אשת אשכולות

חניתה הלוי (הררי-בירנברג) – עיתונאית, סופרת ומשוררת, תסריטאית ומפעילת סדנאות צחוק

נגה רוזנפרב

צילום: אוהד קב

חניתה נולדה ב-1938 בתקופת חומה ומגדל בשכונת ברנר לפין בתל אביב, למשפחה שעלתה ארצה ב-1920, מווהלין אוקראינה לאחר הפרעות ביהודים. היא נקראה על שם הקיבוץ חניתה שהוקם בגליל בשבוע בו נולדה. היא למדה בבתי הספר בלפור ואחד העם. לימים נישאה ליעקב הלוי, צבר מנווה צדק, ממקימי קיבוץ חוקוק שהיה ממנהלי חברת 'קרסו', ובעלים של חברה לחלקי חילוף למכוניות. לאחר נישואיהם התגוררו ברמת גן, בגבעתיים, ברמת השרון ולאחר 32 שנה חזרה חניתה להתגורר בגבעתיים.

כשהתחלתי לכתוב את קורות החיים שלה ולתאר את עיסוקיה הרבים, כתבתי רשימה ארוכה מאוד ומגוונת המעידה על אישה מיוחדת ומרתקת, שאפתנית ויצירתית ובעלת חוש הומור נפלא. בכל פעם שצחקקתי מדבריה, אמרה: "טוב מאוד שאת צוחקת! את יודעת שזה מאוד חשוב ומאוד משחרר…."

חניתה היא בוגרת בית הספר לעיתונות, קורס תקשורת המונים של האוניברסיטה הפתוחה, וכן בוגרת קורסים לתסריטאות, ספרות עולמית ויהודית ועוד. היא הייתה כתבת ועורכת בעיתונים שונים ביניהם: "צומת השרון", "מעריב", "עולם האישה", "עולם האופנה" ועוד. היא שימשה כאחראית על מרפאות באגף השיקום של משרד הביטחון, מורה לפקידות בבית הספר תיכון "פיטמן". ועובדת שיקום בבית ספר לחינוך מיוחד "אחיקם". בנוסף, הייתה יו"ר אנ"י, איגוד נשים יוצרות (2002-1998), חברה באגודת הסופרים, בהנהלת האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית וחברה באקדמיה לקולנוע ולטלוויזיה. ערכה והוציאה לאור ספרי עיון, שנתונים ואנתולוגיות.

חניתה היא גם סופרת ומשוררת ששיריה תורגמו לאנגלית והולחנו על ידי רוברט ניסנסון ושירה "כאשר אהיה גדולה" הופק כסרט באורך 7 דקות. בספר שיריה "מילים" (2013) מוחה הלוי כנגד העולם הווירטואלי החדש שבו הכל ממוכן ולא אנושי.

הכֹּל הִשְׁתַּבֵּשׁ

אֵינִי יוֹדַעַת אִם הָאֲנָשִׁים,
בְּתוֹךְ הַמַּחְשֵׁבִים
הֵם בְּנֵי אָדָם
אוֹ וִירְטוּאָלִיִים, לַחֲלוּטִין.

בין ספריה למבוגרים ניתן למצוא את המותחן הפסיכולוגי שכתבה "נקודת ה-'G של קרן בירד" המתאר חקירה משטרתית בבוסטון שבארה"ב של סדרת רציחות של גברים. רוב יצירותיה, בייחוד אלו המיועדות לילדים, הן על פניהם יצירות אופטימיות המאמינות בטוב של כל היצורים החיים. ספר המדע הבדיוני שכתבה לילדים, "דרקוניאריה ואנשי החלל" ( 2005) מתאר יחסי רעות שנוצרים בין שני גזעים שונים.

בימים אלה נסגרה תערוכת הספרים הבין לאומית הגדולה והחשובה בעולם בה הציגה חניתה הלוי את כל ספריה ותרגומיהם. התערוכה נערכת בפרנקפורט מדי שנה ומוצגים בה שלושה מיליון כותרים.

כתסריטאית הוענקו לחניתה פרסי התסריט הטוב ביותר בפסטיבל מנצ'סטר ובפסטיבל קרלובי-וארי בשנת 2002, וכן מענקי הקרן לסרטי איכות עבור הסרט "טאהרה" שאת התסריט שלו כתבה ביחד עם בנה, יואב הלוי. התסריט נכתב על פי ספרה של דורית זילברמן בשם "סירוס" בבימויו של דורון ערן.

