פתאום קם אדם בבוקר ומחליט לכתוב ספר

מאת: טלי בשוראי יצקוביץ

מה משותף לסוכנת נסיעות, דוקטור בהנדסה ומורה למתמטיקה מלבד היותם תושבי גבעתיים?

נורית משה, תמי ששון-דידרניק ורואי אנואר הגשימו חלום והוציאו ספר ביכורים למרות שתחום עיסוקם ביום יום שונה בתכלית

נורית משה

שם הספר : שחור ולבן בצבעים/ הוצאת כריכה

סוכנת נסיעות בת 57, נשואה לאלון איש הייטק, אמא לשתי בנות: שני בת 32 ומורן בת 29

רק על עצמי לספר ידעתי

“נולדתי בבאר-שבע ובגיל 3 הוריי התגרשו ומאז נדדנו מעיר לעיר, כשהייתי בת 6 אמי נישאה לגבר מבוגר ממנה. והם החליטו לרדת לגרמניה, בהיותי בת עשר. נותקתי מכל מה שיקר לי בארץ ובמשך שבע שנים גרתי בגרמניה. התקופה היתה, קשה מנשוא מכל מיני היבטים, חברתיים, ערכיים, משפחתיים ועוד. בגיל 16 החלטתי לשוב לישראל ולהתגייס לצבא. חזרתי הישר לכיתה י”א באמצע שנת הלימודים ונקלטתי בתיכון קלעי ללא ידע מינימלי בתנ”ך, לשון, ספרות עברית וכו’. מיד קיבלתי עזרה מבית הספר שהועיד עבורי מורים שלימדו אותי בחינם, אחרי שעות הלימודים בבית הספר.  בגבעתיים מצאתי חברות מדהימות, מורים מקסימים שעזרו לי לאורך כל הדרך, פשוט התאהבתי בעיר הזאת. ואז פגשתי את אלון, הייתי בת 17 וחצי ותוך 3 חודשים ידענו שלעולם לא ניפרד. נשאנו, גדלנו את בנותינו כשבראש שלי מתנגן החלום לאורך כל הדרך: לחזור לגבעתיים. זה היה חלום מוחבא ביותר כי ממש לא היה באפשרותנו לקנות דירה בגבעתיים. אבל ככה זה עם חלומות. אחרי 20 שנה הצלחנו לרכוש דירה ישנה מאוד בכצנלסון, על הכביש הראשי בקומה אחרונה ללא מעלית, בה אנו מתגוררים עד היום. כל יום כשחזרתי הביתה מהעבודה הודיתי מחדש על כך שהצלחנו לחזור לגבעתיים. לעתים אפילו הייתי צובטת את עצמי, כי לא האמנתי שעשינו את זה. לבד, בכוחות עצמנו,

כותבת

“תמיד כתבתי שירים. כתבתי על כאב ושמחה, על עצב ואושר, השירים עזרו לי להתכנס לתוך עצמי בזמנים קשים ולפרוח בזמנים טובים. אימי תמיד אהבה את שיריי ועודדה אותי. תמיד אמרה שאהיה משוררת או סופרת או זמרת. עד שיום אחד אימי חלתה בדמנסיה שהתפתחה אט אט ואז היא כבר לא התלהבה משיריי וגם לא הבינה אותם. עברנו תקופה קשה מאוד עם אימי, מה שגרם לי לנטוש לחלוטין את הכתיבה. לא היו לי כוחות נפש לשבת ולכתוב. רציתי רק לברוח והפסקתי לכתוב הרבה שנים”.

גיוס המוני

הצגתי את פרוייקט הספר בחברת ג’אמפסטרט” שמספקת פלטפורמה לגיוס המונים, המטרה הראשונית הייתה לגייס עשרת אלפיים שקל במטרה להוציא את הספר לאור. תוך חודשיים הצלחתי לגייס אפילו יותר כסף ואני בדרך להוצאת הספר. עד עכשיו אני מתרגשת ולא מאמינה שהצלחתי לחדור לליבם של אנשים ולגייס מהם כספים כשאין לי בידיים דבר מלבד החלום”.

