11/10/2024
11/10/2024
יום שישי, 11 באוקטובר 2024

ווינר בנשמה

רן קוניק ראש עיריית גבעתיים בראיון נינוח על ילדותו כספורטאי מצטיין, אהבתו למוסיקה, חייו האישיים וכמובן שאי אפשר בלי פוליטיקה מקומית

מאת: טלי בשוראי יצקוביץ

בגיל  40 כשהוא סולד מכל המנגנונים והאינטריגות, מבין רן קוניק, שבעיר כמו גבעתיים התושבים לא רוצים את העסקנים המפלגתיים. הוא מסתער על המטרה כפי שרק ספורטאי בנשמה יודע לעשות. מצויד ביכולת התמודדות עם כשלונות והצלחות, התמדה, סבלנות, נחישות, אמונה בעצמו, ראייה ארוכת טווח, מיקוד במטרה וכשרון אמיתי לקבלת החלטות בזמן אמת, כל התכונות שהביאו אותו לזכות בכל כך הרבה אליפויות. עשרות שנים של פעילות כספורטאי, מאמן ומנהל בתחום חברו להם יחד והביאו אותו עד המשרה הנחשקת – להיות ראש העיר השישי של גבעתיים. המסע הפוליטי שלו החל עוד לפני, כשהקים את מפלגת "גבעתיים שלנו" וזו זכתה בשני מושבים במועצת העיר. קוניק ישב באופוזיציה ולמד ולמד עד שבבחירות 2013 כבש את היעד ונבחר לראשות העיר. במסגרת הפעילות במרכז השלטון המקומי הוא משמש כיו"ר ועדת התרבות והספורט, " זה די טבעי עבורי", הוא צוחק. "אני לא פוסל את העתיד בפוליטיקה. אני מאמין ששתיים או שלוש קדנציות הם מתכון אידיאלי לראש עיר".

בודד במערכה

רוב חייו היה שחקן טניס שולחן – ענף בודד, אישי, קשה מבחינה פיסית ומנטלית. שחקן מול שחקן. לבד מול יריב, מצב שתאם באופן מוחלט את החלטתו להציג מועמדות לראשות העיר, לבד בלי מפלגה תומכת ובלי הרבה סיכוי להצליח להביס ראש עיר מכהן. אותם שעות של משחק ואימון עמדו לזכותו, "מגיל 8 הייתי ספורטאי בכל הענפים, אבי דן, בצעירותו שיחק כדורסל והאהבה לספורט הייתה חלק מהבית. אהבתי ספורט והייתי מוכשר. לטניס שולחן הגעתי די במקרה. שחקתי בכפר המכביה שם ראה אותי אחד המאמנים והזמין אותי לאימון בהפועל רמת גן, נרשמתי למועדון התחלתי להתאמן בצורה מסודרת, בגיל 12 כבר הייתי מקום שלישי בארץ, בגיל 15 אלוף הארץ, ובגיל 17 אלוף ישראל לנוער".

על מה נאלצת לוותר בתור ספורטאי צעיר?

"וותרתי על תנועת נוער ויציאות בימי שישי. הראש כל הזמן עסוק באימונים ותחרויות וגם בלימודים לא ממש השקעתי. חיי החברה היו מועטים, כל הפוקוס היה על הספורט. התאמנתי כמעט כל השבוע באינטנסיביות גדולה"

ומה הערך המוסף, מה הרווחת ?

"ראיתי עולם בתקופה שזה היה פחות נפוץ. נסעתי לחו"ל מספר פעמים בשנה למחנות אימונים לתחרויות בינלאומיות, אליפות אירופה אליפות העולם וזו הייתה חוויה נהדרת. הייתי בדנמרק, בגרמניה, בהונגריה, ברומניה, בסלובקיה ועוד מדינות במזרח אירופה, שם הטניס שולחן מאוד מפותח. בקרואטיה יצא לי להיות בזמן ההפגזות. צברתי חוויות, נחשפתי לתרבויות אחרות התידדתי עם אנשים. באותה תקופה הטכנולוגיה לא הייתה מפותחת כך שהקשר עם הבית היה מוגבל והלבד הזה גם חישל אותי."

