פרי יצירתה

מפגש קרוב עם האדריכלית עדנה מור יו”ר איגוד האדריכלים ומתכנני הערים מודל נשי עוצמתי מעורר השראה

 

נעמה נעמי ליבה

צילום אוהד קב

 

בלב רמת אפעל, ברחוב פינתי שוכנת מזה 13 שנה, האימפריה הקטנה של עדנה מור.

כאשר נכנסתי לביתה הוצפתי בחמימות ובאנרגיה שמאוחר יותר הסתבר שכל כך אופייניות לביתה. בליווי של עדנה נכנסתי לחדר העבודה שלה המכיל שרטוטים ותמונות של פרויקטים קיימים ועתידיים.

מור 1

עדנה מור בת 50, אדריכלית ויזמית נדל”ן, היא לא עוד אחת מני רבים, עשרים שניות של שיחה עמה, וכבר ברור כי מדובר בפצצת אנרגיה מלאה בקסם אישי ואמביציה, מודל נשי עוצמתי מעורר

השראה. היא נצר לאב מהנדס מכונות וכלכלן, שעוסק בנדל”ן, ואם העוסקת בלשון עברית, אך עם גישה רבה לתחום האדריכלות. היא מספרת: “את הצד העסקי של היזמות ירשתי מאבי, והצד האדריכלי מאמי, אבל אף אחד מהם אינו אדריכל בפועל.”

מלבד היותה אימא מגוננת ל-2 (23 ו-27), היא מכהנת כיו”ר איגוד האדריכלים ומתכנני הערים ב”ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל”. כל זאת ועוד, את מרבית שעות היום היא מבלה במשרד, על מנת לשוב וליצור עוד ועוד, ולדבריה החלק הזה הוא שמכניס “אש לחייה”.

“כשהכל תוסס מסביבי ויש עניין, העבודה זורמת על מי מנוחות וכולם מרוצים” היא אומרת.

FINAL2

חיה ונושמת אדריכלות

הפגישה עם עדנה היא אותו מפגש נדיר עם אדם שבאמת נהנה ממה שהוא עושה , חי בשביל זה,

מתעורר בבוקר עם חיוך ותשוקה ליצור ולשאוף הכי גבוה. מלבד העובדה שהאהבה והתשוקה שלה למקצוע ניכרים בכל תו בגופה, היא גם מצליחה להחדיר את זה לכל מי שבא עמה במגע. מצאתי עצמי נשאבת לעולמה, עם התרגשות אמתית, רק מלפגוש במישהי שבאמת עושה את הכל מהלב.

היא מספרת: “מגיל 18 אני חיה ונושמת אדריכלות, אני חולמת על זה בלילה, אני דור שלישי שעוסק בזה, סבא שלי היה דור ראשון שעסק באדריכלות”.

היא התגייסה לצבא כעתודאית, ולמדה חמש שנים בטכניון: ‘בפקולטה לארכיטקטורה לבניית ערים’. לאחר סיום הלימודים, יצאה לקורס קצינים ובסיומו שירתה כאדריכלית במרכז בינוי

בקריה. “מגיל 12 ידעתי מה אני רוצה לעשות, זה היה חלום שהתגשם”, היא מוסיפה. לאחר הצבא המשיכה לעבוד בתחום, ומאוחר יותר פתחה משרד משלה. לצידה עומד צוות, שליקטה בקפידה, כפי שרק היא יודעת לבחור את עובדיה, בפינצטה. “לא כל אחד יכול לעבוד כאן, צריך לחיות את המקצוע, ולאהוב אותו עם כל הלב, כי רק שבאמת אוהבים משהו, מצליחים להתרגש מלהפיק אותו”.

עדנה היא מסוג האנשים שאתגרים עבורם הם סם מעורר. היא לא מפחדת מעבודה קשה, ולוקחת על עצמה פרויקטים מאתגרים ומורכבים שדורשים ממנה את מירב תשומת הלב.

פרויקט בניה על מגש של כסף

בימים אלו ממש, ניצב בפניה פרויקט גדול בגבעתיים בשם “פנינת המלבן”, ובנוסף עוד מספר

פרויקטים לא מבוטלים מה שמחייב אותה לעבודת רוחב בהוצאתם לפועל.

מהמפגש עם עדנה ברור שהמניע שלה אינו רק כלכלי. מצד אחד היא עובדת מסביב לשעון ומריצה פרויקטים רבים יזמיים משלה, אך מצד שני היא פועלת מתוך ראייה חברתית לצמצום פערי המחירים בשוק, להעלאת מעמדו של האדריכל, ומלמדת דורות שלמים של אדריכלים את סודות המקצוע וסוד ההצלחה הפרטית שלה.

