הפרלמנט העסקי

אי אפשר שלא לראות אותם. כל בוקר בין 8 ל-9 הם יושבים סביב שני שולחנות ומנהלים שיחות ערות כאילו לא נפגשו שנתיים. בתשע בדיוק הם מתפזרים איש איש לעבודתו ולעיסוקיו.

איפה נפגשים? במאפיית האחים בכורזין.

כמה שנים אתם נפגשים? הפרלמנט הזה נוסד לפני 15 שנה בידי מושיק גולדשטיין, המשנה לראש העיר, ואז בעליה של חנות טבע במרכז המסחרי הזה.

מה המנה המועדפת?  15 שנה של מפגשים יומיים על קפה ומאפה.

מי במשתתפים? בגרעין הקשה שמונה חברים: מושיק המייסד, ינקי פיפקביץ – יזם נדל"ן, שרון גמליאל – אינסטלטור, מוריס ממן – מנהל תפעולי של בית ווהלין, משה סלם – יזם נד"לן, רוני עוזרי – מתווך, רן ארנדייך – רואה חשבון, ויהודה ברוך – הייטקיסט בחברה מובילה, הנחשב 'הילד שבחבורה' והצטרף לפני כשלוש שנים. לאלה, 'הקבועים', יש מצטרפים המגיעים פעם פעמיים בשבוע, בעיקר ביום שישי.

מושיק גולדשטיין צוחק: "כאן אני פותח כל בוקר את "הלשכה' שלי לקהל. אנשים ניגשים אלי עם הבעיות שלהם ואני מטפל כמידת יכולתי"- צוחק מושיק – "אנחנו, הגרעין הקבוע של הפרלמנט, הפכנו למשפחה. בקיץ גם עושים ימי כיף בבריכה שבחצר הבית שלי."

מוסיף ינקי פיפקביץ: "אנחנו חברים בלב ונפש. חוגגים ימי הולדת ביחד. לשמחות משפחתיות כולם מוזמנים. מטיילים ברחבי הארץ, אם כי שנת המלחמה מדרך הטבע צמצמה את הפעילות הזאת. אלה מפגשי בוקר שלא מוותרים עליהם. עכשיו מתכננים טיול משותף בחו"ל. כשמישהו מתכנן יום הולדת הפתעה לבן/בת זוג מיד מציעים את הבית או הגינה. כל בנות הזוג שלנו מכירות זו את זו".

הם מגיעים מכל הסביבה ורק מוריס ממן פשוט חוצה את הכביש ועובר מבית ווהלין לבית הקפה. "חוץ מהימים שבהם יש לי ישיבות עבודה בירושלים, אני ממש מקפיד להגיע למפגשים שלנו. אני שם ממש מההתחלה. זו שעה של שיחות על הכל ואז מתחיל את יום העבודה שלי.

מה נושאי השיחה? השיחות מתחילות לרוב לפי כותרות העיתונים, הכלכליים בעיקר ואזה עובר לשיחות בענייני נדל"ן – הכל בניחותא. וכרגיל גומרים בפוליטיקה. אומרים מה שחושבים, יש חילוקי דעות כי אנחנו פסיפס ישראלי, אבל הכל בלי צעקות. החברות שלנו, הכוללת כבר את המשפחות, היא מעל הכל".

וכולם יודעים שביום רביעי משה סלם, גם הוא מהגרעין הקשה של הפרלמנט, לא מגיע לשעת המפגש ויש לו סיבה טובה לכך:" זה היום שאני עושה קניות לאמא שלי וזה קודם לכל".

לבד מהמפגשים שלהם שמחוץ לשעת הפרלמנט, הטיולים שלהם והמפגשים המשפחתיים הוא מדגיש שהם חבורה שבשעת הצורך ולמי שצריך – מגישה עזרה עם כל הלב ונותנת לחבריה יעוץ וסיוע ככל הנדרש. את הדעות הפוליטיות של כל אחד ואחר מהם הם מכירים היטב והוא סבור כי דווקא לפני המלחמה, בימי הפגנות ההפיכה, היו יותר חילוקי שעות.

"אנחנו לא מסתירים דעות הפוכות אבל זה לא מפריע לחברות שלנו. ויכוחים ומחלוקות מצד אחד וחברות שגוברת על הכל. כמובן שמדברים גם על הכלכלה, ועל הנדל"ן ועל העיריה. בעיקר על מחלקת ההנדסה כי זה מה שקרוב לרובנו, ומעלים אנקדוטות אישיות שקרו לנו עם העיריה. לא הכל זה פוליטיקה ארצית או עולמית" הוא אומר ומדגיש: "הטונים אצלנו עשויים לעלות, אם כי גם זה לא ממש גבוה, רק כשמדברים פוליטיקה וזה קורה בעיקר כשאיזשהו אורח מצטרף לשולחן ומביע דעות קיצוניות. כמו למשל נגד גיוס ילדיו לצבא. זה מרתיח אותי כי יש לי שני בנים שנלחמים ולאחרונה התגייסה הבת הקטנה. אנשים מאבדים חיים יום יום ואני מאד משתדל לא להגרר למריבות על רקע פוליטי כי את הדעות של כל אחד איש לא ישנה. מאז המלחמה הפסקתי בכלל לראות חדשות והחבר'ה יודעים את זה. רק נטפליקס".