"אם מישהו היה אומר לי שיום אחד אפתח את ה'ספוטיפיי' ואראה שם סינגל שלי, הייתי צוחקת לו בפנים ואומרת: אין סיכוי!"

זהר מנור – כוכבת עולה

ד"ר נגה רוזנפרב

צילום: תומר ישעיהו

זהר בת ה-25 נולדה וגדלה בגבעתיים. "כתלמידת בית הספר היסודי 'יגאל אלון' הייתי דיי טום בוי, משחקת כדורגל, מכוניות עם שלט, נעלי פקקים… אח שלי היה לוקח אותי בשבתות לשחק במגרשים, עושה עליי מהלכי wwe, משמיע לי מוזיקה שחורה, בקיצור חשב שאני האח הקטן שלו" היא מספרת בחיוך.

היא המשיכה ללמוד בתיכון אורט טכניקום שם "היה לי קשה 'לשבת על התחת', פזלתי לגיטרה ומהר מאוד עזבתי את הספרים. המשפחה שלי התנחמה בזה ש'לא נורא, זהר תשיר…'.

בצבא שרתה כמנהלת רשת מחשוב – "שלא תחשבו לרגע שאני גאון במחשבים… כל מה שעשיתי זה להגיד לאנשים להוציא את התקע מהשקע למשך 30 שניות או להוציא את הדף התקוע במדפסת. אהה ופירמוט, מלא פירמוט."

אחרי השחרור טיילה בעולם ולא הספיקה להיפרד מהסבתא האהובה שלה שנפטרה -"העברתי אצלה ימים רבים בילדותי כשהורי נפרדו. תקופה ארוכה אחרי מותה עדיין הרגשתי את סבתא איתי בכל דבר."

האהבה שלה לילדים הביאה אותה ללמוד חינוך מיוחד וחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי. "כרגע, אני סטודנטית בשנה השנייה והוכחתי לכולם סביבי את הבלתי יאומן. אני, במכללה, עושה תואר ויותר מזה, מוציאה ציונים מעל 90. גם אני לא האמנתי." והיא מוסיפה בהתרגשות "תמיד ידעתי שהמוזיקה היא בונוס, אבל חינוך זה מקצוע."

"העובדה שגדלתי על שני עולמות של מוזיקה – hip hop, black music, r&b, soul ומוזיקה מזרחית שתמיד התנגנה ברקע בבית, גרמה לי לשלב ביניהם וליצור משהו מיוחד משל עצמי"

מתי התחלת לשיר?

"שרתי תמיד. אולי זה קשור לגנים התימניים שלי. כבר כילדה קטנה, אלתרתי מיקרופון ובמה. אני זוכרת, שבבית, אמא שלי שמעה מוזיקה מזרחית ולא סבלתי את זה. עד היום אני זוכרת את האודישן הראשון שלי בבית הספר 'יגאל אלון'. הצטופפנו יחד באולם כמה וכמה ילדים, מארגנת הטקס שרה כמה שורות מהשיר 'ארץ מולדת' של ריטה, וכל ילד בתורו ניסה לשיר כמוה. כשהגיעו אליי, השתרר שקט לרגע, כולם הסתכלו עליי ואז היא אמרה לי 'את שרה ממש יפה'. אז הבנתי שאני שרה טוב. לאחר מכן, הופעתי בכל הטקסים בביה"ס היסודי ובתיכון."

מה מייחד אותך כזמרת?

"זו שאלה שאני חושבת עליה כבר זמן רב. אני חושבת שהעובדה שגדלתי על שני עולמות של מוזיקה – hip hop, black music, r&b, soul ומוזיקה מזרחית שתמיד התנגנה ברקע בבית, גרמה לי לשלב ביניהם וליצור משהו מיוחד משל עצמי. רק אחרי שהשתתפתי ב'כוכב הבא' גיליתי את הייחוד שבי."

האם זה בא לך בטבעיות להשתלב בעולם הבמה?

