תחייתו של סוכן

אני לתומי מדליקה נטפליקס, וים של סוכנים בשתי עיניי. ענקית הסטרימינג הפכה למוקד עלייה לרגל של סוכני ביון מסוקסים, רודפי צדק בלתי נלאים, וחושפי שחיתויות בעלי אלפי אלתורים. כבר ראיתי הכול (ונחרדתי) מהכול. אז כשנטפליקס הציעה לי לצפות ב"סוכן הלילה", הכינותי מראש את האצבע כדיי לגלול הלאה, אבל כנראה שהסדרה נפלה עליי בצ'יט דיי הטלוויזיוני שלי, מפני שהחלטתי לתת לה צ'אנס. צ'אנס אמיתי- כיבוי אורות, טרנינג עם גומי גמיש ומאפשר, ורגליים על השולחן. וככה מצאתי את עצמי דבוקה לספה לחצי יממה, עם רגל תפוסה.

כל ההתחלות קשות

הפרק הראשון נפתח בקיטש מממלכת השטנצים- גיבור חתיך מציל ילדה חמודה, ואחר כך רודף רגלית אחר איש מסתורי ורשע, תוך כדיי שהוא מסכן את חייו שלו. תנו לו בכבוד. הסקפטית שבי אמרה "אמרתי לך", והעצלנית שבי אמרה "השלט רחוק מדי". אז מכיוון שהגיע הזמן לתת לעצלות את הכבוד המגיע לה, המשכתי לצפות. וטוב שכך. הרושם הראשוני מהסדרה אכן היה מטעה. אמנם על הנייר "סוכן הלילה" היא בדיוק במידות של כל סדרת סוכני-ביון סטנדרטית אחרת, הפעם היוצרים דווקא הטמינו לנו עלילה שרק הולכת משתבחת, פלוס דמויות אמינות במיוחד, כך שבפועל קיבלנו סדרה במידה גדולה. וכן, מידות גדולות נהנות יותר.

גלה את המושחת

פיטר סת'רלנד הוא סוכן FBI שעובד בבית הלבן, במרתף ללא חלונות, שם הוא מכין דו"חות עגמומיים, לצד טלפון שאף פעם לא מצלצל. ואז, דווקא במשמרת שלו הטלפון מצלצל, ומתח שנבנה היטב מתחיל באותו רגע. בצד השני של הקו יש אישה ושמה רוז שנמצאת בצרה מסכנת חיים. פיטר, בקור רוח מופתי יש לציין, מנחה אותה ושולח אליה עזרה, ורוז ניצלת (בדקה ה-90) אבל לא לגמרי. מסתבר שהיא הייתה עדה לרצח של הדוד והדודה שלה ע"י זוג מתנקשים, ועכשיו הם בעקבותיה. פיטר הוא ילד טוב ירושלים ומציע לפנות לרשויות, אלא שרוז מפחדת ומספרת לו שיש חפרפרת בבית הלבן. מכיוון שהם לא יודעים במי לבטוח, הם בוחרים לסמוך אחד על השני, ויחד מסתבכים ברשת שחיתויות שמגיעות לדרגות הגבוהות ביותר בממשל האמריקאי.

קשה יש רק בלחם

מה שאהבתי ב"סוכן הלילה" זו הבחירה של היוצרים שלא להאכיל אותנו בכפית. לאורך כל הסדרה, גם הדמויות רבות התושייה וגם אנחנו, לא יודעים במי לבטוח ואת מי לקלל. הכותבים משאירים לנו פירורי לחם, ואז מובילים אותנו לרחובות ללא מוצא, מפתים ומטעים אותנו פעם אחר פעם, וגורמים לנו להמשיך ולנחש חשודים, ולהתפתל ממש כמו הדמויות. אנחנו הופכים למשתתפים אקטיביים בניסיונות לפצח את הקונספירציה בסדרה, ונכבלים במעין מחויבות רגשית לראות אותה עד הסוף.

זה לא קל להיות צופה בקנוניה, אז על מנת להקשות על חיינו אפילו יותר, היוצרים כל הזמן זורקים עלינו עוד ועוד דמויות. בלי הקדמה או הסבר עליהן. פשוט דמויות שונות שפתאום צצות על המרקע וחיות את חייהן, ועכשיו אנחנו צריכים להבין לבד מי נגד מי ומה הקשר ביניהן. בכל פעם שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים מיהם השחקנים המרכזיים בעלילה… בום. עוד כלים על הלוח. ועכשיו צריך להבין מחדש איך לחבר בין כולם, או איך לעזאזל לשחק את המשחק. איזה כיף לפגוש כותבים שלא מפחדים לאתגר אותנו.

אקשן אקשן תרדוף

באופן כללי, העלילה ב"סוכן הלילה", רק הולכת ומתעצמת, ולרגע לא דועכת. הדמויות עשירות ורב ממדיות עם סיפורי רקע מושקעים, יש אקשן מסוכן ומפתיע בכל פרק, וכל סטייה לכאורה מהעלילה הראשית מתבררת כנחוצה. קחו בחשבון שהסדרה לוקחת אותנו למסע רב טוויסטים ורב נפץ, עם הרבה ניואנסים שאסור לפספס, אז אם רוצים לעשות הפסקת פיפי, חייבים לעשות פאוז (ולא רק לשמוע את הסאונד מרחוק) ולאחר מכן לחזור לצפייה.

לסיכום, אם מותחני-פעולה זה כוס התה שלכם, ויש לכם זמן וסיבולת למרתון ספה, שימו לכם את "סוכן הלילה" וצאו לדרך. היא לא כמו כולם.