ביקור עם ערך! סיורים מודרכים ברוח חגי תשרי ב'יד ושם' בסוכות

בתמונה מימין נראית הלן (חיה) פוטאש לבית יחימוביץ. הלן נולדה בשנת 1929 והתגוררה בלודז'.
בעדותה סיפרה:
"אני לא זוכרת כמה זמן המתנו. אולי כל הלילה.
הועלינו על קרונות הבקר כמאה איש בקרון. עמדנו בקרון, זקנים, תינוקות, נשים בהריון. היה דלי אחד באמצע הקרון. אלה היו כל המתקנים הסניטריים. שמענו קול נקישה רם והדלתות נסגרו עלינו. היינו בחשכה. היה חלון קטן למעלה. זה היה אור היום היחיד שיכולנו לראות, אם היה אור יום. וזה היה האוורור היחיד שהיה, אם היה אוויר, וביום הקיץ החם הזה [שבו התרחש הגירוש] – שכח מזה. לא היה אוורור. אנשים צנחו מתים שם, בקרון הבקר. אם רצית לזוז, להסתובב, מתנוחה זו לתנוחה אחרת, היית צריך לפסוע מעל גופה של מת. לא היה מקום לשכב, ואם רצית לשכב, כולם היו צריכים לשכב כמו סרדינים בקופסה. ראש לרגליים ולהפך. כמו סרדינים.

אבל הרגשתי את האינסטינקט של ההישרדות.

זה היה חזק יותר מכל דבר אחר בעולם.

אנשים נאבקו על נשימה.

אנשים נאבקו על האוצר של פיסת לחם קטנה.

אנשים אחזו זה בזה כדי לוודא שהם אכן שם, שהם עדיין בחיים. אם הגבת, זה אמר שאתה עדיין בחיים".

ממשפחתה של הלן, בת שמונה הנפשות, שרדו רק הלן, צעירת הבנות, ואחותה מאשה.

הלן נפטרה בדצמבר 2009. היא הותירה אחריה חמישה ילדים ו-16 נכדים.

קיראו עוד על סיפורה של הלן באתר יד ושם >> https://bit.ly/3Cwb67q