פסק זמן

גיא גודס, כדורסלן עבר ומאמן כדורסל צבר 3 גביעים והיה שותף ב-7 אליפויות במהלך קריירה עשירה ומגוונת, אותה החל  בהפועל חיפה. בגיל 15 הוקפץ לקבוצה הבוגרת של המועדון ובגיל 19 עבר למכבי תל אביב בה היה לאחד השחקנים המובילים, למרות גילו הצעיר. שנים מאוחר יותר זכה לאמן את מכבי תל אביב עד לאחרונה

טלי בשוראי יצקוביץ

גיא גודס משאיר את האגו גיליון 8 דיגיטלי_Page_19מחוץ לראיון, בלי שמץ של יהירות הוא מתמסר בהנאה ומשתף בספורו המרתק של הילד מהקריות בן למשפחה של ספורטאים (אביו ואחותו). ספורטאי גדול עם כשרון ענק ולב רחב. הצניעות שבה הוא מתנהל הביאה אותו לשיאים בקריירה כשחקן כדורסל וכמאמן בכיר. גיא בן 45 גבר מרשים עם חיוך של ילד תמים, רגוע ונינוח מתרווח על הכסא ונזכר בנוסטלגיה בבית הוריו, “אמא היא הבסיס התומך והאבא היה הרבה יותר דומיננטי בצד של הכדורסל. עד היום כשאני מגיע לבקר אני מרגיש נחיתה רכה – הגעתי לבסיס האם”.

בעשרים שנה האחרונות הוא גר בגבעתיים עם סמדר אשתו אותה הכיר בגיל 16 בתיכון אורט ביאליק שם למדו באותה שכבה. השניים הורים לדניאל, בת ה-19 חיילת שמשרתת כמשק”ת ת”ש בגדוד, יניב בן ה-16 שמשחק כדורסל בהפועל גבעתיים ושגיא בן ה- 9 שמתאמן בבית ספר לכדורסל במכבי ומסתמן כממשיך דרכו של גיא.

בימים אלה בשוך הסערה של הפיטורים ממכבי, הוא נהנה מהשקט היחסי, “אני פנוי לאימון וממשיך בקריירה”. מתרוצץ ברחבי הארץ ומרביץ את משנתו בהרצאות לילדים ובני נוער שעוסקות בפעילות ספורט מקצועית ולעיתים רבות גם להורים לספורטאים מצטיינים. הערכים של הספורט, כמו משמעת עצמית והשקעה הם שעומדים בלב ההרצאות. הוא מרצה גם בחברות הייטק ובבמגזר הציבורי ומחלק את זמנו בין הבית לפעילות בחוץ. “כיום אני בבית, בשש שנים האחרונות כמעט ולא ראו אותי ופתאום יש אבא בבית. אני מוריד מאשתי עומס ולחץ, משתתף בהסעות ונהנה מזמן איכות עם המשפחה”.

הוא מפיק הנאה רבה מההרצאות, “כי אני מספר את הספור שלי ומעביר מסרים חשובים בעיני”

גודסהמסר העקרי הוא עבודה קשה, רצון ומוטיבציה, “לא צריך להיות סופר כשרוני. בדור שלי היו יותר כשרוניים ממני אבל אני התמדתי ולכן המשכתי להתקדם. חייבים לגלות עקביות ולהשתדל לעשות הכל “אקסטרה” תמיד לעשות יותר מכולם. זו הדרך להיות יותר טוב מכולם”. המאמן משול למנהל לפי התפיסה של גודס, חלק מהתפקיד הוא עמידה בלחצים, ניהול משברים, המאמן פועל מול השחקנים והההנהלה.

האני המאמין של גודס מוביל אותו לאורך כל הקריירה, שילוב של עבודה קשה במקביל לשמור על אלמנט ההנאה. גיא מתאפיין במנהיגות שקטה, הנוכחות שלו דומיננטיות והכריזמה מתפרצת לאיטה.

שחקן צעיר

כמעט כמו בכל ספור הצלחה, ההתחלה היא בבית ההורים, ” אבא היה שחקן עבר במכבי קרית מוצקין ולמד בקורס המאמנים הראשון בארץ שנפתח בוינגיט. אחותי הגדולה סיגל, שיחקה בהפועל חיפה בתור רכזת. כילד הכדורסל היה נוכח בבית ואני נסחפתי באופן טבעי. אהבתי מאוד גם כדורגל וגם כדורסל. העיסוק בספורט זרם בבית. והתחלתי כילד צעיר לשחק בבית ספר לכדורסל, הייתי בהפועל ילדים, זכיתי להשתתף בכל הנבחרות של ישראל, נבחרת קדטים ובוגרים. הייתי בן גודס משפחה 2חמשת השחקנים הטובים לגיל שלי בארץ. כל המשפחה הייתה סביבי וסביב הכדורסל. בשבתות אבא שלי היה מצלם את המשחקים והיינו רואים ביחד ומנתחים. אמא שלי שומרת כל הגביעים וקטעי העתונות עד היום”.

