צועדת בין זכרונות ילדות – מגזין 13

צועדת בין זכרונות ילדות

הסופרת צפי אידלמן גדלה בגורדון 9 גבעתיים – הבית עם הקשתות האדומות, בית קרקע רחב ידיים באווירה כפרית, עם לול תרנגולות ובעלי חיים משוטטים ועצי פרי מכל הסוגים. לאחר גלגולי חיים מרתקים היא שבה לבית ילדותה באותה כתובת בדיוק אך הבית הצנוע הפך ברבות הימים לבנין בן 4 קומות   

 נעמי לבנון-קשת

בגיל 61 חובקת צפי- צפרירה אידלמן ספר ילדים רביעי: 'ההרפתקה הגדולה של החיות' (הוצאת אופיר ביכורים. איור: רמי מאיקס), ובשבילה זו בהחלט סיבה למסיבה. בכל ספר ילדים כזה היא משקיעה לא רק הרבה זמן ומחשבה אלא את הנשמה- פשוטו כמשמעו. מייחסת חשיבות לכל מילה, לכל משפט. מקפידה ומדקדקת עם המאיירים של ספריה- עד לפרט האחרון. "כי זה לילדים וחשוב שהדברים, גם המצויירים, יהיו נכונים, מבחינה עובדתית"- היא אומרת.

צפי, ילידת גבעתיים. גדלה בגורדון 9 בבית עם חצר ענקית, לאמא, בינה, שעלתה מפולין ב-1937 ולאבא, זאב, שעלה מרומניה שנה קודם לכן – שניהם הגיעו היישר לגבעתיים. כאן הכירו ונישאו. בשנת 1944, חתם האב על חוזה חכירה עם הקרן הקיימת לישראל, על חלקת האדמה בת הדונם, עליה הקים את בית המשפחה, והוא חתום על החוזה כ'חבר שכונת בורוכוב בע"מ'.  כאן נולדו הבנות שרה וצפי-צפרירה בת הזקונים.

עד היום היא זוכרת בגעגועים ילדות מאושרת, בחיק משפחה חמה ומעניקה, בבית רחב הידיים, שבהמשך התרחב ונוספו לו חדרים ומרפסת גדולה עם קשתות אדומות שכולם הכירו. זכורת ילדות באותה חצר גדולה, שהתרוצץ בה כלב המשפחה, ומאחור היה לול תרנגולות ענקי. "וכמובן שהיו בגן העדן הזה כל עצי הפרי האפשריים: שסק, קלמנטינות, אנונה, שזיפים, תפוזים, אשכוליות, לימונים. והיו שושנים ארגמניות ענקיות שאמי נהגה להכין מהן ריבה"- נזכרת צפי ומוסיפה: "כל השכונה שלנו היתה כזאת באותם ימים."

וגם זוכרת שבתקופה מסויימת נמסר חדר אחד בביתם, למשפחה אחרת. חדר אחד הושכר לבנק 'מסד' וחדר אחד נמסר ללשכת המס של רמת גן. מאוחר יותר יצאו כולם והבית שוב עמד לרשות המשפחה בלבד.
את ימי בית הספר היסודי עשתה ב'ברנר' ובהמשך הלכה לתיכון 'רביבים' "בגלל בעיות קשב וריכוז, שלא אובחנו באותו זמן אלא רק שנים רבות מאוחר יותר, אבל האבחון המאוחר נתן לי להבין למה התקשיתי בלימודים"- היא מספרת בכנות.

חתונה בגיל 20

צפי התחתנה כשהיא בסך הכל בת 20, הקימה משפחה לתפארת,  עדי (37)- משפטנית ורופאה בהדסה עין כרם. נשואה לרופא ואמא לנוגה בת
השנה וחצי, זאב-זיו (33) – מתכנת ו וטל (25), שסיים לא מכבר לימודי תואר שני בדיפלומטיה ויחסים בינלאומיים ומתכונן ללימודי הדוקטורט.

נשואיה כללו מעברים לרמת גן ובת ים, צ]י עבדה בעבודות משרדיות שונות, מחוץ לבית, ובהמשך, במקביל לטיפול בילדים ובאמה שחלתה, החלה לעבוד  בבית כמטפלת לתינוקות וילדים קטנים. כך עשתה שנים רבות, למעשה עד מות אמה וקבלת הירושה הנכבדה. היא מספרת כי בחלק שלה בירושה בנתה, עם בעלה דאז, בית ענק מידות בן 14 חדרים ו-7 מפלסים ! – ברמת חן. במשך 3 שנים פיקחו היא ובעלה-דאז על מלאכת בניית הבית הזה וב-2000 עברה המשפחה להתגורר בו, אם כי לא לזמן רב. צפי מספרת כי לא היתה מאושרת בנישואיה ארוכי השנים, אך כמו כל ילדה טובה מבית טוב – לא מיהרה לפרק את החבילה. רק בשנת 2006, החליטה שדי לה במה שהיא מכנה 'נישואין קשים' וביקשה לקבל גט. למרבה הצער, כמו במקרים רבים שבהם מעורב רכוש, גם זה לא היה קל. "במשך ארבע וחצי השנים הבאות הייתי 'מעוכבת גט'"- היא אומרת – "רק ב-2010, עם קבלת הגט, יצאתי לחופשי והתחלתי לחיות מחדש". הדבר הראשון שעשתה עם קבלת הגט ברבנות היה ללכת למרד הפנים ולשנות את שמה בחזרה לשם ילדותה: צפי-צפרירה אידלמן.

