מקרב לבבות

ראיון עם הרב יחיאל וסרמן

יעקב שטרן

 

הרב יחיאל וסרמן הוא אדם עסוק מאד בפעילות בארץ ובתפוצות. הוא שב זה עתה מכנס בפינלנד בה נשא הרצאה על יחסי ישראל והתפוצות, ובקרוב מתכונן לצאת לכנס רבנים בינלאומי בטולוז שבצרפת. בימים אלו הוא  משתתף בכנס באוניברסיטת בר אילן וכל זאת נוסף לעבודתו השוטפת כחבר ההנהלה הציונית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות. אנחנו נפגשים  בבוקרו של יום שישי  בביתו ברחוב הרצוג בעיר שם הוא מתגורר כשלשים וחמש שנה.

הרב יחיאל וסרמן, יליד ירושלים, נשוי לרינה עובדת סוציאלית במקצועה, ולהם 3 ילדים נשואים ונכדים. הוא גדל והתחנך במוסדות החינוך הדתי בירושלים, שירת בצה”ל כלוחם שריון במסגרת ישיבת ההסדר “ישיבת הכותל” בעיר העתיקה בירושלים שהיה בין מייסדיה ונמנה בין תלמידיה הראשונים. נלחם במלחמת יום הכיפורים בגזרה המרכזית של תעלת סואץ ובקרבות הבלימה נפצע קשה כאשר הטנק ספג פגיעה ישירה של טיל סאגר. הוא מוסמך לרבנות, ויש לו תואר מוסמך מאוניברסיטת בר אילן בחינוך וקרימינולוגיה.

הוא שימש בתפקידים חינוכיים וניהוליים במערכת החינוך בארץ ובתפוצות, ובין היתר היה נציג החינוכי של הסוכנות היהודית בארצות הברית. כיהן  כסגן ראש העיר גבעתיים (בין השנים 1993-2003) ומשנת 2003 מכהן כיום כחבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית  וכראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות.

הוא  חבר בוועדות ציבוריות שונות ובפורמים ציבוריים, ובין היתר הוא מכהן כיו”ר הועדה המייעצת של “בית העצמאות” בתל-אביב. הוא פרסם חוברות לימוד ומאמרים חינוכיים וחברתיים בעיתונות היומית בארץ ובתפוצות. מכהן בנוסף יו’ר מועצת הבית היהודי בגבעתיים.

“הייתה לי את הזכות להיות סגן ראש העיר הדתי הראשון בגבעתיים וכאשר נכנסתי לתפקידי, היה עלי לבנות מהיסודות את התשתית הפוליטית למיסוד החיים הדתיים בעיר”

הרב וסרמן, ספר בבקשה על תפקידך כיום ומה הוא כולל?

אני חבר הנהלה הציונית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות, שיש לה 3 מטרות: הראשונה, חיזוק הזהות היהודית ציונית – בעיקר של בני נוער, השנייה, הבלטת מרכזיותיה של מדינת ישראל בתפוצות, והשלישית, קשר עם קהילות קטנות. השגת המטרות הללו מתבצעת באמצעות צוות טוב ומסור ומגוון פעילות ובין היתר: סמינרים, כנסים, ימי עיון אזורים בינ”ל, שליחי בן עמי, הפקת חומר חינוכי, תכניות בר מצווה ועוד,  ולשם כך אנחנו נמצאים בקשר הדוק  עם מאות קהילות יהודיות בתפוצות.

האם כיום, לאחר 69 שנות עצמאות מדינת ישראל צריכה את המוסדות הלאומיים?

בהחלט. מדינת ישראל עסוקה עדיין בבניית המדינה עצמה, מבחינה חברתית-כלכלית, קליטת עלייה, ומדינית-ביטחונית. והמוסדות הלאומיים נמצאים בקשר  עם יהדות התפוצות, והם עושים זאת בצורה טובה ,יעילה ומקצועית, שגם מביאה הישגים רבים.

כיצד המערך בראשותך פועל כנגד תופעת הBDS-  בעולם?

