קץ לילדות – מגזין 2

 קץ לילדות

מפגש פסגה נערך בבית ראשונים בעצומו של החופש הגדול, פנל של מתבגרים צעירים בני 15-17 תושבי גבעתיים גאים, איכותיים, רהוטים ודעתנים, התפנו מסדר יום עמוס, לשיחה מרתקת, אודות נושאים המעסיקים אותם בחופשה ובכלל, פעילות בתנועת נוער, שיימינג ברשת, אלכוהול, הישגים וציונים, סטיגמות, עבודה, לימודי נהיגה, פסיכומטרי ועוד

מאת : טלי בשוראי יצקוביץ

נעה שטינבוים לומדת בתיכון קלעי, חונכת בתנועה כנפיים של קרמבו. עולה לי'ב, מרחיבה ערבית, כימיה. רוב החופשה עוסקת בפעילות בכנפיים של קרמבו. "אני חונכת אישית של בחורה בת 20, אוטוסטית ברמת תפקוד גבוהה. בשנה הבאה אני אהיה רכזת חונכים אחרי סמינר של צוותים מובילים שיהיה בקיץ. אנחנו מתארגנים להפנינג ברחבה של הקניון שמטרתו למכור כרטיסים למופע ההתרמה השנתי של התנועה. אנחנו מדפיסים חולצות למכירה ומוכרים בדוכנים אוכל כשכל ההכנסות מיועדות לסבסוד כרטיסים לחניכים, משפחות וחונכים. אנחנו יוצאים למחנה קיץ בסוף אוגוסט, בחיספין. התחלתי ללמוד לתאוריה, אני נוסעת עם המשפחה לטיול באנגליה."

בריונות ברשת,"לא הייתה לי התקלות אישית. ברור לי שזה קיים, מכירה את התופעה אבל לא מחוויה אישית, אם הייתה לי דרך להשפיע, הייתי שם. מדברים איתנו על זה בבית ספר בשעורי חברה".

בית ספר כמכונת ציונים, "יש טיפה לחץ אבל ממש אין אווירה של לחץ, אני בכתת מצוינות, אין ספק שדוחפים אותנו להישגים. נותנים לנו עזרה פרטנית, יש תגבורים. הכתה שלנו מגובשת יש לנו הרבה סיורים, שיעורים באוניברסיטת תל אביב, עשינו פרוייקט במכון ויצמן- בנושא של דלק מטוסים. אנחנו מקבלים עוד טיול שנתי של יומיים בנוסף על הטיולים הרגילים. די שווה להיות בכתה הזאת. אני לא מרגישה שום סטיגמה, של חננות לא בכתה שלי וגם לא בשכבות אחרות".

איתי גל-און, תלמיד תיכון שמעון בן צבי, מדריך בצופים כתות ד', בן 16, צופיפניק פעיל, אחרי שובו ממחנה הקיץ ביער עופר מתכונן לפעילות מיוחדת שתערך בשבט צופי גבעתיים, קייטנה בעלות סמלית. איתי ישמש בה ראשגד קייצי, "זו קייטנה בעלות סמלית שתפעל בשעות אחר הצהריים לילדים בכתות ד' עד ו' במשך כעשרה ימים". בשעות הפנאי המועטות שנותרו לו הוא עובד במסעדת ג'פניקה בשרות לקוחות ומתכנן בהמשך החופשה לבלות עם חברים באילת. איתי עולה לכיתה י"א ומרחיב לימודי תקשורת ומדעי החברה. הוא מתיחס לנושאים העולים בדיון, "יש אווירה של לחץ בבית ספר, המורים חוששים ולחוצים ואנחנו מרגישים את הלחץ של המורים להשיג ציונים טובים, לי אישית זה מפריע. לגבי שתיית אלכוהול, אני חושב שכל דבר צריך להיות במידה, שמענו הרצאה בנושא בבית ספר ועוד הרצאות בבית ראשונים וזה נותן חומר למחשבה."

רומי כהן תלמידת אורט גבעתיים, עולה לכתה י"א. משמשת כסגנית יושב ראש מועצת הנוער העירונית, מדריכה בנוער גבע, "הדרכתי השנה כתות ב' וג' בשנה הבאה אדריך בקורס מדצים" התוכניות לקיץ רבות, "לעבוד בקיטנות כמדריכה בגנים. כרגע עובדת בגלידריה פריזר."