החוויה הראשונה שנתפסת כהצלחה בתחום המקצועי, הייתה זכייה באליפות בתי ספר התיכוניים כשלמד באורט ביאליק. “אני זוכר את התחושה, שקרה פה משהו אדיר וגדול. בהמשך התגייסתי בתור ספורטאי מצטיין.”

גודס משפחההמחצית השנייה של חייו רצופי ההצלחות החלה מגיל 19, בראשית שנות התשעים, כשהצטרף לשורות מכבי תל אביב והעתיק את אזור מגוריו מהקריות למרכז הארץ ומאז הוא פה כדי להשאר. גיא מתאר תקופה לא קלה, “היה לי חשוב להתרגל מהר לחיים עצמאיים, לקח קצת זמן להשתלב, למרות שתמיד שחקתי עם שחקנים בוגרים מבחינה חברתית היה מאתגר”.

בתום חבלי לידה , “הכרתי אנשים והתחלתי לבלות מהר מאוד התאקלמתי, אני זוכר את התקופה לטובה. נהניתי מתל אביב שהיא עיר כייפית ותוססת” .

בשבע השנים ששיחק במכבי חווה גיא פעמיים פציעות קשות, הפציעות השביתו אותו ממשחק,

“הייתי בשיאי והפציעה קטעה את הרצף של ההצלחה” גיא עבר תקופה של התמודדות מורכבת, ניתוחים פזיוטרפיה וחזרה לפעילות. עם המשברים שעברו עליו הוא ההתמודד בגבורה, “ראיתי  בזה אתגר. נכון שבאותו רגע הייתי מבואס, אבל במשך הזמן התעודדתי וחיכיתי לסיום השיקום כדי לחזור לשחק, מכבי נתנו לי את כל התנאים והטיפולים כדי שאוכל להתחזק ולהחלים. כעבור שנה חזרתי לשחק ואז נפצעתי גם בברך השניה. גודס הוריםשוב התחלתי מחדש את כל התהליך אבל הפעם, הייתי רגוע כי ידעתי למה אני אני הולך. הייתי כבר נשוי ונסענו יחד לארצות הברית לעבור את הניתוח. היו הרבה מבקרים מהארץ וקבלתי עידוד מלא עד ההחלמה”.

במהלך הקריירה זכה גיא לשחק בספרד ובאיטליה, כישראלי הראשון ששיחק בקבוצה זרה. כדרכו הוא הפך גם השהות הזו לחגיגה אמיתית, “חוויה מדהימה לחיות בחו”ל להכיר אנשים חדשים שחלקם עד היום חברים. זה שונה כי אין לך חדשות כל היום ויש גיבוש משפחתי. אתה חי בשקט נפשי מנותק מכל הבלגן שיש בארץ. הייתי תמיד סוג של שגריר והייתי מספר על ישראל. טיילנו המון, אכלנו טוב וגם שחקתי ברמה הכי גבוהה, בספרד הייתי בליגה הראשונה”.

פרישה מרגשת

כששבו לארץ, “חזרתי לשחק במכבי רעננה, שחקתי גם שנה בהפועל תל אביב ובמכבי ראשון לציון, סיימתי את הקריירה בגלל פציעות בגיל 33. הרגשתי שהגוף שלי לא עומד בעומסים. הגוף היה שחוק. החלטתי שאני פורש.  במשחק האחרון התרגשתי מאוד וכל המועקה שסחבתי בעקבותגודס 2 הפציעות התפוגגה. הרגשתי כאילו אני יוצא לחופשי והייתי מאוד מאושר”.

כדרכו גיא לא בזבז זמן ומיד עבר לאימון. התחנה הראשונה שלו כמאמן הייתה הקבוצה ממנה פרש, מכבי ראשון לציון אותה הוליך למקום השלישי בליגה. גודס שימש עוזר מאמן במכבי תל אביב, כשבאמצע עוד הספיק לאמן שנתיים את הפועל ירושלים. בעונת 2012-2013 כעוזרו של דיוויד בלאט היה גודס חלק מהזכייה באליפות אירופה. לאחר אותה עונה קודם למשרת המאמן הבכיר, בה החזיק 17 חודשים עד לאחרונה.