רבני הקהילות הם אנשי הקשר שלנו בתפוצות. בחודש ינואר השנה ערכנו כנס בינלאומי שבו  השתתפו מאה וחמישים רבנים מארבעים מדינות, ואחד המושבים היה “הרבנים מצטרפים למאבק בחרם”, ציידנו את הרבנים ומנהיגי הקהילות בכלים מקצועיים בכדי שהם יוכלו להתמודד עם תופעת החרם, לרתום לכך את חברי הקהילה ולהעביר את המסר.

כיצד  העשייה שלך בגבעתיים ותפקידך כסגן ראש עיר תרמה ותורמת לעשייה שלך בזירה הארצית והלאומית?

בהיבט הפוליטי יש קווי דמיון בין הזירה המקומית לבין הזירה הארצית והמגרש הבינ”ל, לכן ברור שבתפקידי כסגן ראש עיר רכשתי ניסון רב בשדה הפוליטי דבר שעוזר לי גם כיום.

לגביי חיי היום-יום, כמובן שהפעילות עם יהדות התפוצות שונה לחלוטין מהפעילות המונציפלית.

במה אתה הכי גאה בהישגיך בתקופת היותך סגן ראש העיר?

הייתה לי את הזכות להיות סגן ראש העיר הדתי הראשון בגבעתיים וכאשר נכנסתי לתפקידי, היה עלי לבנות מהיסודות את התשתית הפוליטית למיסוד החיים הדתיים בעיר. לדוגמא: הקמת מדור מורשת ישראל בעירייה – דבר שלא היה קיים עד אז. יזמתי את התמיכה עירונית הקבועה של עירית גבעתיים למרכז הקהילתי גבורת מרדכי, בצורה קבועה ומסודרת, דאגתי לתקצובם של בתי כנסת וסניף בני עקיבא. וכמובן טיפוח בית ספר הממ”ד “אמונים”. אלה שכיהנו בעקבותיי נהנו מהתשתית ומהיסודות שהנחתי והם עשו עבודה טובה איש איש בדרכו.

בנוסף, ראיתי חשיבות רבה  לחזק ולמסד את מערכת היחסים בין הציבור הדתי הכללי בגבעתיים, דבר שבעיקרו היה טוב.

“גבעתיים יכולה להוות מודל ליחסים בין צבור שומרי מצוות לאלו שאינם שומרי מצוות. המרקם  החברתי ומערכת  היחסים טובה, מסודרת ויציבה. יש כיבוד הדדי והבנה הדדית לצרכים האחד של השני”איך אתה רואה כיום את יחסי הדתיים חילוניים בגבעתיים?

אני חושב שגבעתיים יכולה להוות מודל ליחסים בין צבור שומרי מצוות לאלו שאינם שומרי מצוות. המרקם  החברתי ומערכת  היחסים טובה, מסודרת ויציבה. יש כיבוד הדדי והבנה הדדית לצרכים האחד של השני, כל זאת הרבה בזכות התושבים וכמובן הסיוע הפוליטי של נבחרי הציבור בעיר.

מתוך פעילותך הענפה  בתפוצות יש משהו שיכול וצריך להשליך עלינו כאן בזירה המקומית?

הזירה המקומית בגבעתיים שונה לחלוטין מהזירה בחיי הקהילות היהודית בתפוצות מכמה סיבות: ראשית אופי החיים, שנית, מערכת היחסים שבין דת למדינה, שלישית, אופי הקהילה. אינני רוצה לרדת לרזולוציות ובכל אופן ניתן ללמוד דברים מסוימים על מערכת יחסים ואופי הקהילה מקהילות יהודיות בתפוצות. לדוגמא בית הכנסת – כמרכז החיים הדתיים והתרבותיים של הקהילה. בתפוצות, בית הכנסת משרת גם את הציבור שאינו שומר תורה ומצוות אבל רואה בו מוקד לפעילות רוחנית ותרבותית  – חבל שזה אינו קיים בארץ. בזמנו ניסיתי להעלות את הרעיון וליישמו כאן אצלנו בגבעתיים, ואני עדיין מקווה שהוא יצא לפועל.

 

 

 

 

.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.