן, ובשלבים מוקדמים מאוד החל להופיע על במות מקצועיות, לנגן בתזמורות ולהשתתף בכיתות אמן.

“כשאני התחלתי את התפקיד שלי כאן, להב למד בכיתה י”ב בתיכון תלמה ילין” מספרת דפני. “נחשפתי לתהליך הטיפוח של ילד מחונן. חנה שלגי הייתה עובדת איתו יום וליל, לעתים בקונסרבטוריון ולעתים בביתה. זו הייתה מסירות משותפת שלו ושלה, נחישות אין קץ. חנה שלגי הייתה ידועה כמורה שבוררת בפינצטה את התלמידים שלה, והיא לקחת אותו תחת חסותה”. מוסיפה דפני.

בהיותו בן 18, עם סיום התיכון, קצב התקדמותו היה מטאורי וחסר תקדים, וההצעות לא איחרו להגיע. הוא זכה בקרן התרבות אמריקה ישראל וכבר בשלב זה סומן כבעל פוטנציאל גבוה ביותר.  מעט לפי גיוסו לצה”ל, קיבל הזמנה מהמאסטרו זובין מהטה, לבוא ללמוד אצלו. על אף שלהב קיבל מעמד של מוזיקאי מצטיין בצה”ל, ביחידת המוזיקאים המצטיינים של חיל החינוך, הוא ביקש לסיים קודם לכן את חובתו לצה”ל, ולעשות שירות משמעותי. “בשביל ילד בן 18 זו פסגת העולם לקבל הצעה כזו, והוא סירב ואמר שכל דבר בזמנו. כזה הוא להב, צנוע וענו, ותמיד הרגיש שיש לו עוד מה ללמוד” מספרת בחיוך דפני. ביום שהשתחרר, חיכה לו אביו בשער הבסיס ומשם הישר לשדה התעופה עלה להב על טיסה לברלין כדי ללמוד בבית הספר של הנס אייזלר, שנחשב לבית הספר למוזיקה היוקרתי באירופה. הוא למד שם מספר שנים, ועשה תואר בניצוח ובפסנתר, ותוך כדי כך זכה בתחרות למנצחים צעירים בגרמניה.

ילד פלא

“להב גדל בבית מוזיקלי. בבית שיש בו מוזיקה 24 שעות ביממה. הרדיו עבד גם בשעות הלילה בזמן שכולם ישנו”. מספר מיכאל אביו של להב, ומוסיף: “מתוך הבית הזה צמחה האהבה שלו הבלתי מסוייגת למוזיקה, הוא חי בשלום עם כל הסביבות המוזיקליות, הוא עשה עיבודים לזמר עברי, בזמן שמקורות ההשראה שלו הם למשל מוצרט, אריאל רמירס, ועוד הרבה אחרים. מקורות ההשראה שלו לא חדלו וגם היום הוא מחפש אותם.”

” כל הורה בטוח שהילד שלו הוא משהו מיוחד, אני כמוזיקאי מקצועי ידעתי והרגשתי מההתחלה שלבני יש כשרון שלא פגשתי באף אחד מההתנסויות המקצועיות שלי בארץ ובעולם. לא פגשתי יכולות מוזיקליות כאלה. ואז פניתי לאנשי מקצוע שיגידו לי אם אני הוזה או חוזה. וקיבלתי אישור שיש כאן תופעה מוזיקלית מאוד חריגה.”

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.