שעת משחק

"משחקים משמנים את גלגלי הגוף והשכל" אמר המדינאי והסופר בנג'מין פרנקלין. אמר ולא תיאר לעצמו שיותר מאלף איש לוקחים חלק פעיל בקהילת משחקיהקופסה הישראלית. פעם בשבועיים הם נפגשים כדי לשחק וליהנות עד השעות הקטנות של הלילה, במשחקי לוח שמצריכים שיתוף פעולה, טקטיקה וניהול משאבים

נגה רוזנפרב

בכל שבועיים נאספים אל דירתם של זויה ורואי אנואר כשלושים חובבי משחקי לוח ממקומות שונים בארץ הבאים לשחק בשביל הכיף. האווירה מזכירה מפגש חברתי, סוג של מסיבת כיתה כאשר כל אחד מהמשתתפים מביא אתו כיבוד – חטיף ושתייה קלה. אין אלכוהול ואין מעשנים. רואי (מהנדס תעשיה במקצועו המסיים בימים אלה את הדוקטורט באוניברסיטת תל-אביב) עובד בסטארט אפ CB4 שעושה חיזוי, סמנכ"ל מדע האחראי על האלגוריתמים. זויה היא אנליסטית בויזה כאל. הם הורים לשני ילדים מקסימים – ארן בן החמש ולינוי בת השנתיים וחצי וגרים בגבעתיים בשנים האחרונות כי נוח ונעים להם כאן.

למה גבעתיים?

"עברנו לכאן מתל אביב השכנה" מסביר רואי "בהתחלה גרנו ממש על גבול תל-אביב גבעתיים וכל פעם זזנו קצת מזרחה עד שמצאנו את עצמנו ברחוב הרצוג. בשום מקום לא היו לנו שכנים מדהימים כאלה, יש לנו הווי, יש בייביסיטר, וארבעה ילדים מהבניין היו באותו גן. אי אפשר להתעלם גם מהעובדה שזויה רק צריכה לחצות את הכביש כדי להגיע למקום העבודה שלה".

את הקבוצה של חובבי משחקי הלוח הקימו רואי וזויה ב־2007, והיום היא מונה 1,581 איש, רובם פעילים. הפוסטים הבולטים בה עוסקים במשחקים חדשים שיוצאים בארץ ובעולם, במכירה של משחקים יד שנייה ובקבוצות שמתארגנות להיפגש ולשחק יחד. מלבד הערב הקבוע בביתם של בני הזוג אנואר מתקיימים עוד מפגשים קבועים כאלה במקומות שונים בארץ.

"יש בישראל קהילה שמונה להערכתי למעלה מאלף אנשים שמשחקים משחקי לוח באופן קבוע ולא מדובר במונופול", אומר רואי, שמנהל את קבוצת הפייסבוק הישראלית הגדולה ביותר בנושא – "Unbored with board games, משחקי לוח בישראל".

כששאלה את זויה הכתבת רעות ברנע, שבאה לסקר את התחביב שלהם, אם לא שותים אלכוהול כי צריך להיות מפוקסים במשחק, השיבה זויה: "לא, זה בגלל שכולם פה חנונים". אגב, וכי רוב הכיבוד (ביסלי, תפוצ'יפס ובמבה) נשאר בשעות הראשונות של הערב על השיש במטבח כי כולם עסוקים במשחק.

איך הגעתם אל התחביב הזה?

אל התחביב המיוחד הזה הגיעו רואי וזויה די במקרה. זויה עבדה לפני שנים באחת החנויות במרכז ויצמן בתל אביב ושם הכירה את חנות המשחקים 'פריק' – החנות המובילה בישראל בתחום משחקי המחשב והפנטזיה. היא ורואי קנו שם משחק אחד ואחר כך עוד אחד ועוד אחד… ומכאן הכל היסטוריה.

מאז פתחו את הקבוצה ארחו בני הזוג כ־300 ערבי משחק כאלה כשבזמן הזה הילדים ישנים בחדר הסמוך. "אני מחכה כבר בקוצר רוח שהילדים יגדלו ויוכלו להצטרף למשחקים" מסביר רואי בהתלהבות.

איך מתנהל ערב המשחקים?

החברים הוזמנו ל־21:00, והם מדייקים. ביניהם לא מעט בחורים צעירים בשנות העשרים, נשים מבוגרות וצעירות ואפילו משתתפת צעירה בת 12 שאמה היא אחת הוותיקות והקבועות. "יש פה הרבה מתכנתים", אומרת זויה, "אבל גם גננת, מאמן כושר ועוד. יש כאן כאלה שחיים מעבר לקו הירוק מסיבות אידיאולוגיות, ויש כאלה ממרכז תל אביב". הם נחלקים לקבוצות של 4–5 משתתפים, וכל אחד מהם מתיישב על משחק שהוא יכול לשקוע בו במשך שעות, עד שעוברים למשחק אחר. "משחקי הלוח נחלקים לשני ז'אנרים", מסביר רואי  "יורו־גיימס ואמרי־טראש. היורו־גיימס הם משחקים שמבוססים יותר על מחשבה ופחות על מזל, והאמרי־טראש סובבים יותר סביב תמה מסוימת, כמו משחקי הכס למשל. יש כאלה שבהם יוצאים למשימות וצריך לגלות מי מהאנשים שמשחק מולך הוא המרגל. המשחקים המשוכללים יותר משלבים אלמנטים של שיתוף פעולה וניהול משאבים. יש הרבה אינטראקציה מילולית, אתה מנסה תוך כדי להבין מי איתך ומי נגדך. יש גם כאלה שבהם אתה משחק נגד הלוח.

