בכאב רב וקשה מנשוא קיבלו תושבי העיר גבעתיים את הבשורה הנוראה כי רס״ר (מיל׳) עמרי בן שחר ז״ל, נפל בקרב בח'אן יונס בדרום רצועת עזה. עמרי שירת בגדוד 6623, עוצבת ״חוד החנית״ (55) בן 25 בנופלו ביום כ"ה בכסלו התשפ"ד (08.12.2023)

עמרי, בנם של ענת וראובן בן שחר, לשעבר ראש עיריית גבעתיים, אח תאום לנדב, ובן זוג של ליאור גדל בגבעתיים והתחנך בבתי הספר 'כצנלסון' ותיכון 'אורט קרייזמן', היה פעיל בשבט צופי גבעתיים, שיחק כדוריד בקבוצת הפועל רמת גן גבעתיים, ובהמשך בחר בשירות קרבי והתקבל לסיירת הצנחנים. הוא גויס ללחימה ברצועת עזה מאז אירועי השבת השחורה ב-7 באוקטובר. עמרי היה אמור להתחיל את לימודי השנה השלישית בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב.

ענת, אמו של עמרי ספדה לו: "האמת היא שזו לא עת למילים, אלא עת לזיכרון ולחיבור עם הילד המקסים שלנו, ילד שחלם והגשים כל דבר שרצה. גם בקרב הזה הוא ניצח ונהרג. שנהיה ראויים לקורבנו. ילד אהוב שלנו, אתה ונדב הפכתם אותנו למשפחה הכי מאושרת בעולם. כבשת פסגות, השתתפת בחוגי ספורט, רצת במרתונים, למדת גיטרה וגלישה. היו לך חברים רבים.

כשהתגייסת היה לך ברור שתשרת שירות משמעותי. היית נהנתן של החיים, טיילת בעולם. הקורונה החזירה אותך אלינו והתחלת ללמוד. ניחנת בנחישות ובדבקות במטרה. דאגת לרווחת כולם, איש שיחה עם יכולת אנטלקטואלית".

אביו ראובן ספד לו: "היית בן משימתי, איזה מזל שהספקת לחוות אהבה מדהימה עם ליאור המדהימה. ביום שישי שליחו של השטן יצא מבטן האדמה ולקח אותך ואת חבריך. האוצר הגדול שלנו. בחופשה האחרונה חיבקת אותנו המון, כמו שלא חיבקת אף פעם, נצמדת אלינו, כנראה שהרגשת שהסכנה מאיימת מתמיד. לכל מקום שהגעת הבא איתך אור ואנרגיה. נפלה עלינו מכה קשה מנשוא, ואתה מאיר עולמות אחרים וצופה בנו."

אחיו התאום נדב ספד לו בכאב: עמרי, אחי התאום, החצי השני שלי, איש הסוד שלי. כולם מדברים עליך בלשון עבר ואני מאבד את זה . יש לנו יכולת לדבר אחד עם השני בטלפתיה של תאומים. בכל מסגרת היינו ביחד. הגיוס לצבא היה משבר עבורנו – הפעם הראשונה שנפרדו דרכנו. כל כך רצית להגיע ליחידה מובחרת. תמיד קינאתי ביכולת שלך לשבת מבוקר עד ליל כדי לעשות את הכי טוב שיש. אין אדם אחד שיכול להגיד עליך מילה רעה, היה לך טוב לב שגובל בתמימות. אחד מהדברים שהיו הכי חשובים לך בתקופה האחרונה היה לפגוש את כולם. עשית הכל להגיע לארץ בעקבות 7 באוקטובר, וביום שהגעת נפגשנו בבסיס. הסטודנט, האיש הגדול שמטייל בכל מקום בעולם חזר למדים. לא רצית לספר להורים, לליאור, כדי לא להדאיג אותם. בשיחה האחרונה שלנו הרגשתי משהו לא טוב בקול שלך, הצעתי שתבקש חופשת מחלה ואמרת שזה לא יקרה. אשמור על אבא ואמא ונהיה משפחה חזקה ומאוחדת."