UA-138873135-1לפרוץ את תקרת הזכוכית - מגזין 51 -
האם אנו לקראת הרחבת היקפי הבנייה לאחר הקמת מנהלת ההתחדשות העירונית?
אפריל 4, 2019
“לחלום. לתכנן. לבצע.” – רומי קרן – מגזין 51
אפריל 4, 2019

לפרוץ את תקרת הזכוכית

שיחה אישית עם ורד כהן ברזילי – יזמת חברתית, עיתונאית, פעילת זכויות אדם החושבת מחוץ לקופסא

היא מרצה בישראל ובעולם בנושאי ספרות זכויות האדם, יזמות ונשים בתקשורת. מייסדת ומו”לית של הוצאה לאור המבוססת על ז’אנר ספרות זכויות האדם ומקדמת יוזמות חינוכיות. מתגוררת בגבעתיים נשואה לשמואל ואם לאלה ורומי

ד”ר נגה רוזנפרב

צילום: איציק רובין

ורד נולדה בתל אביב, באמצע שנות השבעים להורים יוצאי טורקיה ועיראק. אביה עלה לארץ יחד עם העלייה הגדולה מעיראק בראשית שנות החמישים, משפחתה של אמה עלתה מוקדם יותר מטורקיה. את ילדותה ובגרותה כבת למשפחה מזרחית העבירה במגורים בבועה התל אביבית, בלב ליבה של הבורגנות הישראלית. היא למדה בבית הספר היסודי ‘גרץ’ ובתיכון עירוני ה’ ובצה”ל בחיל המודיעין.

“אף אחד מהספרים שקראתי לא קיבל, הסביר או הציע פתרון לזהות המורכבת אותה נשאתי. הסביבה החינוכית והתרבותית שעטפה אותי העבירה לי מסר אחד וברור של ישראליות מה היא?! ואני התיישרתי בהתאם כבר בגיל צעיר מאוד”

איזו ילדה היית?

“את שנות לימודי המוקדמות העברתי בספריית בית הספר צמודה לספרנית החביבה. הייתי ילדה מחוננת, אוטודידקטית לכן כבר ידעתי קרוא וכתוב הרבה לפני שהתחלתי את לימודיי. בבית הספר החליטו אם כן לשלוח אותי לספרייה כדי שלא אשתעמם בכיתה. הישיבה בחדרון הצר, אך העמוס במדפי ספרים, לצידה של הספרנית הייתה כמעט יומיומית, תפקידי היה לטפס על הסולם אל עבר מדפי הספרים במטרה לסדרם, או לשלוף משם ספרים מבוקשים. בנוסף נהגתי להחליף ספרי קריאה עבור חברי לספסל הלימודים על פי בקשתם או התאמה אישית שלי. אהבתי מאוד לקרוא. אהבתי את השביעייה הסודית וקראתי בשקיקה את ספרי חסמבה, את הספרים של יהודה אטלס, דבורה עומר וגלילה רון פדר. מה לא היה קיים בספרות המקור שקראתי?” שואלת ורד ומיד עונה: “לא הייתה נערה מזרחית גיבורה, לא הייתה נערה מורדת או נערה מזרחית שהייתה גאה במורשתה ולא ביקשה לזנוח אותה כדי לקבל הכרה כצברית. אף אחד מהספרים לא קיבל, הסביר או הציע פתרון לזהות המורכבת אותה נשאתי. הסביבה החינוכית והתרבותית שעטפה אותי העבירה לי מסר אחד וברור של ישראליות מה היא?! ואני התיישרתי בהתאם כבר בגיל צעיר מאוד. שיניתי את שמי מסוזאן לורד, התנערתי מהתרבות המזרחית, סירבתי ללמוד ערבית והערצתי את שאול טשרניחובסקי, לאה גולדברג וכן גם צ’כוב.”

המציאות הזו הותירה אצלה הרבה מאוד שאלות שהובילו אותה לחיפוש תשובות בספרים. היא קראה על העבדות באמריקה, על ההתקוממות האזרחית בארה”ב ובדרום אפריקה. התוודעה לסופרות ומשוררות שחורות כמו טוני מוריסון, מאיה אנג’לו ולמדה למרוד כמו וירג’יניה וולף וסימון דה בובואר והעריצה את ד”ר קינג ונלסון מנדלה.

בזכות הספרים הללו גיבשה לאורך השנים את זהותה הפנימית כאישה מזרחית פמיניסטית תושבת ישראל.

“הרול מודל שלי היא כל אישה שמצליחה לפרוץ את תקרת הזכוכית או הבטון שלה. אישה שיוצאת ממעגל האלימות, שיוצאת לעצמאות, שלוקחת את גורלה בידה”

פעילות עיתונאית

את הקריירה התקשורתית המגוונת שלה התחילה ורד כתחקירנית וצלמת סטיל’ס במערכת “זאפ לראשון”. בהמשך עבדה ככתבת תרבות ברשת ב’ של קול ישראל, הפיקה פרויקטים מיוחדים בתחנת 88FM וייסדה פינת ספרות ששודרה בתוכנית “מה יהיה” עם יואב גינאי. היא למדה תקשורת בבית הספר “כותרת” לעיתונאות ותקשורת, עבדה כרכזת מערכת בתוכנית “ערב חדש” וכמפיקה ראשית בתוכנית “מה בוער” עם רזי ברקאי בגלי צה”ל.