"תמיד חיפשתי במות. אבל אני חושבת שעל במה כמו של 'הכוכב הבא לאירוויזיון', בפריים טיים, לא קל לעלות ב'טבעיות' בפעם הראשונה. אומנם מאוד מאוד נהניתי, אך לא אגיד שלא חשתי לחץ והתרגשות גם יחד."

"באודישן הראשון ב'כוכב הבא לאירוויזיון' שרתי את Nana banana של נטע ברזילאי בגרסת בלדה ורעדתי מהתרגשות. השופטים אהבו מאוד את העיבוד, קרן פלס אמרה ש'זאת הייתה הצלחה מסחררת!'"

איך הגעת להשתתף ב"הכוכב הבא לאירוויזיון"?

"חברה רחוקה, שהכרתי אי שם בחוג של אורלי טסה בכיתה ד', והיום היא מלהקת, הזמינה אותי לאודישן, שהתגלגל לעוד אחד ועוד אחד… ועוד יום ראיונות עם אסי ורותם, ועוד יום צילומים… ועוד אודישן… כשכל הזמן הזה לא קלטתי איפה אני ואיך הגעתי לפה. הייתי בלחץ, אבל כל הזמן ניסיתי להגיד לעצמי שזאת התרגשות… כשרוב הנבחנים באודישן יצאו עם מבט עצוב והבנתי שהם לא עברו, חששתי והנמכתי ציפיות. חשבתי לעצמי שכל עוד אעבור את האודישן הראשון, זה יהיה מצוין וכל השאר זה בונוס. שרתי את Nana banana של נטע ברזילאי בגרסת בלדה ורעדתי מהתרגשות. השופטים אהבו מאוד את העיבוד, קרן פלס אמרה ש'זאת הייתה הצלחה מסחררת!'. לקראת סוף השיר, כשהמסך עלה, בן זוגי פרץ בבכי וזה גרם גם לשירי מיימון להתרגש ולהזיל דמעה. עברתי את האודישן הראשון עם 5 כחולים ו88% הצבעה. יצאתי משם מחוייכת בטירוף, סוף סוף נשמתי."

ומה היה בהמשך?

"באודישן השני שרתי את 'שני משוגעים' של עומר אדם בגירסת בלדה- r&b שהפעם גרמה לאסי להזיל דמעה. אמדורסקי היה הראשון שנתן לי כחול, סטטיק אמר לי שזה ביצוע שהולכים לשמוע אותו שנים אחרי, רותם אמרה לי שעשיתי את השיר אפילו טוב יותר מהמקור ושזה ריגש אותה פי מיליון.  יצאתי משם מסוחררת ממחמאות. קיבלתי 4 כחולים, רק איתי לוי לא הצביע כלל ולכן לא נכנסתי ישר לנבחרת.

כמות הפרגון והאהבה שקיבלתי מאנשים הייתה מדהימה! ביום שראיתי את הפרק בעצמי, חשתי תסכול רב, ולא מפני שהודחתי מהתוכנית, אלא מהדרך בה הודחתי. את האודישן השני המלא תוכלו למצוא אצלי באינסטגרם – zoharmanorofficial."

"למרות שהאמנתי בשיר שלי מהרגע הראשון, בכל זאת, לשחרר לעולם שיר שכתבתי והלחנתי לבד, יש לזה משקל לא פשוט על הכתפיים"

לאחרונה, הוצאת את הסינגל הראשון שלך "סיבה טובה לחכות". ספרי על השיר והקליפ, על ההתרגשות…

"וואו! ההתרגשות אחזה בי כמו כלה ביום חופתה. במשך כל היום לא הפסקתי לקבל הודעות פירגון לנייד, לייקים ברשתות החברתיות, בדקתי את מספרי הצפיות, שלחתי אותו לכולם… זה היה יום מאושר אבל בד בבד חששתי… איך יגיבו, מה יחשבו עליו…

