זרקאור

צילום אילן זכרוב

"הדמות הזאת נותנת לי חופש אינסופי"

השחקן נמרוד פינדלינג מגבעתיים דור העתיד של התיאטרון

ד"ר נגה רוזנפרב

ילדות

"הייתי ילד עם הרבה שמחת חיים, אופטימיות וסקרנות. בבית הספר היסודי, קצת פחות הסתדרתי חברתית ולא היו לי הרבה חברים. אני חושב שהעניין עם הנטייה המינית שלי, שעוד לא היה אפילו מובן לי עד הסוף, יצר קושי לחברה לקבל אותי, וספגתי הרבה השפלות אישיות שפגעו בי מאוד. בתיכון החלטתי לשנות את מעמדי בחברה, והפכתי לבן אדם בולט, כזה שנכנס לחדר ואין מצב שלא ישימו אליו לב. לא הסכמתי שישכחו או יזלזלו בי יותר. הצלחתי בזה לפי דעתי, ואני מאושר על התהליך שעברתי בחיים."

צילום אילן זכרוב

פנאי

"בתיכון רקדתי במשך שנתיים וחצי בלהקת נוער הייצוגית של גבעתיים "נעורי גבעתיים. התקופה בלהקה זכורה לי כחוויה מלמדת ומעשירה. הגעתי עם ניסיון בימתי קטן מאוד ופילסתי את דרכי ממי שעומד בשורה האחרונה בצד לחבר להקה שמקבל סולואים ורוקד כמו כולם. הלהקה הייתה המקום שהייתי בורח אליו אחרי הלימודים. ההופעה על הבמות חיממה לי את הלב והחייתה אותי. הייתי מחכה לימי עצמאות כמו שחיכיתי ליום הולדת. זה היה נותן לי 'בוסט' של אדרנלין שהיה נשאר איתי שעות ארוכות. הלהקה ללא ספק פתחה לי את הדלת ונתנה לי ניסיון עשיר למשחק שלי היום. אני מודה על ההזדמנות הזאת."

כנר על הגג בבימוי שמוליק יפרח צילום רדי רובינשטיין

התיאטרון בחייך

"אני אשתמש בקלישאה שתחום המשחק בחר בי. אבל זאת האמת. מאז שאני זוכר את עצמי, אני שר, משחק ומעלה מופעים בחדר שלי. הייתי בגן מוסיקלי וכבר מגיל 4 הופענו במסגרת הגן. המשחק והשירה נתנו לי את המקום שלי בעולם הזה. תמיד חלמתי בגדול, הייתי ילד חולמני שהתעסק בפנטזיה יותר מאשר בחיים עצמם. התקווה שיום אחד אני אהיה במרכז, ואצליח להעביר את מי שאני, היא אחד המניעים החזקים שלי בחיים.

אני סטודנט בשנה השלישית ללימודי משחק בבית הספר למשחק 'גודמן' בבאר שבע. ההחלטה לעבור ללמוד משחק בדרום, הייתה קשה עבורי, מי שחי במרכז כל חייו. אבל הייחודיות של בית הספר הזה שבתה אותי – המשפחתיות, תשומת הלב לכל סטודנט, ההתמקדות באומנות עצמה ולא בתחרות והרצון אמיתי ליצור יצירה אישית וכנה. כל אלה הם הלב הפועם של בית הספר.

במהלך שלוש השנים האחרונות, גילמתי דמויות רבות ומגוונות, שכל אחת מהן נגעה בפצע אחר שלי שיכולתי להביאו לבמה ולמצלמה. למשל, הילד 'רוברט' במחזה 'מפלצות' העוסק במקרה של שני ילדים שרצחו ילד אחר ומעלה שאלות עמוקות על המין האנושי. דמותו של לייזר וולף הקצב שמנסה  להשיג את ביתו של טוביה ללא הצלחה גדולה ב'כנר על הגג' ועוד."

 ערך מוסף

"הזכות לעמוד ערב ערב על הבמה, ולגרום לאנשים לשכוח את היום שלהם, ולשנייה אחת להיכנס לעולם חדש, בין אם הוא קומי או טרגי, היא זכות ענקית. הכוח של התיאטרון הוא אינסופי, והחיבור שנעשה בין הקהל לשחקן על הבמה יוצר אנרגיה מיוחדת."

הדובדבן שבקצפת

"החלום רחוק הוא להתברג בתפקידים משמעותיים, מספקים ומרגשים בטלוויזיה הישראלית והתיאטרון הישראלי שאני כל כך אוהב וסופג מגיל צעיר."

נמרוד מתוך משרתם של שני אדונים בהפקת גודמן צילום מעיין קאופמן

"משרתם של שני אדונים"

"בגלל הקורונה שנחתה על כולנו, התיאטרון הושבת. בכל התקופה הזאת, רק חלמתי לעלות שוב על הבמה, ולנסות ולו במעט לשפר לאנשים את המצב רוח, ולתת קצת תקווה לעתיד.

כעת, שהמגיפה עוד רחוקה מלהסתיים אבל השגרה מתחילה לחלחל, אנחנו מעלים את המחזה האייקוני 'משרתם של שני אדונים' –  אני חושב שזו ההפקה הכי מתאימה לתקופה  – קומדיה קלאסית מטורפת, קלילה ומצחיקה, שמוציאה אותנו לרגע מהצרות שעוטפות אותנו. קרלו גולדוני המחזאי הצליח להביא את הבעיות הכואבות של החברה בצורה הומוריסטית, משעשעת ונוגעת ללב. כל אחת מהדמויות היא השתקפות של אנשים שאנחנו מכירים מחיינו ומשקפת לנו את ההתמודדות של כל אחד מהצדדים. לא להאמין שהקומדיה הזאת נכתבה ב־1743 ברנסאנס האיטלקי ועדיין מצליחה לעבוד ולהפתיע, אין רגע דל, בכל שנייה דלת נפתחת וטורפת את גורל הדמויות.

אני מגלם בהצגה את התפקיד של פנטלון, דמות קלאסית של קומדיה דל ארטה. דמות משוגעת וגדולה מהחיים, שניסיתי לצקת לתוכה מאפיינים שלי כשחקן ולהפיח בה חיים חדשים. הדמות הזאת נותנת לי חופש אינסופי ויחד עם הקאסט מהכיתה שלי, והבימוי המשובח של שמואל וילוז'ני, זו קומדיה משובחת לכל המשפחה."

נמרוד פינדלינג מתוך משרתם של שני אדונים בהפקת גודמן צילום מעיין קאופמן

ההצגה 'משרתם של שני אדונים' תוצג וירטואלית ב-13 באוגוסט בשעה 20:00 בדפי הפייסבוק של "גודמן" בית הספר למשחק בנגב – https://www.facebook.com/goodman.actschool

ושל תיאטרון באר שבע – https://www.facebook.com/B7theatre

 ההצגה תהיה פתוחה לקהל הרחב ללא עלות.