בהמשך מונתה לכתבת משפט ופלילים באתר “וואלה” והייתה מכתבי האינטרנט הראשונים בארץ. עם הקמת חדשות 10 החלה לעבוד שם ככתבת בריאות. כתוצאה מדיווח מזירות פיגועים רבות במסגרת עבודתה כעיתונאית, הופיעו אצל ורד תסמיני פוסט טראומה ולכן, היא החליטה לזנוח את עבודתה העיתונאית.

נושא זכויות האדם שהיה ועדיין קרוב מאוד לליבה, הביא אותה ליזום לעצמה תפקיד בארגון זכויות האדם הבינלאומי אמנסטי אינטרנשיונל שם פיתחה את ז’אנר ספרות זכויות האדם.

“… הספרות מניעה אותנו לפעולה. הקריאה יוצרת אצלנו הזדהות ומפעילה את הכוח המדמה, כך שאנחנו חשים במהלך הקריאה תערובת של תחושות כמו אמפתיה וחמלה ותהליך עמוק זה בלבד יכול להניע אותנו לפעולה ולשינוי חברתי”

איך נחשפת לז’אנר ספרות זכויות האדם?

“לפני כ-15 שנים, צלצל הטלפון בביתי ועל הקו הייתה סופרת מאיטליה שניסתה לברר מדוע לא השבתי לאימיילים ממנה. עניתי לה בגמגום שלא קיבלתי את האימיילים, אבל האמת הייתה שמחקתי אותם מחשש שמדובר בפעילות של גורמים עוינים. האינטרנט היה אז בחיתוליו והעולם היה הרבה פחות גלובאלי. החברה המסתורית התבררה כגבריאלה אמברוסיו, אשת פרסום מאיטליה שהתפנתה להגשים חלום ולכתוב את רומן הביכורים שלה. את הרעיון, שהפך לימים לנובלה, היא שאבה מפרסום קטן באחד מהעיתונים באיטליה שדיווח על פיגוע שהתקיים בישראל ב-2002 בסופר מרקט בקריית יובל בירושלים בו מצאו את מותם רחלי לוי וחיים סמדר. נערה בת 16 מירושלים ומאבטח מקומי. מי שביצעה את הפיגוע הייתה איאת אל אחרס, נערה בת 16 תושבת מחנה הפליטים דהיישה. היה זה הפיגוע הראשון או מהראשונים אותו ביצעה אישה ועוד נערה. הדמיון המפתיע בין המחבלת המתאבדת לבין הקורבן שלה הצית את דמיונה של אמברוסיו – שתי נערות בעלות דמיון פיזי גדול עד כדי כך שבתחילה הניחו גורמי הביטחון בארץ כי מדובר בתאומות שנהרגו בפיגוע. אמברוסיו, ביקשה בנובלה שלה לתאר את 8 השעות האחרונות לפני הפיצוץ הנורא מנקודת מבטם של המעורבים בפיגוע – הן המפגעים והן קורבנותיהם. באמצעות הרומן היא העניקה שם ופנים לטרור ולקורבנותיו. הספר יצא לאור בשנת 2004 ונכנס לתכנית הלימודים של איטליה כספר לימוד. גבריאלה הסופרת אמנם שאבה את סיפור מסגרת הסיפור מסיפור הפיגוע אולם התבססה בעיקר על מפגשים שהיו לה עם ישראלים ופלסטינים במסעותיה לארץ וגם איתי – מי שלוותה אותה משלב התחקיר ועד לשלב ההוצאה לאור בעולם. גבריאלה שזרה בספר סיפורים אישיים ומחשבות שחלקתי עמה. אולי בשל כך ואולי דווקא משום שהציבה נערה מזרחית במוקד הספר הוא חדר ללבי בעוצמה גדולה.

הספר יצא לאור בעברית ובערבית וזכה להצלחה גדולה בעולם ואף בארץ. הכרתו כאחד הספרים משני המציאות שיצאו לאור בעשור האחרון בבריטניה לפי עיתון הגארדיאן הבריטי – הייתה השיא.”

 

מה הביא להצלחת הספר?

“באותה התקופה עבדתי בארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל וניסיתי להבין איך ספר שנוגע בנושא כל כך טעון מצליח לקבל חשיפה כל כך גבוהה ולהתחמק מביקורת שבוודאי הייתה טעונה לו היה יוצא כדו”ח של אמנסטי אינטרנשיונל.”

ורד החליטה להתחקות אחר המסע הוויראלי של הספר על מנת להבין מדוע וכיצד זכה להתעניינות כה גדולה בכל העולם והאם זה היה כתוצאה מהסיפור המזרח תיכוני, והיא עשתה זאת דרך הקוראים שלו.

