לבוש למסיבה עם ה"בלייזר" של שברולט

מבחן דרכים - שברולט בלייזר

כתב וצילם: ירון הולנדר

לא מזמן בחנתי את הקדילאק XT4 ומפי השמועה למדתי כי יש לו אח תאום. דומה אבל אחר. כשם שהורה לא משווה בין ילדיו, אבל גאה במה שמצטיין כל אחד מהם כך החלטתי בבואי לבחון את הבלייזר של שברולט.
יש לדעת כי למותג יש שני אחים: האחד עם מנוע טורבו 2 ליטרים, וגרסת הפרמייר (היקרה יותר) המתהדרת במנוע אטמוספרי בעל נפח של 3.6 ליטר שמייצר 305 כוחות סוס ומומנט בשרני של 37 קג"מ.

בעידן בו כל ג'יפון קורא תיגר על חוקי הפיזיקה צריך פה מישהו שיעשה סדר בדברים.
זה SUV אמיתי, וזה לא.
לא כל מי שמתהדר בגחון מוגבה ואיפור פלסטיק שחור הופך באחת לכזה שגורס את מדרכות סביון, מאידך, גם לזה שרוצה להתהדר בתואר צריך שיהיו לו מספר פריטי חובה.
כוח בשרירים וארבעה צמיגים שיודעים לחלק בניהם את המשימות.
גובה חשוב, ומבנה קשיח שיתרום את חלקו.

לשברולט, כחברה וותיקה בעולם המוטורי יש ניסיון רב בכל סגמנט של רכבים.
החל מרכבי משפחה סולידיים, עבור במכוניות עתירות כוח עד טנדרים לעבודה מאומצת בשטחים קשים. המפרט מכיל כל כך הרבה סוכריות של נוחות ובטיחות שהם לבדם יכולים למלא את כל מכסת המילים לכתבה.
במילה אחת אמריקה.
בשתי מילים, אמריקה, ובגדול.

"בלחיצה על דוושת הגז מתעורר לחיים מנוע ה-V6 בסל"ד גבוה, וצליל הלקוח ממסלול המרוצים של ליגת הנסקאר נפתח כמנגינה ערבה לאוזן, והבלייזר ממריא..."
קונצרטו לשישה צילינדרים תוצרת שברולט
בכביש אין כמו הבלייזר לנסיעות ארוכות.
כמי שבא מארץ עצומה בהם המרחבים פתוחים לכל כיוון והכבישים ארוכים, נדרש כל רכב להתאים עצמו למציאות ולשמש מוביל נוח. ולכן, עם הבלייזר ניתן בקלות לדמיין שאנחנו חיים בעולם אחר. כמו שם.
אפשר להתנייד בנינוחות של עם עצל באוטוסטרדות אינסופיות, אבל כשרוצים להתעורר לחיים מנוע ה-V6 מקבל חיים בסל"ד גבוה. בלחיצה על דוושת הגז מתעורר עדר באפלו שלם, וצליל הלקוח ממסלול המרוצים של ליגת הנסקאר נפתח כמנגינה ערבה לאוזן, והבלייזר ממריא. וכאן מתחילה דילמה אמתית.
למה להאזין ?
מצד אחד קונצרטו לשישה צילינדרים תוצרת שברולט, אך מהצד שני יש פה את הרמקולים המצויינים של Bose עם כל מוזיקה שלא תהיה.
אכן דילמה קשה.
בעולם חיים אנשים רבים שישלמו כסף טוב עבור שעון השכמה שהצלצול שלו הוא צליל ההתנעה של מנוע v6.

הכביש המהיר ריק מתנועה ומאפשר לרדת אל הרזולוציות.
בקרת שיוט שיש לה שני מצבים-אדפטיבית ו"ורגילה" (ללא שמירת מרחק מהרכב שלפנים).
בקרת שמירה על נתיב.
מצלמות. (ויש כאן מבחר שלם לכל זווית). ועוד ועוד.
ומדוע דווקא בכביש המהיר צריכים לבדוק את כול אלו ישאל הקורא הנבון?
כי מרגע שנקבעה מהירות, המנוע לוחש בשקט, והתחושה היא כמו בישיבה בסלון ביתי נוח, עם נוף שמתחלף כל הזמן.
הנהיגה הופכת למשהו משני.
ללא דרמה, מאמץ או ריכוז.
אז מה כבר נשאר? לשחק עם הכפתורים ולראות מה קורה.
אמריקה, כבר אמרנו...

הקפדה על כל תפר וחלק
הבלייזר בנוי מחומרים משובחים. ניכרת הקפדה על כל תפר וחלק.

"כתוצאה מתכנון ועיצוב, נפח הפנים של הבלייזר פשוט מדהים. [...] כאשר משטיחים את שורת המושבים השנייה מתקבל חלל עצום, שרק הדמיון יכול לחשוב איך לנצל אותו"