אי של שקט

מעניין שדווקא בתקופה הקשה בחייה, ב-2006 עת החליטה שהיא רוצה לפרק את החבילה המשפחתית, מצאה לה אי של שקט וכתבה את ספר הילדים הראשון שלה שראה אור באותה שנה, ובניגוד לתחושת הפסימיות האישית שאפפה אותה אז, הספר הזה: 'האגדה על השמש', (בהוצאת אות ועוד. איירה ביאנקה), המיועד לגילאי 2-3 , שופע אופטימיות ושמחת חיים.

מאותו רגע כאילו נפרץ בתוכה איזה מעיין סתרים, ולמרות ואולי על אף, התשישות הנפשית ממאבקי הגירושין האינסופיים, כתבה ספר נוסף שיצא לאור שנתיים לאחר מכן: 'האגדה על הירח' (אופיר הוצאה לאור.  איור: ביאנקה קיפלמן), המיועד לגילאי 4-5. בין היתר עשתה גם הפסקה , לאו דווקא בכתיבה עצמה אך בקצב הוצאתם לאור של ספריה. הספר השלישי: 'אדון מזג אויר'  (הוצאת אופיר ביכורים. איור: ליה קורץ), יצא בשנת 2013, ומיועד לגילאי 6-7.

"הספר הזה הוא אגדה שכתבתי אותה בעזרת יעוץ מדעי של מירב נעמן-רוזן, כדי שהדברים והעובדות המובאים בו, תוך כדי האגדה, יהיו מדוייקים ומהימנים"- אומרת צפי, שלא מניחה את העט מידיה.

לאחרונה, הוציאה את ספרה הרביעי: 'ההרפתקה הגדולה של החיות', המיועד לגילאי  6-8. הפעם מדובר בסיפור, לא קצר, העוסק בגן חיות ערב סגירתו, כשהחיות בו מתלבטות בהחלטות הקשות ביותר בחייהן".

כתיבה הומוריסטית

"בכתיבה שלי אני משתדלת לשלב הומור וברגע שאני מתמקדת בסיפור עם נושא – העובדות שבו יהיו נכונות – מדעית, ומותאמות לגיל שלו אני מייעדת את הסיפור"- היא מסבירה – "אני גם מקפידה על שפה גבוהה כי אני רוצה להרים את הילדים לרמה של המבוגרים ולא לרדת לרמת השפה שלהם. אני גם מאד מאד מקפידה על האיורים ו'עושה את המוות' למאיירים שעובדים איתי על ספרי."

כשהחלה להוציא את ספריה לאור, ובעיצומו של תהליך הגירושין, החליטה גם ללמוד ספרות באוניברסיטה הפתוחה. כשקבלה ציונים בינוניים הבינה שמשהו לא סביר, עברה איבחון, שקבע, שהיא סובלת מהפרעת קשב וריכוז.

אהבה חדשה

בשלב זה כבר נכנס לחייה תומס-חוזה ברלינר, (72) , בן זוגה ושותפה לחיים, כיום גימלאי. היא אומרת, בהתרגשות של נערה בת 17, כי מרגע שהכירו היתה זו אהבה ממבט ראשון. "הוא היה, והינו, כל מה שחלמתי עליו בנישואין. כל מה שראיתי בבית הורי ולא היה לי בנישואי – התממש פה. בפרק ב' שלי".

תומס גימלאי כיום, התאלמן פעמיים ומשתי מערכות נישואיו יש לו חמישה ילדים. "הוא עבד קשה וגידל את חמשת ילדיו והם אוהבים ומעריצים אותו"- מספרת צפי באהבה  ומודה בחיוך – "האמת היא שגם אני מעריצה אותו כי הוא איש מדהים. אדם טוב לב של נתינה אינסופית. מהר מאד עברנו לגור ביחד ופשוט כיף לנו בכל רגע ורגע. אנחנו לא חושבים על חתונה כי שנינו כבר לא מייחסים לכך חשיבות. כל אחד מאיתנו עבר מספיק בחיים ומה שנשאר לנו זה רק להיות מאושרים ולהנות מכל רגע זה בחברת זו. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. לשמחתי גם כל שמונת הילדים נמצאים בקשר טוב".

תוכניות לעתיד

כרגע, כשהיא נינוחה, רגועה  ומפוייסת, יש לה במגירה עוד ספר ילדים שכתיבתו הושלמה והיא מקווה כי ייצא לאור עד סוף השנה, וכן היא מתכננת כתיבת רומן למבוגרים הקשור לשואה ולסיפור משפחתי, מצד אמה, המתרכז ב-1840. צפי ותומס מתגוררים כיום בדירה מרווחת שהורישה לה אמה המנוחה וזה בעצם סוג של חזרה לבית ילדותה. לפחות לאותה הכתובת: גורדון 9.