למרות שהאמנתי בשיר שלי מהרגע הראשון, בכל זאת, לשחרר לעולם שיר שכתבתי והלחנתי לבד, יש לזה משקל לא פשוט על הכתפיים. השיר מדבר על זוגיות, על כך שלפעמים מהפחד שלנו לאבד הכל אנחנו עושים טעויות שעלולות לגרום לצד השני לעזוב. או להפך – לפעמים, הצד השני עושה את כל הטעויות האפשריות, אך גורם לנו להאמין בפוטנציאל האדיר שיש לזוגיות הטובה הזאת, בעיקר מתוך אהבה. ולכן, אנו ממשיכים לנסות ולקוות שיום אחד הוא ימצא את הדרך להשתנות כדי שבסוף נוכל להגיד שהייתה לנו 'סיבה טובה לחכות'. למשפט הזה יש כפל משמעות.

השיר הזה נכתב בתקופה פחות טובה של הזוגיות שלי, הלחנתי אותו בראש תוך כדי מקלחת ולאחר שהוא התגבש לתוצר סופי, פניתי לצמד המפיקים זהר ברק וליאור אברמוב מאולפני 'מי קאסה', שלחתי להם סקיצה והם אהבו את השיר מיד. תוך זמן קצר הקלטנו ותמיר ישעיהו, צילם וערך את הקליפ. חשוב לי להודות גם לסטייליסטית אמונה אמסלם ולמאפרת רויטל פרנקו, וכמובן שלכל הנגנים על הסט.

אם מישהו היה אומר לי שיום אחד אפתח את ה'ספוטיפיי' ואראה שם סינגל שלי הייתי צוחקת לו בפנים ואומרת אין סיכוי! היום הסינגל שלי בכל המדיות השונות ואתם יותר ממוזמנים להיכנס, לעקוב, לפרגן, להודיע לי אם אהבתם ופשוט לשיר."

איזה זמרת מהווה השראה עבורך?

"זה אולי ישמע נדוש, אבל גם אני מאלה שגדלו על ביונסה – המלכה הבלתי מעורערת. הקול שלי הושפע ממנה רבות, הייתי עומדת מול המראה ומדמיינת שאני שרה במיקרופון להמונים ותוך כדי רוקדת, נותנת שואו. חבל שלא הייתם… היה מעולה!"

תכניות לעתיד – 5 שנים מהיום?

"פותחת סטודיו להתפתחות הילד בגבעתיים. עובדת בו בימים, ובערבים, ממלאה היכלים שבהם אנשים שרים יחד איתי את השירים שלי. נשואה עם תינוק ומאושרת בחלקי. בקיצור, עושה מה שעושה לי טוב ובעיקר נהנית מהעשייה."

מהי העצה הכי טובה שקיבלת כזמרת?

"את העצה הראשונה נתתי לעצמי – 'או שאת שרה עד הסוף, בלי מחסומים, בלי פחדים ועם כל הביטחון, או שלא בכלל'.

העצה השנייה היא מרעות יהודאי, מפתחת הקול שלי – 'אף פעם אל תגידי שאת בלחץ! תגידי שאת בהתרגשות!'"

מה את הכי אוהבת לעשות בשעות הפנאי?

"לנהוג. יש משהו מרגיע בלפתוח את החלון ופשוט לראות נוף משתנה. חוץ מפקקים – פחות מתחברת.

המקום האהוב עליי בעולם אחרי תאילנד ומקסיקו הוא חוף מנדרין, בכל הזדמנות שיש לי, אני לוקחת את הגיטרה ונוסעת לסשן עם עצמי מול הים."

רגע של אושר מהשנה האחרונה?

"ההופעה ב'בארבי' לצד סאבלימינל, ההשתתפות ב'הכוכב הבא לאירוויזיון' – שם הכרתי חברים חדשים לחיים וההחלטה להוציא את הסינגל. הגעתי לנקודת אושר בה כשאני מסתכלת על השנה, עוטפת אותי תחושת סיפוק ואני אומרת לעצמי: 'וואו, אני את שלי התחלתי'."

============================================

הכתבה התפרסמה במגזינים:

‘גבעתיים פלוס’ 67, הקליקו 

‘רמת גן פלוס’ 67, הקליקו