תערוכת "חנוכיות המתכת" הנהדרת מאוסף חניתה הלוי (הררי-בירנברג)

דבורה בוצ'מן

בגלריית ספריית בית אלון בגבעתיים תוצג לכבוד חג החנוכה תערוכת חנוכיות מיוחדת ובו שלושים חנוכיות מתכת מאוסף שהתפתח וכולל מעל 130 חנוכיות, מנורות ופמוטים המובנים מפורצלן וקרמיקה, מעץ, מזכוכית וכן ממתכות שונות בשלל צבעים. הפריטים נאספו ונאספים בידי חניתה הלוי במהלך 45 שנים והינם מגוונים ובעלי ערך היסטורי ובעלי משמעות רגשית רבה. התערוכה מאופיינת באחידותו של החומר המתכתי מהן מעוצבות החנוכיות שנבחרו לתצוגה זו במרחב הציבורי ובאפן הצבתן בחלל הגלריה. כל פריט מהווה מאין מופע של תו מוסיקלי וביחד מצטרפים זה לזה. כך המבט בשורות עליהן מוצבות החנוכיות יוצר ניגון המצטיין בתנודות עדינות כמלודיה.

כיצד החל האיסוף?

האיסוף החל בעת שרכשה אביזרים שונים עבור חנות כל-בו לחפצי חן ונוי ברחוב כצנלסון בגבעתיים, בה הייתה שותפה עם אשת אחיה עדינה. היא התאהבה בחנוכיות שרכשה למכירה והחליטה להשאירן אצלה. במשך הזמן המשיכה לרכוש, ולפתח את ממדי האיסוף. פריטים נרכשו בעת שנסעה בעולם, נתקבלו כמתנות בהזדמנויות חגיגיות, כתרומות לאוסף המתפתח ועוד. באופן זה צברה פריטים יחידאיות ואוריגינליים שעוצבו בידי מעצבי חנוכיות. הללו הניצבים בביתה לצד פריטים עתיקים שמצטיינים בעושר צורותיהם, בגודלם, בעיצובם ובסגנונם השונה. ביניהן נמצאות חנוכיות שיוצרו באפן תעשייתי והן מצויות בבתי ישראל בארץ ובעולם. בניגוד לאוספים "מצועצעים" להם נחשפים במוזיאוניים מצטיינים חנוכיותיה של חניתה במראה אוטנטי המסביר לצופה כי הן שמשו בעתן כחלק ריטואלי אמיתי בטכסי חג החנוכה. ניתן להבחין בשאריות עדינות של חלב הצמוד אליהן ומשווה להן אוטנטיות קנונית.

אירוח ייחודי בחג החנוכה

עד עצם היום הזה נוהגת הלוי לארח במעונה את משפחתה בלוויית חברים בחג החנוכה כדי לחגוג ולהציג בפניהם את אוסף החנוכיות העשיר. אולם לאחר שבעלה יענקלה נפטר בחנוכה 1998, התפתח המנהג להתכנסות בביתה של חניתה ועריכת טכס זיכרון המואר באור גדול.

ההשראה לעריכת תערוכות ולהצגת האוסף הוצף מהמבקרים אשר שמעו על החנוכיות והגיעו לראותן בהתכנסויות השונות שם. הם הציעו לחניתה להציג את הפריטים בתערוכות.

מבחר החנוכיות המצוי בידי חניתה הינו עשיר וברשותה אף חנוכיות שאינן נמצאות בתצוגת אוסף מוזיאון ישראל. מקור הפריטים מארצות שונות כגון: אוסטריה, איטליה, גרמניה, הולנד, צרפת, ספרד, רוסיה, פולין, ארה"ב ועוד. בביקורה במרוקו – בחנות לפריטי יודאיקה, רכשה חניתה עדי של מנורה/חנוכייה הענוד תמיד על צווארה.

פתיחת התערוכה והדלקת נרות חנוכה ביום א' 25 בדצמבר 2016 בשעה 19.00 בערב בגלריית ספריית בית אלון רחוב אילת 8 בגבעתיים. האוצרת: דבורה בוצ'מן. התערוכה תהיה פתוחה בשעות פעילות הספרייה עד ה-3.1.17.