גודס נמצא כרגע בפרשת דרכים אבל כפי שהוא מעיד על עצמו הוא בעל כושר הסתגלות מאוד גבוה ומסוגל להשתלב בכל מקום. אין ספק שהמשברים הגדולים בקריירה שלי כשחקן הם הפציעות, “אני מאוד פרקטי לא שוקע וממוקד מטרה”. וכמאמן אני “רק” בתחילת הדרך הוא אומר בחיוך שובבי. כיום הוא נהנה משקט תעשייתי אך כפי שזה נראה, לא להרבה זמן.

 

שאלון ספורטיבי / עומר כהן

איך החיים אחרי מכבי תל אביב?

“זה משהו שונה. יש לי הרבה יותר זמן פנוי עכשיו להשקיע בדברים נוספים. אני ממלא מצברים עד סוף השנה. אני יכול לנוח ולהיות עם המשפחה ואני משקיע את הזמן בעשייה ובלמידה”.

 

מה לא עבד השנה במכבי תל אביב?

“לפני שנתיים הגענו לשיא שאחריו היינו צריכים לבנות את הקבוצה מחדש. עזבו אותנו שחקנים בכירים בראשם דיוויד בלו שמבחינתי אין לו מחליף, ובטח שלא ישראלי. בנינו את הקבוצה מחדש ובסך הכל העונה התפתחה טוב. הגענו לטופ 8 באירופה וזכינו בגביע בארנה בירושלים, אחרי שלראשונה משחק הגמר לא שוחק בתל אביב. לקראת סיום העונה חווינו מכת פציעות שהביאה אותנו למצב אליו הגענו בסיום העונה. בתחילת העונה הנוכחית נאלצנו לבנות את הקבוצה מחדש פעם נוספת. בספורט תחרותי להמשכיות יש חשיבות גדולה מאוד. במשך הקיץ האחרון עסקנו בקיצור תהליכים, על מנת להביא את שחקנים מוכנים לתחילת העונה. פתחנו את העונה הנוכחית בצורה טובה: זכינו בגביע פריז, ניצחנו את מילאנו במסע המשחקים לארצות הברית וזכינו בגביע ווינר. בתחילת העונה בראיין רנדל חלה ונכנסנו לתקופה רעה ונוצר סחרור שלא הצלחנו לצאת ממנו”.
בשבועות האחרונים אנחנו שומעים בתקשורת על הליך בניית הקבוצה בקיץ האחרון. אחת ולתמיד תתאר לנו בבקשה מה היה הליך בחירת השחקנים והאם הוא היה חריג השנה ביחס לשנים קודמות?

“אני לא חושב שהיה משהו חריג בבניית הקבוצה במכבי תל אביב העונה. הקבוצה עוברת בשנים האחרונות שינוי ארגוני. בשנים קודמות המאמן היה יושב עם מישהו מההנהלה והעיניים היו נסגרים בניהם. כיום הרבה יותר אנשים מעורבים בתהליך הבאת השחקנים, זה לא תחום אחריותו הבלעדי של המאמן. דיוויד באלט אמר שבמצב הזה יש לך שתי אפשרויות: “לקבל את הסיטואציה בה אתה נמצא, או ללכת לשחק מטקות בים”. אני הייתי צריך לשחות בתוך התרבות הארגונית הזו. יש הרבה מערכות מסביב שפועלות ביחד המצב הזה ימשיך גם בעתיד”.

 

בשנה שעברה פיני גרשון מונה להיות עוזר מאמן שלך, איך היה לנהל צוות אימון כשמאמן עם רזומה כזה עובד תחתיך?

“זה משהו חדשני שלא נראה בארץ, לכן ידענו שבהתחלה יהיה קשה לקבל את זה. בארה”ב אפשר לראות מאמנים בכירים ועתירי ניסיון משמשים כעוזרי מאמנים. ב-NBA יש מאמנים צעירים שלידם יושבים עוזרים ותיקים וכולם שואלים איך זה יכול להיות ששחקן שכרגע סיים לשחק ממונה למאמן ראשי ומאמן מנוסה הופך לעוזר מאמן. אני לא חושב שיש פה משהו שקשה לקבל, אבל התרבות בארץ שונה. זה לא מקובל שמאמן כל כך מנוסה יעבוד עם מאמן יחסית צעיר. אני מברך על המהלך הזה. מבחינתי כמאמן זה הפרה אותי ולמדתי המון. אני חושב שזאת הייתה המטרה של המינוי, כך שלדעתי זה היה מינוי טוב”.

 

האם אתה חושב שאנו רואים בשנים האחרונות את סיום הדומיננטיות המוחלטת של מכבי תל אביב או שאנו עדים לגל חולף שכבר ראינו במחוזותינו?