שיימינג ברשת, " נתקלתי בזה בקיץ שעבר כשהייתה אפליקציה בשם סיקרט ואנשים נצלו את האפליקציה לצורך השמצה אבל היו לנו המון שיחות על זה עם המורים וההורים ודי הורידו אותנו מהשימוש באפליקציה."

רומי מרחיבה, מחשבים, ביולוגיה, משפטים- דרך אוניברסיטת בר אילן, בנושא בית ספר כמפעל ציונים, היא אומרת, "בבית ספר שלי יש מקום מאוד גדול להתנדבות ומעורבות חברתית במקביל לציונים שגם הם חשובים אבל אני מרגישה שיש איזון. יש לנו המון פרוייקטים חברתיים בבית ספר כששכל אחד יכול להשתלב בהם ולא להתרכז רק בלימודים וציונים."

"אלכוהול לא מושך אותי בכלל, בכל מקום יש כאלה שמעשנים ושותים, השכבת שלנו יחסית רגועה. אלא ששותים עושים את זה בעיקר בגלל לחץ חברתי, זה אנשים שקשה להם להשתחרר, הם מנסים להוריד מעצורים ויש גם סקרנות טבעית לגבי השתייה"

מור צפניה, תלמידת תיכון שמעון בן צבי, מדריכה בצופי גבעתיים כתות ד', עולה לכתה י"א. מור מלהטטת במומחיות בין שלל עיסוקיה, סיוע בהקמה של שבט צופים חדש שנפתח בעיר הסמוכה, פתח תקוה, השתתפות בחיל חלוץ מהשכב"ג שמקים את המחנה קיץ והדרכה במחנה כמובן. התוכניות בהמשך החופש גם הן מגוונות. "אני משתתפת בפרוייקט הנבחרים של אוניברסיטת תל אביב, אנחנו מעלים קמפיין להעלאת המודעות לשיימינג ברשת. הנושא של ניצול בנות ברשת הפכה לתופעה נפוצה, לדעתי החברה לא מטפלת בזה מספיק ויש מקומות שמעודדים את התופעה. בגבעתיים לשמחתי, לא נתקלתי בזה, בהמשך החופש אני טסה לכרתים עם המשפחה, נוסעת לכנרת עם חברות ובאוגוסט מתכננת להתחיל ללמוד נהיגה". מור מרחיבה את הלימודים במקצועות פיזיקה וערבית ולומדת בכתת מצוינות, "אנחנו מקבלים הכשרה מוגברת במדעים, ננו טכנולוגיה ועושים פרוייקט מדעי. הלימודים בכתה כוללים סיורים, היינו בגוגל, מכון ויצמן, מצפה הכוכבים במצפה רמון". בהתיחסה לסטיגמה שדבקה בכיתת המצוינות, היא אומרת בחיוך, "ברור שיש יש סטיגמות של חננות שרק אוהבים ללמוד, אבל אנחנו כתה כל כך מגובשת כך שזה לא מפריע לי בכלל, אני לוקחת את זה בהומור". לסוגיות שעולות בדיון, בית הספר כמכונת ציונים, אלכוהול, שיימינג, אומרת מור, "הנושא של רדיפת ציונים לא כל כך מפריע לי, לגבי שתיית אלכוהול, יש תופעה בבית ספר שאנשים בשכבה שלנו שותים, אני מתנגדת לקטע של להגזים, גם לגבי עישון יש חבורות שמעשנות ויש אזור מיוחד בבית ספר שנקרא מחששה."

לירון אנג'ל לומד באורט גבעתיים תולדות אומנות ומדעים. הוא עסק בציור ובעיקר רושם בעפרון. לירון מנגן בפסנתר וגיטרה ומתכנן ללמוד נהיגה ונרשם כבר לקורס פסיכומטרי, כדי שיוכל להתקבל לעתודה האקדמאית בצבא.

שיימינג ברשת, "אני מתנגד לתופעה לגמרי. הייתי בהרצאה של אמא של ילד שהתאבד, בעקבות בריונות והתעללות שעבר בפייסבוק, ההרצאה הייתה מרגשת ונוגעת."

