"...בא. רוצה. לאהוב. אותך. ואת רוצה. להיות נאהבת..."
למעלה במונטיפר (1984).
100 שנה להולדתה של עמליה כהנא-כרמון וזו הזדמנות לעצור ולזכור קול ספרותי ייחודי, טוטאלי ובלתי מתפשר.
עמליה הייתה סופרת למיטיבי קרוא. היא דרשה מהקוראים שלה דריכות, הקשבה דקה, ונכונות ללכת לאיבוד בתוך השפה העשירה שלה. היא כתבה על רגעי פלא קטנים – אותם רגעי "היקסמות" שבהם שני בני אדם נפגשים לרגע אחד ומזהים זה את זה - ועל המחיר הכבד של החזרה אל שגרת החיים שאחריהם.
כשחוקרים בארכיון של יוצרת בסדר גודל כזה, לומדים להכיר לא רק את הכתיבה שלה, אלא גם את החיים - הספקות, המאבקים, השאיפה לדיוק מוחלט והחיפוש הבלתי פוסק אחר מקום בעולם ספרותי שהיה, בזמנה, גברי ברובו.
בקרוב יצא לאור ספר נוסף - ״אהבה זה כל הסיפור - עמליה כהנא-כרמון יומן ביוגרפי״.
הקול שלה חי, מהדהד וממשיך לגעת.
18 באוקטובר 1926 - 16 בינואר 2019.