הושקע בעיצוב הפנים הרבה מחשבה, והתוצאה נעימה לעין ולמגע.
איכות ללא פשרות.
כתוצאה מתכנון ועיצוב, נפח הפנים של הבלייזר פשוט מדהים.
מבחוץ הבלייזר לא נראה עצום. גדול מהמקובל זה כן, אבל לא רכב שתחשוב שניתן להעביר אתו דירות שלמות (כמעט).
אבל כאשר משטיחים את שורת המושבים השנייה מתקבל חלל עצום, שרק הדמיון יכול לחשוב איך לנצל אותו.
גימיקים נוספים מיוחדים לציון: התנעה מרחוק כדי להיכנס לרכב מקורר.
מצלמה במקום מראה לאחור.
כפתורים המשמשים תחליף לשלט לפתיחת חניון.
אפשרות שימוש בלוטוס' של שני מכשירים בו זמנית.
יום טיול יצאנו לטיול מעיינות בהרי ירושלים, ואם יש על מה לטפס בדרך מה טוב. לבלייזר יש חוגה איתה ניתן לקבע מספר סגנונות נהיגה. 4X4 היא אחת מהן. העלייה להר כרמילה מתחילה בדרך כורכר כבוש שהופכת בהמשך לדרך עפר המתאימה לרכבי שטח גבוהים בלבד. שילבתי להילוך נמוך L (LOW), ואפשרתי לבלייזר לטפס עד למצפור סלעי המשקיף מעל על הערוצים סביב. כבר בדרך החתחתים הזאת מתחילים לקבל מושג על יכולת הoff road של הבלייזר. אפשרות צליחת תוואי קרקע בעייתי בשיכוך הגון של כל המפגעים, וכל זאת ללא מאמץ מורגש. תחנתנו הבאה עין טייסים הנמצאת סמוך לקיבוץ צובה. דרך עפר (עבירה לכל כלי רכב) מובילה מכביש 395 אל סיבוב רחב בדופן ההר. מדרגות אבן קטנות לטיפוס, ושביל של כ-200 מטר הליכה מהחניה עד המים. בבריכה הקרירה ניתן לטבול ולצנן את חום היום. אל התחנה הבאה החלטנו להמשיך בדרך העפר. זוהי דרך נוף (השביל הירוק) המובילה (לפי השילוט) למפגש נחלים. זהו תוואי נסיעה יפהפה שמשקיף מלמעלה על הערוץ שבין הגבעות המיוערות. דרך זאת ראויה למעבר כלי רכב גבוהים בלבד, היות ופני הקרקע משתנים ולא תמיד אחידים באיכות הדרך. לא שזה שינה משהו לבלייזר שריחף כאן כאילו מדובר בכביש אספלט משובח. דרך העפר מסתיימת במעבר רטוב במימיו של נחל קטלב. המעבר עשוי בטון יציב וזרם המים לא חזק ומגיע בשיאו לגובה מוערך של 20-25 ס"מ לערך. בירידה משער הגיא שמנו בספוטיפיי את הפינק פלויד, הגברנו עוצמה למקסימום, וזה כל מה שאני זוכר דוקטור. היה יום טוב בעיקר בגלל המוביל. גדול חזק, בטוח ונוח. כמה קל להתרגל אליו. מבחן הדרך שברולט בלייזר פרמייר מנוע V6 3.6 ל' 305 כוחות סוס, מומנט 37.2 קג"מ תיבת הילוכים אוט', 9 הילוכים מחיר :280,000 ₪ ירון הולנדר, הוא בעל הבלוג 'החיים שלך דבש', dvashlife.blogspot.com yh00001@gmail.com לידים: "בלחיצה על דוושת הגז מתעורר לחיים מנוע ה-V6 בסל"ד גבוה, וצליל הלקוח ממסלול המרוצים של ליגת הנסקאר נפתח כמנגינה ערבה לאוזן, והבלייזר ממריא..." "כתוצאה מתכנון ועיצוב, נפח הפנים של הבלייזר פשוט מדהים. [...] כאשר משטיחים את שורת המושבים השנייה מתקבל חלל עצום, שרק הדמיון יכול לחשוב איך לנצל אותו"

שברולט החזירה לחיים את הרכב האייקוני משנות ה-70 של המאה הקודמת - בלייזר 1969

יום טיול
יצאנו לטיול מעיינות בהרי ירושלים, ואם יש על מה לטפס בדרך מה טוב. לבלייזר יש חוגה איתה ניתן לקבע מספר סגנונות נהיגה.
4X4 היא אחת מהן. העלייה להר כרמילה מתחילה בדרך כורכר כבוש שהופכת בהמשך לדרך עפר המתאימה לרכבי שטח גבוהים בלבד.
שילבתי להילוך נמוך L (LOW), ואפשרתי לבלייזר לטפס עד למצפור סלעי המשקיף מעל על הערוצים סביב.
כבר בדרך החתחתים הזאת מתחילים לקבל מושג על יכולת הoff road של הבלייזר.
אפשרות צליחת תוואי קרקע בעייתי בשיכוך הגון של כל המפגעים, וכל זאת ללא מאמץ מורגש.
תחנתנו הבאה עין טייסים הנמצאת סמוך לקיבוץ צובה.
דרך עפר (עבירה לכל כלי רכב) מובילה מכביש 395 אל סיבוב רחב בדופן ההר.
מדרגות אבן קטנות לטיפוס, ושביל של כ-200 מטר הליכה מהחניה עד המים.
בבריכה הקרירה ניתן לטבול ולצנן את חום היום.
אל התחנה הבאה החלטנו להמשיך בדרך העפר. זוהי דרך נוף (השביל הירוק) המובילה (לפי השילוט) למפגש נחלים. זהו תוואי נסיעה יפהפה שמשקיף מלמעלה על הערוץ שבין הגבעות המיוערות. דרך זאת ראויה למעבר כלי רכב גבוהים בלבד, היות ופני הקרקע משתנים ולא תמיד אחידים באיכות הדרך. לא שזה שינה משהו לבלייזר שריחף כאן כאילו מדובר בכביש אספלט משובח.
דרך העפר מסתיימת במעבר רטוב במימיו של נחל קטלב. המעבר עשוי בטון יציב וזרם המים לא חזק ומגיע בשיאו לגובה מוערך של 20-25 ס"מ לערך.
בירידה משער הגיא שמנו בספוטיפיי את הפינק פלויד, הגברנו עוצמה למקסימום, וזה כל מה שאני זוכר דוקטור.
היה יום טוב בעיקר בגלל המוביל. גדול חזק, בטוח ונוח.
כמה קל להתרגל אליו.