כמה זמן נמשך ערב משחקים?

המשחקים שאנחנו משחקים נמשכים בדרך כלל עד שעה וחצי כשלכל משחק יש מכניקה שונה, אבל בדרך כלל הם בנויים בצורה כזו שבה לא יקרה מצב שבו המזל שולט בכל, שתהיה יותר טקטיקה". זויה מוסיפה כי "רוב ערבי המשחק נמשכים עד סביבות השעה 3 בבוקר והיו כאלה שנמשכו גם עד 7 בבוקר. בדרך כלל אנחנו פורשים לישון סביב 2 וחצי, כי צריך לקום בבוקר לילדים ולעבודה… והאחרונים פשוט טורקים מאחוריהם את הדלת".

מרתון משחקים בכנרת

לאחרונה נסעו למעלה מ-40 מחברי הקבוצה לסופשבוע מאורגן באכסניית "כרי דשא" בכנרת, שם שכרו כשישה עשר חדרים ואולם משחקים גדול למפגש שתוכנן ואורגן במשך כחצי שנה. הם לא נסעו לשחות או להשתזף אלא לשחק, לשחק ולשחק. "הגענו בשעה 10:00 בבוקר, ואולם המשחקים כבר היה מוכן עם שולחנות ערוכים. לאט לאט הגיעו עוד ועוד חברים, עד שהיינו מעל 40 שחקנים. דאגנו לכך שיהיה פנסיון מלא, כדי שלא נבזבז זמן על הכנת ארוחות. כל שחקן הכין מראש רשימה של משחקים שיש לו, וכל אחד היה יכול לבקש משחקים מהרשימה הזו. כך שהיו מעל 100 משחקים שכולם הביאו יחד וכמובן שלא הספקנו לשחק בכולם. בשנה שעברה היינו 30 חברה, השנה הגיעו למעלה מ-40 ואני מקווה שבשנה הבאה נהיה יותר. המפגש היה גם הזדמנות לביצוע "טרייד" של משחקים בין קבוצות אנשים שרוצים להתחלף במשחקים. האירוע נמשך ביום שישי אל תוך הלילה, וביום שבת כבר מהשעה 8:30 בבוקר עד 20:00 בערב. הילדים נשארו אצל סבא וסבתא עד שיוכלו להשתלב…." הוסיף רואי.

יש משחקים בעברית?

בחו"ל אפשר להשיג משחקים במחיר של 30–50 דולר ולכן חברים שנוסעים לחו"ל מביאים איתם משחקים. יש הרבה משחקים שלא ממש תלויים בשפה. בארץ משחקים עולים בממוצע 120–150 שקל לאחד, ומשחק שמיובא מחו"ל עולה סביב ה-300 שקל. אנחנו קונים לפחות 10 משחקים בשנה. תמיד יש דברים חדשים שיוצאים, וגם כשיוצא משהו ישראלי חדש אנחנו משתדלים לקנות כדי לעודד את התחום הזה גם פה.

בשנה האחרונה תורגמו ארבעה משחקים לעברית. בין הכותרים הפופולריים ביותר בעברית אפשר למצוא משחקים כמו המשחק הגרמני 'המתיישבים של קטאן' שהוא אחת הקלאסיקות, משחק חדש בשם 'הפיכה' שהוא תרגום ל־'coup' ו'מלך טוקיו'". אפשר למצוא משחקים מצוינים ברשתות הגדולות כמו טויס אר אס והפיראט האדום. לזויה ולרואי יש אוסף פרטי של כ־120 משחקי לוח שונים. שבחלקם אפילו עוד לא הספיקו לשחק, והם שוכבים בארון ומחכים לתורם. אחת לתקופה גם עושים החלפה סיבובית בין חברי הקבוצה. מישהו אחד צריך ליזום אותה, ואז כל אחד מפרסם איזה משחק הוא מציע להחלפה ואיזה היה רוצה לקבל במקום. המשתתפים בערבי המשחק משחקים במשחקים של המארחים ולעתים מביאים עמם משחקים חדשים. כולם יודעים בדיוק איזה משחקים יש להם מפני שהם הכניסו את כל האוסף שברשותם אל אתר שנקרא:  Board Game Geek, כך כולם יודעים מה מחכה להם.