עינת זילברמן

מצִּיתָה אֵשׁ

הַמִּלִּים
נִמְהָלוֹת בְּעָשָׁן
הַסִּיגָרִיָּה שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ
יוֹצֶרֶת עֲרָפֶל
מְטַשְׁטֶשֶׁת גְּבוּלוֹת
תְּשׁוּקָה וְאַהֲבָה
אָסוּר וּמֻתָּר
לְבַד וּבְיַחַד
הַפַּחַד מְשַׁתֵּק
הָאֵפֶר נוֹפֵל
לוֹקַחַת
עוֹד סִיגָרִיָּה
מַצִּיתָה אֵשׁ

. . . . . . . . . . . .

עם פריחת עץ הדובדבן
לבשתי שמלת כלולות
משחתי שפתיי באודם בוהק
ובין עצי סאקורה
שופעי פרחים ורדרדים
נשקת לשפתיי ברכות
הגשת לפי דובדבן

שמלתי הלבנה נתלכלכה
ואהבתי אותה יותר

ואהבתי אותך מתמיד

עת קדשת אותי
בשמלתי המוכתמת
אדום

. . . . . . . . . . . .

© עינת זילברמן