טל רמון

מדור זרקאור 

אחרי שנים ארוכות של פעילות מוזיקלית כנגן וכיוצר מוכשר הוציא טל רמון את אלבום הבכורה שלו "דמות" אותו הקדיש לאביו ואחיו, אילן ואסף רמון ז"ל

נגה רוזנפרב

ערך מוסף

אני עושה מוזיקה בצורה שמעניינת אותי, מוזיקה שנובעת מתוך איזשהו דיבור עצמי, שמעצימה ונותנת כוח.
אני מוצא את עצמי מתעמק בכל גווני העבודה במוזיקה, מנסה תמיד לחדש ולהכיר לעצמי מחדש בכל שיר שאני כותב.
הוצאתי את האלבום כי רציתי שהשירים האלה יהיו בשביל מישהו אחר כמו שהם היו בשבילי.

"הפסנתר ומוזיקה באופן כללי לוקחים חלק מאוד משמעותי בחיים שלי, הקול שמלווה אותי ונותן לי עוגן אך יחד עם זאת מאפשר לי לרוץ עם הדמיון"

ילדות
כששואלים אותי על ילדות תמיד קשה לי לענות בקצרה. עד גיל 7 גרנו במכבים רעות – שם קיבלנו את הבשורה שאבא שלי יהיה האסטרונאוט הישראלי הראשון, משם עברנו לגור בארה"ב עד גיל 14 ואז חזרנו לארץ לגור ברמת חן.
היו לי הרבה מעברים בחיים הכוללים שינויי שפה ותרבות. לפעמים אני מרגיש שהילדות שלי הייתה קצת חצויה, חלק ממנה נמצא עוד שם בטקסס – ילד ישראלי שגדל בין אמריקאים, והחלק השני נמצא כאן בארץ -המקום שממנו הגעתי ושהוא בית עבורי. בבית בארה״ב (לפני תקופת היוטיוב) היה לנו כמה דיסקים ישראלים שהיו מקבלים במה במהלך החגים, כמין עוגן לישראל, כשהגענו לארץ פתאום גיליתי עולם שלם ועשיר של מוזיקה ישראלית שלא נחשפתי אליה עדיין וככל שהתעמקתי יותר – התאהבתי. את תקופת התיכון העברתי ברמת חן בתיכון ״בליך״, לא הייתי תלמיד מאוד מסור אבל כל המורים מאוד אהבו אותי.

שירות צבאי

שירתתי בחיל האוויר בתור מפעיל מזל״טים ברמת דוד. עברתי במהלך השירות קורס מ"כים וקורס צניחה. יצא לי לשרת במגוון בסיסים בכל מיני תפקידים, אפשר להגיד שהיה לי שירות מעניין. אני עדיין זוכר כמה מקרים שאני מגיע הביתה ישר מהצבא וממהר לשבת על הפסנתר, יש אפילו שיר שכתבתי בטירונות על הדרמה של להפוך להיות מנער שמתעסק במוזיקה לחייל מן המניין. 3 שנים שהמוזיקה התקיימה בין לבין החיים בצבא, במידה מסוימת זה היה בשבילי לשים את המוזיקה בהמתנה ולהתעסק במשהו אחר. למדתי המון במהלך השירות, איך להתמודד עם עצמך בכל מיני מצבים ולהתגבר על הדברים שהכי מפחידים אותך.

המוזיקה בחייך

המוזיקה הצילה אותי. היו הרבה רגעים קשים בהם נשענתי על המוזיקה ונעזרתי ביצירה כדי לתת לחיים משמעות וצבע.
השירים שנכתבו הגיעו מתוך תחושה של קבלה ועידוד עצמי לשם סגירת מעגל. את תהליך הכתיבה אני עושה לבד עם הפסנתר, כל שיר נכתב ממקום ובצורה אחרת, יש שירים שמגיעים מתוך הלחן וכאלה שנולדים מתוך משפט או שניים.
עם השנים הופעתי יותר ויותר עם החומרים שלי והצטרפו אלי למסע הרכב נגנים מוכשרים מאוד ויחד הקלטנו את האלבום.
המפיק המוזיקלי היה אורי וינוקור, איש מיוחד ומוכשר שהפך להיות פרטנר ביצירת העיבודים והסאונד של האלבום, עבדנו תקופה ארוכה כולנו יחד להדק ולדייק כל רגע באלבום. את הדרך המוזיקלית שלי אני עושה בצורה עצמאית לחלוטין, דואג להופיע בשלל מקומות בארץ, להגיע לקהל המדהים שיש בארץ ושמפרגן ותומך באמנות.

הופעתי בפעם השנייה בפסטיבל הפסנתר ומאוד התרגשתי מהמעמד. כבר שנים שאני הולך להופעות בפסטיבל, אני מאוד מעריך אותו הוא נותן כבוד ודגש לפסנתר שאני מאוד מחובר אליו. הפסנתר ומוזיקה באופן כללי לוקחים חלק מאוד משמעותי בחיים שלי, הקול שמלווה אותי ונותן לי עוגן אך יחד עם זאת מאפשר לי לרוץ עם הדמיון.

פנאי
בזמני הפנוי אני אוהב לבלות עם חברים, לטייל בטבע להתרענן, מצד שני אני נהנה מסיבוב אופניים או ריצה לבד.
אני אוהב ללכת להופעות ולהכיר מוזיקה חדשה, אני אוהב להתעסק באמנות מכל מיני סוגים, בעבר התעסקתי בנגרות, ציור וצילום. אני מקפיד ללכת לים ולהקיף את עצמי בסביבה נעימה.

"הפסנתר ומוזיקה באופן כללי לוקחים חלק מאוד משמעותי בחיים שלי, הקול שמלווה אותי ונותן לי עוגן אך יחד עם זאת מאפשר לי לרוץ עם הדמיון"

אג'נדה

הייתי רוצה לקדם תרבות שיש בה עומק וכנות, כזו שמאפשרת חיבור אמיתי בין אנשים. עולם המוזיקה נמצא תמיד בתנועה ובהתפתחות, אני משתדל תמיד להישאר נאמן לעצמי ולאמנות שלי.
חשוב לי ליצור מוזיקה שנותנת מקום לפשטות, אך עדיין עשירה בתוכן מוזיקלי ובעוצמות רגשיות.
מה שהביא אותי להוציא את האלבום זו המטרה שהשירים האלה ישמשו וישרתו אדם אחר כמו ששירתו אותי ברגעים שונים בחיי.

רמת חן
אני מאוד אוהב את הפארק הלאומי, כמובן זה תלוי באיזה יום, יצא לי פעם אחת לנשום כמות משמעותית של עשן מנגלים כשיצאתי לריצה. מעבר לזה אני מאוד אוהב את המדשאות והעצים העתיקים. יצא לי להיות שם לא מעט בילדותי, ורמת חן היא בית עבורי.

הדובדבן שבקצפת

עושה לי טוב לדעת שמשהו שהתחיל ביני לבין עצמי הפך וגדל יחד עם השנים לצעד ראשון – "דמות" אלבום הבכורה שלי יצא לאור ומושמע לאוזניי כל. חוויתי רגעי קסם אמיתיים בתוך המוזיקה ואני מכיר את עוצמתה, הדבר שהכי מרגש ונעים לי זה לדעת שהאלבום מתנגן לו אי שם אצל האדם הנכון ברגע הנכון.