גננת לחיים

שולה דנאי, הגננת המיתולוגית של שכונת בורוכוב בגבעתיים, הלכה לעולמה. השאירה 3 ילדים, 10 נכדים ו-9 נינים עצובים… ועוד אלפי ילדים בוגרי גן שולה בגבעתיים

הגננת המיתולוגית שולה דנאי חינכה אלפי ילדים, הכשירה דורות רבים של גננות, שראו בה עמוד האש ההולך לפני המחנה, וגם כיהנה כיו"ר ארגון הגנים הפרטיים בישראל.

הלהט למקצוע, המסירות והאהבה שהרעיפה על הילדים שאותם חינכה מעידים ששולה דנאי הייתה ועודנה הגננת המיתולוגית של העיר גבעתיים.

שולה דנאי, נולדה בירושלים בשנת 1935. אביה שנולד בפולין ואמה שנולדה בהונגריה עלו ארצה לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, הקימו את ביתם בשכונת מזכרת משה בירושלים והביאו לעולם חמישה ילדים.

היא למדה בתיכון שנקרא "סמינר לגננות ומורות אשכול" בירושלים שהקנה תעודת הוראה לגן או לכיתות הראשונות בבית הספר, וכשהייתה בת שמונה עשרה נישאה ליענק'לה וילדה שלושה ילדים: דורון, אייל והדר. בהמשך עברו להתגורר בגבעתיים והיא הקימה את גן שולה.

“הפכתי את גן שולה לאוניברסיטה בזעיר אנפין. שילבתי טעם של פעם לצד חדשנות ומצוינות ושמתי דגש על השפה העברית, על אהבת הארץ, דרך ארץ. הילדים צמאים לידע, אין מראה שובה לב יותר מהעיניים הנפערות כשהם לומדים משהו חדש, אבל החוכמה הגדולה הייתה לשלב את החומר הנלמד ואת הידע שנרכש בחום, בהמון אהבה וברוך. השילוב הזה היה כנראה סוד קסמו של הגן.”

לאורך 50 השנים היא השקיעה בגן אינספור שעות, לילות כימים, כדי להגיע לתוצאות שהציבה לעצמי, ובכל שנה הרף היה גבוה יותר אבל היא נהנתה מכל רגע – מהתמימות, מהסקרנות, מהשמחה ומהאהבה ללא גבולות שקיבלה מהילדים.