 

 

 

תמי ששון-דידרניק

שם הספר: משחקים מול המראה/ הוצאת אופיר ביכורים

מורה למתמטיקה ומחנכת בעלת תואר שני בחינוך, תושבת גבעתיים 12 שנים נשואה לציון רו”ח, ואמא לשלושה ילדים טל, רוני וגיא בגילאים 14, 11, 6

“מדובר בספר ילדים שכתבתי לפני יותר מעשר שנים מפני שהייתי משתעממת מהסיפורים שקראתי לביתי בלילה. חיפשתי ספרים מפעילים, אינטראקטיביים, אך לא היו הרבה. החלטתי לכתוב ספר בעצמי, אך לא יכולתי להוציאו לאור מבחינה כלכלית. הספר מיועד לגילאי שנתיים עד שש והוא מאפשר אינטראקציה מדהימה בין הורה לילד . בנוסף מצורפת לספר מראה לשימוש במהלך הקריאה. את הספר הוצאתי השנה לכבוד יום הולדת 40 שלי. השתתפתי בתחרות סופר נולד שנערכה על ידי הסתדרות המורים והוצאת אופיר ביכורים, אמנם לא זכיתי אבל החלטתי בכל זאת להוציא את הספר .הספר מאחד למידה, עניין ובעיקר עידוד הקשר של הילד עם מי שמקריא לו את הספר. גבור הספור הוא רמי בן השלוש שמקבל מתנה מסבא שלו, מראה ואיתה הוא חוקר ומגלה דברים מענינים ומרתקים. בספר יש הנחיות להורה איך להפעיל את הילד עם המראה, למשל הילד סופר שיניים, עושה פרצופים כדי להבין שהגבות גמישות, הילד מגלה שכל האיברים באים בזוגות. יש חלקים שהילד וההורה עושים ביחד וחלק הוא מבצע לבד. בעיקר התמקדתי בלמידה דרך החוויה האישית. הספר נמצא בחנויות מספר חודשים ואני מקבלת פידבקים טובים מגננות ומילדים”.

רואי אנואר

שם הספר: הרחק מעל העננים/ הוצאת צמרת

בן 37, דוקטורנט להנדסה, איש הייטק, נשוי לזויה ואב לארן בן  ה-4 הלומד בגן רימון בגבעתיים, ולינוי בת ה-2 הלומדת בגליגן

“הסיפור התחיל כסיפור לפני השינה, שהילדים שלי רצו לשמוע שוב ושוב. רציתי להעביר להם מסר על חוסר הכדאיות שבריב, ולתאר סיטואציה שאינה הגיונית ונובעת מריב סתמי.  מכיוון שהם התחברו מאוד לסיפור, ניסיתי לקחת אותו צעד קדימה ולהפוך אותו לספר אמיתי.  הספר מלמד כי הריב הינו לשוא. הילדים ילמדו שכל אחד הוא חשוב, מיוחד ובעל תפקיד ייחודי. בספר מתוארים עלילותיהם של השמש והירח בניסון לקבוע מי אהוב יותר על בני האדם.  הספר הפך להיות פרויקט שעליו עבדתי בלילות, שייפתי את המסר והחריזה, יצרתי קשר עם מאיירת מהפיליפינים שאהבתי את העבודות שלה, השתמשתי בשירותי עריכה וכשהייתי מרוצה מהתוצר, התחלתי לפנות להוצאות הספרים על מנת להוציאו לאור. בעבר עבדתי עם ילדים במסגרת פרויקט החונכות של אוניברסיטת תל אביב – שם הייתי רכז האחראי על 50 חונכים בשני בתי ספר יסודיים. מכיוון שחשוב לי שהסיפור והמסר יגיעו לכמה שיותר ילדים, אני נותן את הגרסא הדיגיטאלית של הספר בחינם.  בנוסף, אני עורך סיורים בגני ילדים וכיתות א’ בהתנדבות, ומספר על תהליך היצירה העצמאית – המוכרת בשם “אינדי” זה ספר הילדים הראשון, ואני מקווה שלא האחרון שלי”.

 

 

444

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.