“בסופו של דבר שם המשחק הוא כסף ויציבות כלכלית. אם נבחן את 30 השנים האחרונות ראינו את חולון משקיעים המון כסף בשנה אחת לוקחים אליפות ובשנה שלאחר מכן הפסיקו להשקיע. בעבר ישנן עוד דוגמאות כמו הפועל תל אביב והפועל רמת גן שהשקיעו המון כסף ובסוף התפרקו. הרבה קבוצות לא הצליחו להעמיד גב כלכלי לאורך הרבה שנים מה שמכבי תל אביב כן הצליחה לעשות במשך 40 שנה. לפני מספר שנים נכנס שחקן חדש, הפועל ירושלים בראשות אורי אלון. אורי אלון וקבוצת המשקיעים מכניסים את היד לכיס ושמים את מיטב כספם והיום הפועל ירושלים יכולה לזכות כמעט על כל תואר. אם יכנסו עוד 2-3 קבוצות ברמה הכלכלית של הפועל ירושלים אז התחרות תגדל”.

 

עשית מספר פעמים את המעבר ממאמן לעוזר מאמן וחזרה, מה ההבדלים המרכזיים בין עמדת המאמן ועוזר המאמן?

“כמובן שיש הבדלים בין להיות עוזר מאמן למאמן ראשי. בתור עוזר המאמן התפקיד שלך הוא להפרות, לעזור ולהשלים את פילוסופיית האימון של המאמן הראשי. כאשר אתה מאמן ראשי הכול סובב סביבך, לטוב ולרע. אני חושב שארבע השנים שהייתי עוזר מאמן במכבי עזרו לי מאוד להבין את הלחצים, ואני חושב שהבאתי את הניסיון הזה בשנה וקצת שאימנתי את מכבי”.

 

האם החוקים המלאכותיים שנועדו לקדם את השחקן הישראלי (החוק הרוסי וחוק הצעירים) עומדים במטרתם, או שהם מרחיקים את הכדורסל הישראלי מהאירופאי?

“אני חושב שהמטרה של כל החוקים היא לקדם את השחקן הישראלי, תוך יצירת איזון בין הקבוצות ולהגביל את מכבי ובשנים האחרונות גם את ירושלים. אני לא חושב שהחוק הרוסי הוא הבעיה, הוא גורם לשחקן הישראלי לשחק. הבעיה היא עם חוק הצעירים והחוקים שמסביבו. אם אתה טוב אתה משחק ואם לא החוקים האלה יכולים להשאיר אותך בליגת העל זמן מסוים כל קבוצה צריכה להחזיק לפחות 4 ישראלים טובים, כלומר צריך לפחות 50 ישראלים טובים בליגה הבכירה, ועדיין בקושי יש לנו 12 ישראלים טובים לנבחרת”.

 

כשחקן עבר ומאמן בכיר מה אתה חושב שהבעיה/בעיות המרכזיות של הכדורסל בישראל?

“כבר כמה שנים אני שומע ששואלים למה לא צומחים שחקנים כמו לפני 20 שנה. הבעיה מתחילה למטה, בילדים הצעירים. אנחנו נופלים עם הילדים הצעירים בכיתות א’-ד’, בילדים האלה אנחנו לא משקיעים את המיטב והפער ממשיך לאורך השנים. אני יכול לקחת את עצמי כדוגמא, בגילאים האלה קיבלתי את מיטב המאמנים שהיו בשוק. היום חברה צעירים, מבלי לפגוע, מאמנים את הילדים והילדים לא מקבלים את הבסיס של הכדורסל והם לא מקבלים ערכים שיובילו אותם בעתיד להיות שחקנים. אני בטוח שאם נתחיל להשקיע למטה יותר, מגמה שהתחילה בשנים האחרונות, התוצאות יהיו בהתאם. בסך הכל יש פוטנציאל ויש הרבה ילדים צעירים שרוצים להצליח ואנחנו צריכים לתת להם את ההשקעה שהם צריכים”.

 

לסיום, היית השנה במספר משחקים של הפועל רמת גן-גבעתיים, מה אתה אומר על קבוצת האוהדים שהעפילה ללאומית?

“זה פרויקט מעניין ומבורך. אני חושב שבעיר כמו גבעתיים, עם חתך סוציו-אקונומי גבוה ניתן להעמיד קבוצה לפחות בליגה השנייה. צריך להקים בסיס מסוים והוא מתחיל בליגה השנייה, לא צריך ישר לקפוץ לליגה הבכירה. הכי חשוב זה להקים בסיס כלכלי יציב, ברגע שזה יהיה יחד עם המשכיות השמיים הם הגבול. בתור אחד שמלווה את קבוצת האהודים של הפועל חיפה, אני חושב שלא צריך להסתכל ישר למעלה ולטש עיניים. כשיש בסיס כלכלי יציב, המשכיות ויחד עם האוהדים, כשבמשחקים שהייתי הייתה אווירה מצוינת, אפשר לעשות הרבה דברים יפים”.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.