“ניתחתי את התגובות של קוראים ומורים, מבקרים וחנויות הספרים הווירטואליות בכל המדינות בהן יצא. הצלחתי להבין שהספר ענה על צורך אוניברסאלי הן בתיאור של הנערות העומדות במרכזו – ההזדהות עם סיפור האובדן והכאב האישי שלהן והן בשל ייסורי הטרור וההתקוממות המתוארים בו וקיימים בצורה כזו או אחרת בכל מדינה בעולם.”

תחושתה האישית והמקצועית הביאה אותה למסקנה כי הספרות מניעה אותנו לפעולה. הקריאה יוצרת אצלנו הזדהות ומפעילה את הכוח המדמה, כך שאנחנו חשים במהלך הקריאה תערובת של תחושות כמו אמפתיה וחמלה ותהליך עמוק זה בלבד יכול להניע אותנו לפעולה ולשינוי חברתי.

מכאן יצאה לדרך בינלאומית של עריכת אירועים באוניברסיטאות ידועות תחת השם: “כוחה של הספרות וזכויות אדם”. באירועים שהתקיימו באוקספורד ו- LSE  בבריטניה, גלוואי באירלנד, אדינבורו בסקוטלנד, טורינו ומילאנו באיטליה ועוד.

“הצגתי את הז’אנר החדש וגם הוצאתי לאור סיפורים קצרים בז’אנר ספרות זכויות אדם והקמתי את את הוצאת הספרים Novel Rights המוציאה לאור סיפורים קצרים בפלטפורמה דיגיטלית, מדרבנת את הקוראים להפוך במהלך הקריאה מקוראים פאסיביים לאקטיביסטים באמצעות מידע רלוונטי על זכויות האדם ולינקים לפעולת הצלה ממוקדת.

בחודש האחרון הוציאה לאור בהוצאת הספרים גרסה מודפסת של אסופת שירים בשם “העוני עומד בגבו למצלמה” ובה משוררים ומשוררות, מוכרים ופחות, כותבים על נושא העוני. מהדורה דיגיטלית עלתה לאתר “המקום הכי חם בגיהנום”.

“פרויקט ‘המאיץ המדעי’ מעניק לראשונה בארץ הכשרה מעמיקה בתחום מדעי החלל בשילוב עם יזמות חברתית והכשרה מגוונת בתחומי העסקים, הכלכלה, המשפט, השיווק הדיגיטלי והעמידה מול קהל”

לחשוב מחוץ לקופסא

בימים אלה ורד כותבת ומקדמת יוזמות חינוכיות באמצעות העסק החברתי שהקימה – OUT OF THE BOX. הפרויקט הראשון שיצא לדרך בשנת 2018 על ידי משרד המדע (סל מדע) הוא ‘המאיץ המדעי’ המעניק לראשונה בארץ הכשרה מעמיקה בתחום מדעי החלל בשילוב עם יזמות חברתית והכשרה מגוונת בתחומי העסקים, הכלכלה, המשפט, השיווק הדיגיטלי והעמידה מול קהל. תלמידי כיתות י’ בתכנית המצוינות של תיכון שמעון בן צבי בגבעתיים, כבר נערכים להקמת הסטארט-אפ הראשון שלהם בשיתוף פעולה ייחודי עם מכון המחקר איימס בנאס”א. עוד שותפים לפרויקט מנהל החינוך הנוער והצעירים בעיריית גבעתיים, מצפה הכוכבים העירוני – בליווי מקצועי של המנהלת המדעית ד”ר דיאנה לאופר ורשת בתי ספר האמריקאי iLEAD.

“עד סוף שנת הלימודים התלמידים יבנו אב/אם טיפוס במדפסת תלת ממד, יזכו להכשרה עסקית לבחינת הרעיונות גם בהיבט פיננסי, ולחידוד כישורי הפיצ’ינג לקראת סבב גיוסים עתידיים לטובת יזמים/ות שאפתניים/יות במיוחד שירצו להיכנס לנעליה של רונה רמון, אילון מאסק או ריצ’ארד ברנסון ולהמשיך ולצעוד במסע היזמי המרתק ישירות אל החלל.”

מיהי האישה שהשפיעה עלייך ביותר בחייך?

“הרול מודל שלי היא כל אישה שמצליחה לפרוץ את תקרת הזכוכית או הבטון שלה. אישה שיוצאת ממעגל האלימות, שיוצאת לעצמאות, שלוקחת את גורלה בידה. קטלין פרדט – מנהלת יוזמות STEAM ברשת בתי הספר iLEAD השפיעה עלי בצורה באמת יוצאת דופן. היכולת שלה להתפייס עם העבר שלה ולהפוך אותו לבסיס שמאפשר לה לגעת ישירות בלב כל ילד/ה באהבה גדולה באמת פנומנליים. כנות יוצאת דופן עם הרבה מאוד נחישות והישגים בהחלט לא מבוטלים. אתמול ישבנו לתכנן את יום הביקור בנאס”א. יש כבר תכניות גם להרחיק למדינות נוספות והכל מתוך תחושה חזקה של מחויבות לשינוי. אמונה עצומה בחינוך ובזכות של כל ילד/ה לקבל את המירב שהחיים מאפשרים לנו.”

 

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.