קוניק זוקף את ההישגים המקצועיים שלו להיותו ספורטאי, "אם לא הקריירה הספורטיבית שלי אין סיכוי שהייתי מגיע להיות ראש עיר, אין לי ספק שזה לא היה קורה. הלכתי כנגד כל הסיכויים בלי כסף ובלי מפלגה תומכת מאחורי"

עצמאי בשטח

עברו מעט יותר משנתיים מאז הבחירות, "כרגע טוב לי בתפקיד, יש לי עוד הרבה מה לעשות. אני מרגיש שכרגע זה היעוד שלי. בתור מי שנולד פה וגר כאן כל חייו אני מחובר לעיר ולתושבים  מכיר את מרביתם". קוניק חש שהתפקיד תפור עליו. "אני מסתובב בתחושה מצוינת ועובד 24/7 ימים בשבוע בהנאה רבה". חשוב לו להצטייר כבצועיסט, "אני לא נרתע מעמותים כבדים על נושאים מהותיים, קבלתי ירושה קשה. העיר גמורה מבחינת שטחים ירוקים. יש פה אתגר מאוד גדול". בהתיחסו להחלטות שהתקבלו לפני שנבחר הוא מתכונן לתת את המילה האחרונה לתושבים, לדוגמא מתחם ההסתדרות, "כשאני נבחרתי היא הייתה רגע לפני ההפקדה אין לי ספק שהייתי עושה את זה אחרת". וכשהוא אומר שהיה עושה את זה אחרת הוא מתכוון למשאל התושבים שערך בקרב רחוב תושבי ההסתדרות, שתוכנית בניית המגדלים נוגעת להם אישית. בלי אינטרסים של קבלנים ויזמים. קוניק רואה את האינטרסים של התושבים והאינטרס של העיר לנגד עינייו.

השימוש שלך ברשתות החברתיות ראוי לציון, אתה לא מרגיש שאתה משלם מחיר?"

"אני משתמש ברשתות החברתיות באופן קבוע, כותב ומדווח בפייסבוק כל הזמן. אני עצמי זה שעונה, משתדל להתיחס לכל הפניות, מברך כל יום בבוקר את החברים שיש להם יום הולדת באופן אישי. אני אוהב אנשים, נהנה מהקשר עם הציבור. אני מקבל פניות להפגש ונפגש עם כל תושב שמבקש פגישה אישית. אני תמיד מוכן לשמוע רעיונות, הדלת פתוחה לחלוטין. זה אני, הנגישות והפעילות בפייסבוק חשפה אותי להרבה אנשים, השתמשתי בו ככלי להבחר. אני מייחס לו חלק מההצלחה שלי, יכול להיות שבעומס העבודה חלק מהאנשים מקבלים ממני פחותתשומת לב כי אני עמוס יותר. אבל כבן אדם לא התקלקלתי העבודה שלי כראש עיר היא המשך ישיר לקשר שלי הזמין והשקוף. לפעמים אומרים לי שהעיסוק ברשתות מוגזם כי הצבתי סטנדרטים, שאנשים מתרגלים אליהם, זה הכל עניין של הרגל. אני אף פעם לא אחסום תושב שמפרסם משהו גם אם זה לא מוצא חן בעיני. אני פתוח לבקורת, אני מעדכן ומעודכן כל הזמן בעיקר עונה ומתייחס ולא מכחיש או מתעלם".

מה הם הנושאים שעל הפרק?

"מה שתסכל אותי כל השנים זה לראות אנשים בתפקידים בכירים שמפחדים לקבל החלטות. אני ראש עיר שמקבל החלטות. מאז שנבחרתי חדשתי את טקס יקיר העיר אני מקפיד על הנצחת אנשים. מקיים מפגשי תושבים באופן קבוע. אולם ספורט חדש יבנה, למרות שלא תמיד זה מתאים לכולם ואני יודע שיש על זה ויכוח ער. לא הייתה פה אכיפה שנים, הבעיה של החניה קשה, יש פה מצוקת תחבורה נוראית, הרחובות צרים. בלילה אין חניה כמעט, יש המון נושאים לטיפול". 

המוסיקה בדמי

הוא חובב מוסיקה ולדבריו תמיד היה לו חלום ללמוד לנגן, "התחלתי לנגן באקורדיון בגיל 34 . יום אחד ראיתי מודעה על הכניסה לבית, שירלי פרקש, מורה לפסנתר ואקורדיון. התקשרתי ולמדתי אצלה לנגן במשך 6 שנים. על הדרך התפתחה גם ידידות גדולה".