אלכוהול "אני שותה אבל בחיים לא הגעתי למצב של השתכרות אני לא מסתיר מההורים"

אילי אילון לומד באורט גבעתיים משמש כמד"צ בתנועת גבע, עולה לי"א מרחיב לימודי מחשבים, מדע וטכנולוגיה. "אני דיג'י במועדונים, מופיע במועדונים באזור המרכז במסיבות של בני נוער, עיקר העבודה בקיץ בחופש הגדול."

בית הספר כמכונת ציונים, "הבית ספר מדגיש את הנושא של המצוינות וציונים יותר מאשר פעילות חברתית. זה די מעצבן."

בריונות ברשת, "הייתי בהרצאה של אמא של הילד שהתאבד אבל לא נתקלתי בשיימיניג באופן אישי."

"אני לא שותה ולא מעשן, אבל נתקל בזה כל הזמן  במסיבות נוער לרוב שותים בחוץ לפני המסיבה ואז נכנסים פנימה שתויים ומתנהגים באלימות. המפיק של המסיבה דואג לנו למאבטח צמוד, כי לפעמים יש מקרי דקירות, קטטות והכל היה יכול להמנע אם לא היו שותים."

סיירת ההורים

שיח בגובה העיניים

סיירת ההורים פועלת בהצלחה, זאת לאחר שניסיון קודם להקימה לפני מספר שנים לא צלח. הסיירת פועלת בתיאום משטרת ישראל, הפיקוח העירוני וגורמי טיפול בנוער בסיכון בקהילה. פעילות ההורים מתבצעת בסופי שבוע, על-פי צרכי העיר ויכולת ההורים המתנדבים. הפעילות כוללת : סיורים בגינות ציבוריות, פארקים, סביבת הקניון, טיפול בנושאים כמו, שוטטות, התנהגות מסכנת, וונדליזם של בני נוער ברחובות העיר ובפארקים, איתור בני נוער בסיכון והפניה לגורמי טיפול, סיוע לרשויות משטרה ופיקוח עירוני בשמירה על הסדר הציבורי ובטחון התושבים. סיירת ההורים הוקמה מתוך מטרה לתת מענה לבני הנוער שמסתובבים ברחובות בשעות הלילה המאוחרות. הרעיון הוא לקיים עימם שיח בגובה העיניים ובכך לעצב את דמות ההורה כמבוגר משמעותי בחייהם, שמגיע ממקום מבין ואמפטי. העיסוק העיקרי של חברי הסיירת הוא הקשבה והכלה של בני הנוער ללא כל עמדה שיפוטית. בדרך זו, ניתן ליצור עבור בני הנוער סביבת בילוי נעימה ובטוחה גם ברחוב. הסיירת פועלת מידי יום שישי בשעות הלילה המאוחרות ופוגשת עשרות של בני נוער בגילאים שונים. כיום מתנדבים בסיירת כ-60 הורים המבצעים משמרת אחת חודשיים, כ- 4 שעות בערב. חברי הסיירת עוברים מפגשי הכשרה מקצועית פעם בחודש, שבהם מקבלים כלים להתמודדות ולעבודה נכונה עם בני הנוער. ההורים נפגשים עם פסיכולוג שמתמחה בבני נוער וילדים ועוברים מפגשי רפלקציה.  אפי פישר, מנהל סיירת הורים ואבא במשרה מלאה, "הקיץ זה שיא הפעילות שלנו. הסיירת פוגשת את הנוער לשיחות בימי שישי. הרעיון הוא לפגוש אותם  ולשמוע, להקשיב, אנחנו מאתרים בעיות, ומטפלים כשאנחנו נתקלים בתופעות כמו אלכוהול, סמים וונדליזם. אנחנו משמשים גם אוזן קשבת לתלונות שלהם, למשל, שמגרשים אותם מגינות ציבוריות באזור מגורים לאזור התעשיה, אבל גם אם יש כמות גדולה של בני נוער נוצר מטרד של רעש. בנושא הזה פעלנו מול המשטרה, בקשתי שיתחשבו ויבינו, שלנוער אין איפה להיות. הם קבלו על עצמם להקל על הנוער ואם אין בעיה חריגה הם משאירים את הטיפול לסיירת. הגענו להבנה שכל תלונה שמגיעה למשטרה על מפגע רעש אנחנו מגיעים ראשונים ומסבירים לילדים, שעדיף להם לשמור על שקט ולהתחשב בשכנים". הפעילות של הסיירת מתחילה בשעה 11 בלילה, 2 צוותים פועלים במקביל ברחבי העיר. הסיירת מצוידת בכיבוד קל, מיץ פטל, שלוקים ובייגלה שמחלקים לילדים. בתחילת כל מפגש אפי מתדרך את ההורים בהתאם לדיווח המשטרתי. ובסוף כל מפגש ממלאים דו"ח פעילות. המקרים שזקוקים לטיפול עוברים הלאה לרשות הרלוונטית. אנשי הסיירת מצוידים בתחושת שליחות, הם בתפקיד ההורה הניטרלי שפוגש את הילד במקום בו הוא נינוח ובטוח.

