באה מאהבה – מגזין 12

באה מאהבה

רותי בורוכוב ברין אמנית רב-תחומית מציגה תערוכה של עבודות נייר מרהיבות בגלריית עיריית גבעתיים

 חביבה רוטשילד

גלריית "עיריית גבעתיים" מארחת את האמנית הרב תחומית רותי בורוכוב ברין בתערוכה של עבודות מנייר. בתערוכה באים לידי ביטוי הקשר ואהבתה של רותי לתרבות, לאמנות יהודית וישראלית, בשילוב האותיות העבריות כאלמנט דקורטיבי וסימלי ובטקסטים מעוצבים המהווים את הגרעין הרוחני ליצירותיה המיוחדות בתערוכה המוצגת. אוצר את התערוכה: בן-עמי עמיאל – יו"ר אמני גבעתיים רמת-גן. היא מתגוררת בגבעתיים משנת 1968, אם לשלשה ילדים, משה, עירית וחגית, נשואה למאיר קצין בטיחות רכב , מומחה בתחומו. היא  חברה ב"איגוד אמני גבעתיים רמת-גן" וב"אגודת אמנים יוצרים בישראל". 

שלל יצירות

נכנסתי לביתה המטופח של רותי בורוכוב ברין, סיירתי בין יצירות האמנות שלה והרגשתי לרגע שאני בתוך מוזיאון עם חלל תצוגה פרטי ומיוחד, צבעוני ומרתק השמור רק לבאי ביתה. כזה  המזמין אינספור שאלות על אמנות לסוגיה, טכניקות יצירה, תחביבים ומחשבות על החיים. אפשר לראות בו אוספים של חנוכיות , קומקומים מכל העולם, חמסות למכביר (טפו טפו). יצירות מעיסת נייר, ציורים על פורצלן, יצירות אומנות העשויות מנייר אותו היא מכינה בתהליך ארוך במו ידיה ועוד הרבה. רותי, אמנית בשס"ה גידיה, חיה ונושמת יצירה ועשייה מקדמת דנא, עוד מהיותה בת שש. מורתה לציור בבית הספר, גב' אסתר סלור, אפשרה לה להגיע אליה מידי יום שבת כדי לצפות בה מציירת. מאז, הכל שייך להיסטוריה. רותי התאהבה והבינה שזו תהיה דרכה לעתיד לבא. החליטה וביצעה הלכה למעשה.

התערוכה הראשונה בבית ראשונים

רותי למדה את אומנות הקרמיקה באופן
מקצועי אצל יעל גורפינקל ורינה הירשביין וסיימה לימודי תעודה במדרשה למורים לאמנות ברמת השרון. לאחר לימודיה לימדה קרמיקה ב"בית שז"ר" בגבעתיים ובמתנ"ס בתל אביב. ובבית ספר "ישגב" ברמת החייל בתל-אביב, למדה אומנות במשך עשרים שנים.

תערוכת הקרמיקה הראשונה שלה נערכה "בבית ראשונים", בגבעתיים, לפני מלחמת יום הכיפורים, בה נמכרו מרבית יצירותיה. המלחמה לדבריה, קטעה את ההמשך והיא ה

חליטה על שינוי כוון. עם פרישתה מהוראה בבית הספר, החלה לפתח תחומי יצירה נוספים כדוגמת יצירות נייר, תכשיטנות, קליגרפיה ועבודה עם עיסת נייר.

דיאלוג נייר- יוצר

היא מקיימת דיאלוג שוטף ועמוק עם יצירות הנייר שלה החל מהשלב הראשוני של העשייה המתבצע דרך החיבור לטבע. "הקשר והאהבה לתרבות ולאמנות היהודית, שספגתי בבית הורי, באים לידי ביטוי בעבודותיי. הם מתקיימים באמצעות השימוש שאני עושה באותיות עבריות, כאלמנט דקורטיבי או סמלי וכן גם בטקסטים מעוצבים המהווים את הגרעין הרוחני ליצירתי. אהבתי לנופי הארץ ולאמנים היוצרים בה מתבטאת בבחירת החומרים והצבעים, בקווים ובנושאים האחרים בעבודותיי. החיבור שלי אל הטבע ולסביבתי הקרובה, מתחיל באיסוף, ליקוט ומיון הצמחים מאזורים שונים בארץ מהגינה הפרטית עד למרחבי הנגב".

רותי מייצרת מהצמחים נייר, בתהליך ארוך ומורכב לו נדרשת מומחיות רבה, לצד עדינות, סבלנות והבנה לגבי השלבים השונים אותם עוברים הצמחים. כל זאת דרך טחינתם, השרייתם במים, התפרקותם והפיכתם לעיסה אשר הינה כחומר בידיה, ממנה היא מפיקה סוגים שונים של יצירות אמנות. ניירות בגוונים שונים, עוביים וטקסטורות מגוונות. תהליך מטאמורפוזה מדהים אותו "חווים" הצמחים, המסוגלים לדבר ולהביע את עצמם בשמה של רות. רותי מעידה על עצמה, כי עם החומר החדש שנוצר היא מחברת קומפוזיציות שהינן פרי דמיונה, אלו משלבות בהרמוניה את המסות הטקסטוריאליות אותן היא מייצרת בעצמה.

לונדון ויפן

רותי מציגה את יצירותיה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות ברחבי הארץ , בשנת 2009 אף הציגה בגלריית צ'לסי בלונדון. בדומה לצמחים אותם היא מוצאת ברחבי הארץ, הוצגו תערוכותיה במקומות רבים כדוגמת עין הוד, באר שבע, ירושלים, חיפה, רעננה, תל- אביב.

במהלך השנים לא קפאה רותי על שמריה והיא פיתחה תחומי אמנות נוספים כגון יצירה באמצעות עיסת נייר, עבודותיה צבעוניות וניכר כי מלאכת הציור שהושקעה בהן הינה רבה ומדוקדקת, יצירתית ומיוחדת. היא למדה בקורס קליגרפיה במוזיאון לאמנות המזרח הרחוק בסיומו נסעה לקיוטו ביפן על מנת להתוודע מקרוב לאמנות זו ולקליגרפיה המקומית, כמו גם לאמני נייר יפנים.

בנוסף, היא עוסקת עם חברתה גלה פרייס, בעיצוב תכשיטים המשלבים בדים, חרוזים ומתכות, כן ביצירת מתנות יחודיות לבית ולחדרי ילדים.

רותי ממשיכה ללמד אמנות אחת לשבוע בבית ספר "ישגב" ממנו פרשה לפני שתיים עשרה שנים.

אמנות וחלומות, האמנם?

רותי ממשיכה ליצור, לחשוב להתפתח וגם איננה מפסיקה לחלום. היא מצרה על כך שבגבעתיים ישנם אמנים רבים מתחומים מגוונים, תושבי העיר לא בהכרח מכירים אותם ואת יצירותיהם, בהעדר מקום קבוע להצגת תערוכות בעיר. רותי חולמת למצא מקום בו תוצגנה יצירותיה לקהל הרחב, שם תוכל להיפגש עם האנשים ולהסביר להם על תהליך עבודתה. כמו כל אמן, היא מעוניינת לפרסם את פרי עמלה ויותר מכך לתת ביטוי לאמנות הפועמת בה, בכל דרך אפשרית.