"חיוך כזה שמסוגל להאיר את כל העולם"
04/20/2018המיתוג בוער בעצמותיה – מגזין 38
04/22/201853 שנים במדים
זרקאור עם צביקה קליינמן
ילדות ומשפחה
יצחק ואלישבע קליינמן עלו לארץ כחלוצים מפולין לפני מלחמת העולם השניה היישר לקיבוץ רמת הכובש שבשרון. יצחק שרת בנוטרות ובהגנה ואלישבע, למרות היותה חלוצה מתנועת 'גורדוניה', לא אהבה את חיי הקיבוץ והם עזבו לתל-אביב.
"באותם ימים, מי שעזב את הקיבוץ, עזב כמו שהוא. הורי התמקמו אצל קרוביה של אימי שהיו מחסידי גור ואבי הפך לדתי. אנחנו הילדים (עתליה אחותי הבכורה, אני ואחי יוסי), גדלנו לתוך מסגרות דתיות וכך למדתי בביה"ס היסודי הרוא"ה ברמת גן והייתי חניך בתנועת הנוער בני עקיבא. בראשית שנות ה-60 הייתי חניך בגדנ"ע – שם השתתפתי בפעולות, מחנות וטיולים שם עברתי קורס מכים וביום התגייסותי לצה"ל הוענקה לי דרגת טר"ש (טוראי ראשון).
בינואר 1968, בטרם מלאו לי 23, נישאתי. הכרתי את אשתי בזמן אשפוזי בביה"ח תל השומר כתוצאה מפציעה ביד בגבול הסורי. דרכנו נפרדו לאחר עשרים וחמש שנות נישואין ו-2 ילדים:
יפתח מנהל פיתוח עיסקי בפרויקט 'מעיל רוח', אל"מ במיל' ואב לתאומות רוני ונעמה ומתגורר במושב בדרום הארץ וטל העוסקת במכירות בחברת תעופה ואם לנגה, דנה ויעל."
שירות צבאי
"לחמתי במלחמת ששת הימים בסיני (1967), במלחמת ההתשה (1969) במעוז סחלב ב' על גשר פירדן בגיזרה המרכזית של תעלת סואץ, במלחמת יום הכפורים (1973) כלוחם בחזית רמת הגולן, בפיקודו של מי שלימים היה אלוף אורי אור.
במלחמת לבנון הראשונה (1982) שרתי בתפקידי סמב"צ בכיר, מנהל העבודה בחמ"ל החטיבה ואחראי מנהלתי על משקי מבצעים ומודיעין. בין השאר תפקדתי כמוביל נגמ"ש המח"ט אייל בן ראובן (מי שלימים היה אלוף וח"כ).
כשפרצה מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991, עבדתי בעיתון מעריב והתבקשתי להתנדב בלילות בהם נפלו הטילים ולהיות מי שמקשר בין הג"א לבין התקשורת שכללה את העיתונאים הישראלים ואת הכתבים הזרים. קציני צה"ל שהייתי איתם בקשר ציינו את עבודתי המקצועית והציעו לי תפקיד בפיקוד העורף שהחל לרקום עור וגידים. תפקידי קמב"צ באג"מ הפיקוד בשולחן המרכזי. למרות שלא הייתי קצין, מפקדי בעורף המליצו עלי לדרגת קצונה.
תוך שרותי בפיקוד העורף קיבלתי הצעה ממפקד החטיבה יוסי סילמן לימים תא"ל ומנכ"ל משרד הרווחה לחזור לחטיבה. התמלאתי שמחה כי בני יפתח שרת באותו זמן כקצין אג"מ חטיבתי בתפקידי מ"פ המפח"ט ומפקד המחנה. בהמלצת המח"ט הילל קוברינסקי הועלתי לדרגת סרן, ביום העצמאות 2005 הועלתי לדרגת רס"ן ובשנת ,2016 כאות הערכה לתיפקודי ופעולותי הומלצתי לצאת במשלחת קצינים נבחרים לפולין – "עדים במדים".
פרשתי מהשירות בגיל 72 לאחר 53 שנות שירות מלאות סיפוק על תרומתי למדינה ולצה"ל."
פנאי
היום, אני מעביר את זמני ב"כיף" טיולים בארץ ובעולם, מופעי תרבות למיניהם וטיפוח תחביבי – איסוף עששיות ותגי יחידות צה"ל (ממלחמת השיחרור ושל יחידות שכבר אינן קיימות בסד"כ הצה"לי) באם המדינה תיקלע למצב חרום, ללא היסוס אצטרף לרעי הוחמים.
ערך מוסף
"אני נושא אותות מחמש מערכות ישראל: מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה ומלחמת לבנון השניה. אות השרות המבצעי, ואות עדים במדים. כמו כן, תעודות הצטיינות והוקרה על שרותי בחטיבה."
גבעתיים
"אני גר בגבעתיים שנים רבות ומרוצה מאד מהאוכלוסייה שלה שהולכת והופכת לצעירה, ממקומות הבילוי האופנתיים ומרן קוניק ראש העיר הנמרץ הידידותי שדלתו פתוחה ואוזנו קשובה לאזרח."