בין שתי ערים

סיקור הביקור של משלחת גבעתיים בחרבין

"עיריית חרבין הוכיחה כי היא רואה חשיבות רבה בברית עם גבעתיים ועם העם היהודי"

מושיק גולדשטיין

עיריית חרבין (סין) – העיר התאומה של גבעתיים – מקיימת בכל שנה שני אירועים מרכזיים: כנס בינלאומי בנושא סחר ומסחר ופסטיבל קרח. לשני האירועים מוזמנים נציגים רבים מישראל והעולם. הכנס הבינלאומי של חרבין שהתקיים לאחרונה עסק בנושא ישראל ובתושבים זרים שהתגוררו בחרבין, עם דגש על היהודים שהיגרו לעיר ועזרו רבות בפיתוחה

עיריית חרבין המוקירה את תרומתם של היהודים לתרבות העיר, הזמינה ישראלים אשר נולדו בחרבין לכנס ולסיור במקומות היהודיים ההיסטוריים.

כמו כן, הוזמנו יזמים בכירים בתעשייה הסינית והישראלית במטרה לחגוג את יום השנה ה-25 ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין ולקדם יחסי גומלין בין חרבין למפעלים ישראליים בפארק התעשייה הסיני-ישראלי במקום.

לקראת הכנס חודשו שני בתי הכנסת בחרבין בעידוד ובתמיכת מושיק גולדשטיין ואביחי ירום האחראים על מדור מורשת ישראל ומנהל קשרי החוץ – שלום חנניה.

"המארחים הסינים יצאו מגדרם לקבל את פנינו – החל מהאירוח במלון, דרך הסיורים המדהימים ועד הליווי הצמוד"

הקהילה היהודית בחרבין

ראשוני היהודים הגיעו לחרבין מרוסיה וממזרח אירופה ב-1898, עם תחילת בנייתה של מסילת רכבת טרנס-סיבירית, שנועדה לחבר בין מוסקבה לבייג'ינג. המהנדס הראשי של מיזם המסילה היה אלכסנדר יוגוביץ', בן למשפחה יהודית.

לאחר מלחמת רוסיה יפן הגיעו לחרבין חיילים יהודיים ואליהם הצטרפו גם פליטים מפרעות 1905 – 1907 ממחוזות דרום מערב רוסיה. ב-1908 חיו בחרבין כ-8,000 יהודים. אחרי המהפכה הבולשביקית ברוסיה ב-1917 היגר גל נוסף של יהודים לחרבין. רוב הזמן מנתה הקהילה עשרת אלפים בני אדם ובשיאה בין 1917 ל-1930 היו בעיר 25 אלף נפשות. חרבין היוותה את המרכז היהודי הגדול ביותר במזרח הרחוק.

בסוף מלחמת העולם השנייה, תחת השלטון הרוסי, שנמשך כתשעה חודשים הופסקה הפעילות הציונית בעיר, רבים הוגלו למחנות כפייה ברוסיה, ויהודים רבים עזבו את חרבין. ב-1963 נסגרו רשמית מוסדות הקהילה היהודית בעיר. ב-1985 עזב היהודי האחרון.

מבין יהודי חרבין היו סוחרים ויצרנים בעלי חנויות, מפעלים, מכרות פחם, בתי מלון ומסעדות. הם הקימו בית חולים יהודי ששירת גם את כלל האוכלוסייה. לקהילה היו בתי ספר, תנועות נוער, בית תמחוי, עיתונים יומיים, הוצאות ספרים, תזמורות ותיאטרון. בקהילה פעלו כמה מוסדות כגון מועדונים, בית אבות, ובית חולים, שטיפלו גם בתושבים הלא-יהודים.

לתנועה הציונית היה מקום נכבד בחיי הקהילה. בין האגודות הציוניות שפעלו בעיר בלטו בעיקר תנועות בית"ר ומכבי שקיימו גם פעילות ספורטיבית ענפה.

בתחילת שנות ה-2000 החלה עיריית חרבין בשימור המורשת היהודית של העיר, שיקום ובשיפוץ בתי הכנסת, בית הקברות היהודי ושאר המוסדות היהודיים שנותרו בעיר. באפריל 2000 הוקם מרכז מחקר יהודי, המקושר לאקדמיה למדעי החברה היילונג'יאנג ואף הוקם מוזיאון לתולדות יהדות חרבין אשר יש בו אגף המוקדש לעיר התאומה גבעתיים.

ביקור המשלחת מגבעתיים בעיר התאומה חרבין

עיריית חרבין ציינה בטקס המיוחד באופן רשמי את בית הכנסת הגדול כאתר התרבות וההיסטוריה של חרבין וחשפה את מוזיאון חרבין לתולדות ישראל  למבקרים.

באי הטקס הביאו עניין רב בברית החזקה בין גבעתיים וחרבין ואחד הנושאים המרכזיים שעלו בפגישות היה המשך שיתוף הפעולה הפורה.

נציגי העירייה שהוזמנו לכנס בחרבין הם: מושיק גולדשטיין וטלי ארגמן המשנים לראש העיר, שלום חנניה מנהל קשרי החוץ ואלי הולצמן חבר ועדת קשרי חוץ. הם סיירו באתרים היהודים ההיסטוריים, ערכו טקס מרגש בבית הקברות היהודי והסירו את הלוט באירוע שימור שני בתי הכנסת בעיר.

מושיק גולדשטיין: "הטקס אשר נערך בבית הקברות היהודי היה מרגש ביותר ומעורר השראה. תמיד אני מתפעל מחדש מהיופי של העם היהודי לפרוח ולגדול ולהוות מודל ובסיס תרבותי, אור לגויים במקומות שונים ורחוקים. עיריית חרבין הוכיחה כי היא רואה חשיבות רבה בברית עם גבעתיים ועם העם היהודי. אני מודה לעיריית חרבין על השימור התרבותי היסטורי של היהדות בעיר".

טלי ארגמן: "בארוחה מיוחדת נשאתי נאום בפני הבכירים הסינים, מסרתי את ברכת ראש עיריית גבעתיים וסקרתי את תולדות היהודים בחרבין. המארחים הסינים יצאו מגדרם לקבל את פנינו – החל מהאירוח במלון, דרך הסיורים המדהימים ועד הליווי הצמוד. אני מקווה ששיתוף הפעולה בינינו ישא פרי."

אלי הולצמן: "בתי הכנסת ובתי הקברות היהודיים הפזורים ברחבי העולם הם חלק מהעבר שלנו ומהקיום שלנו. בביקורנו במקומות הללו אנו מדגישים הן בפני המארחים שלנו והן בפני עצמנו את החשיבות שאנו מייחסים למורשת שלנו ובכך אנו מחזקים את הצורך לשמור ולשמר את האתרים הללו. הקשר הענף בין גבעתיים לחרבין מעשיר את שתי הערים ונותן הזדמנות טובה להחליף ידע וללמוד האחת מהשנייה בתחומים עירוניים משותפים."

שלום חנניה: "מטרת הנסיעה שהייתה למנף עוד יותר את הקשר החזק הקיים בין גבעתיים וחרבין הושגה ואף ישנה התקדמות בפרויקט הבא של השתתפות חרבין בפיתוח גינת הידידות חרבין – גבעתיים בפארק גבעתיים.