זוגתי מעולם לא שמעה על האגם הנעלם בתמנע, כך שהיה לי לכבוד להוביל אותה לשם.
דרך עפר קצרה מובילה מכביש האספלט הישן אל האתר המיוחד הזה באמצע המדבר.
"... האגם הנעלם בתמנע - בין מחצבות נחושת נטושות, סמוך לפארק תמנע ולקיבוץ אליפז, מתחבא אגם ענק. בזמן שנערכו במקום חציבות, עלו מי התהום על גדותיהם, הציפו את אחת המחצבות, ויצרו אגם מרהיב ביופיו. האגם מוקף מצוקים אדמדמים, והשילוב ביניהם לבין מי האגם הכחולים, יוצרים מראה קסום. זהו מקום נפלא לרחצה ובילוי, בדרך לאילת או ממנה. לתשומת לבכם: הכניסה למים אפשרית ומותרת, אך מכיוון שהמים מרים ומליחים, צריך להיזהר שלא ייכנסו אל הפה.."

המשכנו, ובכניסה לפארק ספיר מצאנו אוצר: מנחת נטוש ששערו פתוח לרווחה.
וכבר למדתי ששער פתוח כמוהו כהזמנה.
אומנם בכביש אני מעיד על עצמי כחנון של ממש שלא עולה בקמ"ש מעבר למה שהחוק מתיר, (אלא אם החוק לא רואה).
אבל אם נופל לי מנחת כלשהו לידיים, ואפשר לפתוח מנוע על המסלול, מי יעצור אותי מביצוע זממי?
העמדתי את הפאסאט על קו הזינוק.
ספרתי -
אחת,
שתיים,
שלוש, ופסססססט
הבנתי מהי הפאסאט..

שתי ידיים על ההגה. טיל מונחה שעף להמראה.
איך שרגל כבדה על דוושת הגז משחררת לנו את כל הצ'אקרות.
לחץ ותעוף.
למזלה של הפאסאט האומץ שלי מסתיים הרבה לפני המסלול, אבל גם כך מד המהירות הראה מספר בלתי חוקי בעליל.
דבר אחד ברור – למשחקים האלה הרבה יותר בטוח כאן מאשר על הכביש.