לפני עשר שנים קוניק החליט לשלב את אהבתו למוסיקה ואהבתו לאנשים והתחיל להופיע בהתנדבות בבית שלווה,"פעם בשבוע הופעתי בנגינה, הקהל שר וכולנו נהננו. למעשה עד הבחירות המשכתי להופיע בקביעות," הוא עדיין מופיע ומנסה לשלב את ההתנדבות בין עסוקיו הרבים. "העיסוק במוסיקה נותן פרופורציות לחיים, מוסיקה זה אחד הדברים המופלאים בעולם. קוניק מתחבר למוסיקה ישראלית של פעם, ארץ ישראל היפה ומוסיקה שלפני קום המדינה. הוא מודה בחיוך מבויש, "אני גלגול של פלמחניק, יש לי צדדים מבוגרים באישיות. הלכתי במשך שנים לשירה בציבור עם שלמה שביט".  

הטוטאליות שלך לא שוחקת?

"אני חי לבד, אני רווק, הזמן שלי הוא בידי ואחרי שעות העבודה אני ממשיך לארועים ופעילויות בעיר. אני בן אדם טוטאלי ומתמסר. אבל נהנה מכל רגע. אני לא רואה בזה עבודה לכן אני גם לא מתעייף. לא מרגיש שחיקה אני חש שהמגע עם האנשים ממלא אותי. אני מגיע לארועים שמחים אבל חשוב לי להגיע גם לניחום אבלים ולהביע צער היכן שצריך. לפעמים אני עובר את הגבול, ושומע מהסביבה שלא צריך להגזים ושאני שוחק את עצמי. פעם בחודש אני מטייל בסוף שבוע עם עוד כמה חברים וזה הזמן שלי לעצמי. 2 בקרים בשבוע אני עושה הליכות בבוקר וזה הזמן שלי לחשוב ולהתאורר."

אם לא היית בוחר בפוליטיקה במה היית עוסק?

"בתחום התרבות, מוסיקה תיאטרון הערך שמוביל אותי בחיים זה באמת לעשות טוב לאנשים ואני מרגיש שאני במקצוע הנכון".

ולאלו שדואגים לכך שעדיין לא הקמת משפחה?

"באורח החיים שלי היום ובזמן הפרטי המועט שנשאר לי, לא מתאפשר לי להכיר ולהתקדם בקשר שצריך להשקיע בו. כל הזמן מנסים להכיר לי, אבל בליינד דייט, זה ממש לא בשבילי אין לי סבלנות לזה.  לרוב אני דוחה באדיבות לפעמים הולך על זה, אבל אני מרגיש שאין לי את הזמן להשקיע. ילדים אני מאוד אוהב ולא פוסל את האפשרות".


קוניק מגדיר את עצמו כאדם אופטימי,"בתפקיד הזה, אני ממוקד מטרה. האגו שלי זז הצידה. אני מנסה להבין את האנשים והנסיון שלי כמאמן מסייע לי בכך. לפעמים מאכזב אותי לראות התנהגויות שונות בקרב אנשים שמה שמוביל אותם זה האינטרס הצר שלהם. הייתי מצפה מהם להסתכל על המקום שלהם ולהבין שלא כל בקשה יכולה להתקבל. בעשיה הציבורית מאכזב אותך שאנשים משנים את דעתם בגלל ענין אישי".

ראש העיר של הילדים והנוער

יואב ראובן, כתב צעיר של גבעתיים פלוס, תלמיד בית הספר התיכון "קלעי", כיתה ט' השתתף בישיבה של פורום יועצי ראש העיר וחזר נפעם

העיר שלנו מלאה בילדים ובני נוער עם ראש פתוח שרק רוצים להפוך את המציאות הזו למקום טיפה יותר טוב. הרשו לי להציג אחד מהמקומות האלה "פורום יועצי ראש העיר". הם נפגשים פעם בחודש, בחדר גדול עם שולחן קטן. בראש השולחן יושב רן קוניק ראש העיר, כמובן. לידו יושבת מנהלת המפגשים, סיגל בן שלום. ומסביב להם יושבים, היועצים. ילדים מכל מיני בתי ספר בעיר שעוזרים לראש העיר ומייעצים לו בחלק מההחלטות שעליו לקחת כראש עיריית גבעתיים.  הפורום כולל קבוצה של ילדים ובני נוער, מהיסודי ועד התיכון. הדיונים הם בנושאים מהותיים המתרחשים בעיר.  כל כך שמחתי להיות בפגישה כי רן קוניק, ראש העיר, שמנהל את הישיבה, מתנהג כלפי הילדים, כאילו היו מבוגרים. הוא לא מעדן את הדברים, לא משנה אותם "לטובת הילדים", אלא מראה להם את המציאות כמו שהיא- גם בעניינים שקשורים אליהם, וגם בעניינים שלא. הוא חושף בפניהם את כל הסיטואציה- את היתרונות והחסרונות של כל עניין, ומבקש מהם את הדעה האישית שלהם לגבי הנושא. הוא לוקח בחשבון כל דעה שנשמעת בקבוצה, ולפעמים אף מסכים אתה ומשלב אותה בהחלטה הסופית שהוא מקבל בעניין.