הורות בעידן המדיה המורכבת

המדיה השלטת בימנו מורכבת ומסובכת. הרשתות החברתיות כגון פייסבוק, טוויטר, ווטס-אפ ודומיהן נמצאות במרחבים חדשים ותורמות להתפתחות אישית וחברתית, ומצד שני, הן חושפות את הילדים למציאות מורכבת יותר מאי פעם, לטשטוש גבולות בין פרטי לציבורי, בין אינטימיות לשיתוף, לבין הסתגלות לנורמות סביבתיות לבין בחירה אוטונומית. מלבד הזדמנויות חדשות יש בהן גם סיכונים חדשים. הורים רבים הולכים ומאבדים את היכולת לנתב את ילדיהם, להשפיע ולהגן עליהם, לעמוד לצדם כבוגרים משמעותיים. שינוי כללי המשחק מחייב אותם למצוא דרכים חדשות כדי להגשים וליישם את תפקיד ההורות. ד"ר גילה כהן זלכה מרצה, חוקרת ומכהנת כראש המגמה להוראת מדעי החברה, האזרחות, הסוציולוגיה והתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; ראש המסלול להכשרת חונכים ומנחים לעבודה עם ילדים בסיכון, במכללה האקדמית אחוה; חוקרת ויועצת למשרד ראש הממשלה, משרד האוצר ולוועדות הכנסת השונות בנושא הפער הדיגיטלי. מתיחסת לנושאים הללו בספריה, העצמת הורים בעידן המדיה והרשתות החברתיות והעצמת מחנכים וחונכים בעידן המדיה והרשתות החברתיות בהוצאת ביתן-גלים. בספרים ניתן למצוא תשובות לשאלות, העומדות בפני ההורים רבים, כיצד נעצים את ילדינו ואת יכולת ההתמודדות שלהם? כיצד ניצור פתיחות ושיתוף שיגרמו להם להקשיב לנו? כיצד נוכל לתמוך בהם בהתמודדות עם המציאות המורכבת שמאפיינת את העידן שלנו? "הספרים", היא מציינת, "נותנים בידי ההורה כלים אפקטיביים ליצירת דיאלוג מקרב עם הילד ואמצעים מעשיים לטיפוח הסמכות ההורית בדרך אוהבת וקשובה. יש בהם פתרונות פרקטיים, פשוטים וקלים ליישום לקשיים רבים עמם מתמודדים כיום הורים וילדים. הספרים מלווים בתרגילים ובסיפורים אותנטיים. השיטה לתקשורת חיובית ולהעצמה אישית, פותחת בפנינו שער לחיבור לעוצמות וליצירת תקשורת אוהבת בין בוגרים לילדים, שער לשיח שעשוי להביא להתמוססות חומות ההגנה, לפתיחות ולהתפתחות ומציג בפנינו דרכים לבניית תכנית עבודה סדורה עם הילד כדי להגיע לתוצאות חיוביות". לב המחקר שעליו מבוססים הספרים, מסבירה, ד"ר כהן זלכה, "עוסק בשאלה: כיצד ניתן להגיע למימוש העוצמות שלנו ועל ידי כך גם להגשמת העצמי, וכיצד לכונן תקשורת מיטבית עם הילדים ובכך לסייע להם לממש את העוצמות שלהם ולהגשים את עצמם. תוצאות המחקר הובילו לגיבוש ופיתוח שיטה חדשה וייחודית להעצמת הורים ומחנכים".