במסגרת כנסים, סמינרים וקורסים שהיא מעבירה, היא משתפת בסודותיה המקצועיים, ברעיונותיה, ונותנת טיפים אישיים. כאשר תהיתי ושאלתי מדוע היא נוהגת כך היא חייכה ברכות והסבירה : “המשמעות היא שאני מסוגלת להעניק לאדריכלים כלים גם כדי להתפרנס, אני יודעת בדיוק מה להביא להם, אני חיה את זה ,אני יודעת מה אני הייתי צריכה בזמנו – אז קל לי להבין את הצרכים שלהם, אני מגישה להם את זה על מגש של כסף, זה מאוד חשוב עבור עתידם. יש מקום לכולם בתחום, ואני מפרגנת לכל מי שבאה ויבוא אחריי”.

זאת ועוד, יחד עם עורך הדין ליאור בר-און היא עובדת בסיעור מוחות הדוק על הטבת שכרהטרחה של האדריכלים, והיא נלחמת את מלחמתם לשיפור מעמדו של האדריכל בארץ.

היא מוסיפה ואומרת: “הרבה אדריכלים שוברים את השוק במחירים נמוכים, ומעמד האדריכל

נשחק. מה שמוביל לזה שהסביבה לא מתייחסת אליו בכובד ראש, וזה ניכר בעיקר בחוץ לארץ.

חשוב לי מאוד להשפיע ולשנות בנושא הזה, ואני מתמודדת מול גורמים משפיעים כמו: ראשי ערים, מהנדסי הרים, חברי כנסת ושרים.”

 

כמה מילים על גבעתיים:

כחלק מפרויקט ‘פנינת המלבן’ שנמצא בשלבי התהוות מתקדמים, בחרה עדנה מור לשתף את התרשמותה מתושבי העיר. “אני בעצמי ילידת גבעתיים, נולדתי ברחוב הל”ה . גבעתיים היא עיר מדהימה עם תושבים בעלי אופי מיוחד. זאת עיר שרובה הומוגנית ולא הטרוגנית ולכן יש סוג של קונצנזוס כמעט על כל דבר. זו עיר לא מגלומנית, התושבים בה הם מאוד מעודנים ויש אווירה של עיר ביתית. היא שונה מתל אביב שהיא עיר של בילויים. פה אני עוברת ברחובות ומריחה ריחות בישולים, אני רואה אורות חמים מהחלונות זה מיוחד ולא קורה בכל מקום”.

שאיפות לעתיד

“מבחינה אישית הייתי מאוד רוצה לקחת פסק זמן של שנה ולנסוע מסביב לעולם. אם אי פעם המשרד יוכל להתנהל שנה לבד אני אעשה זאת. ברמה המקצועית, החלום הגדול הוא להוציא לפועל פרויקט יוצא דופן שאינו מוגבל בתקציב ונטול מגבלות לחלוטין. זה תלוש מהמציאות, זאת אוטופיה של האדריכלות. זו פנטזיה שיקרה דבר כזה.”

המפגש עם עדנה השאיר בי רושם עז. ברור שהמקצוע שלה הוא גם מפעל חייה. היא מגדירה עצמה כאדם פדנט, ומסור. השהות בביתה, והצגת הפרויקטים הרבים שלה משקפים עבורי מודל למצליחנות, תוך מחויבות מלאה לעשייה שלה. השאיפה שלה לייצר את הפרויקט הכי ייחודי, מדויק וברמה הגבוהה ביותר, וכל זאת תוך ראיית צרכי הלקוח ומחויבות לשביעות רצונו – עומדת כערך עליון. היא מתייחסת לבניינים שלה כאל יצורים חיים. היא נקשרת אליהם רגשית, ועוברת איתם תהליך שלם, מרעיון מופשט לשרטוט על דף ועד לבניין עצמו. משרדה מעוטר ברבים מהפרויקטים שייזמה במהלך השנים, והיא ממשיכה ליהנות מהם במקביל להתרגשות המתעוררת לקראת הפרויקטים החדשים שלה. הטוטאליות הזו שלה, היא הביטוי הישיר לאהבה האמתית שלה למקצוע. עדנה מור יכולה ללמד אותנו רבות על מהי התמסרות והתמכרות למקצוע שגורם לה לקום כל בוקר מאושרת ולהמשיך להגשים חלומות.:

השאיפה שלה לייצר את הפרויקט הכי ייחודי, מדויק וברמה הגבוהה ביותר, וכל זאת תוך ראיית צרכי הלקוח ומחויבות לשביעות רצונו – עומדת כערך עליון. היא מתייחסת לבניינים שלה כאל יצורים חיים. היא נקשרת אליהם רגשית, ועוברת איתם תהליך שלם

“תושבי גבעתיים הם תושבים מאוד מעודנים ויש אווירה של עיר ביתית. אני עוברת ברחובות ומריחה ריחות בישולים, אני רואה אורות חמים מהחלונות זה מיוחד ולא קורה בכל מקום”.

אתר האנטרנטwww.ednamor.com

 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.