בניין חדש לעיריה

לאחרונה פורסמה הידיעה על כך שבניין עירייה חדש עומד להיבנות בעיר, יחד עם חניון תת קרקעי. כמה שבועות לפני הפרסום, העלה ראש העיר את הנושא לדיון, "האם לבצע את התוכנית או לא?", בפגישת יועצי ראש העיר. הוא הציג בפניהם את היתרונות והחסרונות בעניין, כל אחד מהיועצים הביא טענה מנומקת ומוסברת היטב ואף  הוסיף לדיון שאלות נוספות שצריכות להילקח בחשבון, כיצד מציגים את הנושא לציבור? האם היתרונות גוברים על החסרונות, או שמא להפך? כיצד מצב התנועה ישתנה במקום?

מה גרם לכם לרצות לבוא ולתרום לקהילה?

עידן כהן מבית הספר שב"צ ,"לבן נוער כיום יש חשיבות רבה מאוד בנוגע לאיך הוא רוצה שהעיר שלו תיראה, ויש לנו בעצם את האופציה להציע את הרעיונות שלנו, בתור ילדים, בתור בני נוער, מה אנחנו כן רוצים שיהיה בעיר שלנו. ובאמת מטעם העירייה יש את מי שמקשיב, וכן לוקח את מה שאנחנו אומרים ללב, אז זה באמת עוזר".

אתם רואים את השינוי שאתם עושים קורה? אתם רואים דברים שעשיתם שבאים לידי ביטוי?

נועה פרנקו מבית הספר בורוכוב, "אני רואה שראש העיר מקשיב למה שאנחנו אומרים, ולפעמים אני גם רואה איך מה שהחלטנו פה, בישיבות, בא לידי ביטוי בחוץ. לדוגמה, הקמפיין לעידוד איסוף צואת הכלבים. אנחנו בחרנו את הפרסים שיינתנו לילד שיציע את הסלוגן הכי טוב"

הקמפיין לאיסוף צואת הכלבים ברחוב מתבטא בפוסטרים ובסרטונים קצרים, שבכל אחד מהם נמצא סלוגן אחד מרכזי- "יוצא עם לאקי? אסוף את הקקי!". בבתי הספר בעיר התרחשה תחרות סלוגנים, והעירייה בחרה את הסלוגן הזה כסלוגן הטוב ביותר מכל הסלוגנים שהוצעו.

אילו תכונות, לפי דעתכם, צריכות להיות לאדם על מנת שיהיה פעיל חברתי?

טליה צפירין מבית הספר גורדון, "מנהיגות, אחריות והתמקדות במטרה- לדעת מה הוא רוצה ולא להתחרבש עם זה. ומעבר לתכונות הוא צריך גם לרצות את זה כי אם הוא לא רוצה את זה אז אין בזה טעם, הוא לא יעשה כלום."

ומה ראש העיר חושב בנושא?

"הילדים האלו עושים דבר מדהים שלא כל כך מובן מאליו ושתורם הן להם והן לאזרחים השונים בעיר. יש כלפיהם הערכה רבה מאוד בגופים השונים בעירייה, ואני שמח שאנחנו משתפים גם את הילדים בדברים שקורים אצלנו. "

אילו תגובות אתה רואה בנוגע לקבוצה הזאת? כיצד אנשים מגיבים לזה?

"רוב התגובות, כמובן, טובות ומעודדות וזה מחמם מאוד את הלב, אך ישנם כמה אנשים שהתאכזבו שהם או הילדים שלהם לא בפנים. אני יכול להבין אותם, אך חשוב להבין שלא כולם יכולים להיכנס ויש לקחת זאת בחשבון גם כשמבקשים להיכנס לקבוצות כמו זאת."

הכתבה התפרסמה גם במגזין גבעתיים פלוס 10, אפריל 2016

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן