ד"ר נגה רוזנפרב
31/3/2026
שתפו:
ד"ר אוהד קרני מנהל את אגף בכיר רישוי משולב במשרד להגנת הסביבה, בראיון מיוחד הוא מספר על 'צמיחה ירוקה', עתידו המטלטל של ים המלח, והסיבה שדווקא מגורים בעיר הצפופה בישראל הם פתרון יותר סביבתי ● תושב גבעתיים, נשוי לשלומית ואב לצור ולביא
בעיר הצפופה ביותר בישראל, קל לפעמים לשכוח את המורכבות של הסביבה שמעבר לאספלט. אבל עבור ד"ר אוהד קרני, תושב גבעתיים ומי שמנהל את אגף בכיר רישוי משולב במשרד להגנת הסביבה, השמירה על הטבע היא לא רק אידיאולוגיה – היא מדע מדויק. עם רקע מרשים הכולל דוקטורט במדעי החיים, מחקר אבולוציוני ותואר במנהל עסקים, קרני מנווט בין הצורך בצמיחה כלכלית לבין החובה הלאומית להגן על משאבי הטבע שלנו.
נפגשתי איתו לראיון מיוחד כדי להבין איך נראית 'צמיחה ירוקה' מהגבעות של העיר שלנו ועד למורדות ים המלח, ומה אנחנו כציבור באמת יודעים על מה שקורה ממש ליד הבית.
"במשך יותר מעשור ריכזתי את פרסום מדד ההשפעה הסביבתית שהציג דירוג של מפעלי התעשייה בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר. בגבעתיים ורמת גן אין תעשייה כבדה אבל הן סובלות כמובן מזיהום אוויר מתחבורה ויש כמה אתרים בהם נתגלה זיהום קרקע"
שורשיו של אוהד בגבעתיים נטועים עוד בילדותו, בביקורים התכופים אצל סבא וסבתא שגרו בעיר. לפני כעשור בחר להפוך את הקשר הנוסטלגי לבית קבוע, כשעבר להתגורר כאן עם בת זוגו שלומית והקים בה את משפחתו. כיום הם מגדלים בעיר את שני ילדיהם, צור ולביא, הלומדים בבית הספר 'שמעוני'. עבור איש סביבה כקרני, המגורים בלב האורבני הם הצהרה אידאולוגית: "בעיניי לגור בעיר זה הרבה יותר סביבתי מלגור בפרבר או בבית צמוד קרקע". הוא מציין לטובה את השילוב המנצח שהעיר מציעה – קהילתיות חמה לצד עירוניות תוססת ו"הליכתיות" שמאפשרת להשאיר את הרכב בחניה.
למשרד להגנת הסביבה הגיע אחרי תקופה בשוק הפרטי, מפני שחיפש עבודה שיש בה שליחות ומשמעות. "העבודה בממשלה מאתגרת אבל אם מתמידים אפשר להביא לשינויים חיוביים. כיום אני אחראי במשרד להגנת הסביבה על רישוי של תעשיות כבדות. בעבר ניהלתי את אגף מדיניות ואסטרטגיה ואת אגף טיפול בפסולת. יש לנו הרבה פערים בתחום הסביבתי ביחס למדינות מפותחות ובישראל אל מול האיומים הביטחוניים לעיתים קרובות התחום הסביבתי נדחק לאחור, למרות שזיהום סביבתי ואיכות הסביבה משפיעים מאוד על החיים והבריאות שלנו" הוא מסביר.
צמיחה ירוקה ושקיפות
גם אלו המתגוררים בשכנות למפעלי תעשייה כבדה, יכולים לרוב רק לנחש מהו שיעור הזיהום הסביבתי האמיתי של חברות הענק בתחומי הדלק, הכימיקלים, החשמל והמזון.
מתוקף תפקידו של אוהד כממונה על קיימות בעסקים במשרד להגנת הסביבה, כמי שמוביל את התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה ופועל להקמת מרכז ידע שנועד לגשר בין האקדמיה, הממשלה והתעשייה, נראה שהמטרה שלו היא לא רק 'להגביל' תעשייה, אלא לייצר התייעלות סביבתית שהיא גם כלכלית.
איך אפשר לדעת מהן הסכנות הסביבתיות שנמצאות ממש ליד הבית בגבעתיים או ברמת גן?
"לא תמיד קל לדעת, למרות שחל שיפור בשנים האחרונות – יש באתר המשרד להגנת הסביבה מפות שמראות מיקום של אנטנות סלולריות, קרקעות שחשודות בזיהום קרקע, מידע מתחנות ניטור אוויר וגם מידע מפורט על פליטות מהתעשייה. בעבודה שלי אני מנסה להנגיש את המידע לציבור ובמשך יותר מעשור ריכזתי את פרסום מדד ההשפעה הסביבתית שהציג דירוג של מפעלי התעשייה בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר. בגבעתיים ורמת גן אין תעשייה כבדה אבל הן סובלות כמובן מזיהום אוויר מתחבורה ויש כמה אתרים בהם נתגלה זיהום קרקע."
"לטבע עירוני תפקיד חיוני בשיפור איכות החיים במיוחד בעיר צפופה כמו גבעתיים. הוא מפחית לחץ, משפר בריאות נפשית ופיזית, ומהווה בסיס לפעילות קהילתית"
גבעת קוזלובסקי בגבעתיים היא אי של טבע בלב העיר הצפופה ביותר בישראל. במסגרת עבודתך על 'צמיחה ירוקה', איך אתה רואה את התפקיד של פניני טבע עירוני כאלה בשיפור איכות החיים והכלכלה המקומית?
"לטבע עירוני תפקיד חיוני בשיפור איכות החיים במיוחד בעיר צפופה כמו גבעתיים. הוא מפחית לחץ, משפר בריאות נפשית ופיזית, ומהווה בסיס לפעילות קהילתית. אתרי טבע גם תורמים לאיכות האוויר בעיר, מסייעים במניעת הצפות בחורף ומקררים את סביבתם בקיץ" מסביר אוהד ומוסיף "יש לזה כמובן גם תרומה כלכלית ואתרים כאלו מעלים את ערך הנכסים סביבם."
בגבעה קיימים גם מתקני תשתית משמעותיים. איך לדעתך יוצרים איזון שמאפשר לתשתיות לאומיות לפעול לצד שמירה הדוקה על ערכי טבע ונוף?
"לעיתים דווקא מתקני התשתית הם אלו שמספקים את ההגנה מפני פיתוח נדל"ני לשטחים הפתוחים שלצידם. כאשר מתקן תשתית צמוד לשטח פתוח, חשוב לצמצם את טביעת הרגל שלו מבחינת דרכי גישה, תאורה וגידור ככל הניתן. היום הרבה מחברות התשתית הגדולות מודעות לנושא זה ופועלות לאמץ סטנדרטים למניעת זיהום אור וצמצום הפגיעה האקולוגית של המתקנים."
ים המלח הוא עדיין אחד המקומות המיוחדים בעולם ים המלח וכנראה המקום שבו אפשר לפגוש את המראות הדרמטיים והקיצוניים ביותר בישראל – מעיינות חמים בנחל קדם, מפרץ צאלים במיצרי לינץ, נחל הערבה, מערות המלח בהר סדום ועוד"
אחד מתחומי המומחיות שלך הוא ים המלח – המקום הנמוך בעולם, אתר מורשת וסביבה, בסיס לתעשייה כימית המגלגלת מיליארדים, ארץ של בולענים ותופעות טבע ייחודיות.
מה צופן העתיד לים המוות?
"כיום מפלס ים המלח יורד בקצב של מטר ועשרים כל שנה והוא ירד בארבעים מטרים מאז שנות השמונים. ב-2030 יגמר הזיכיון הנוכחי ובימים אלו משרד האוצר מקדם מכרז חדש להפעלת הזיכיון. תום הזיכיון הוא הזדמנות לעשות רפורמה בדרך בה מנוהל משאב הטבע הזה. יש לצמצם את שטח הזיכיון משמעותית ולהקים קרן לשיקום ים המלח שתאפשר להנגיש את חופי האגן הצפוני לציבור ואולי גם להקים מובל ימים שיאפשר האטה של ירידת המפלס.
במקביל יש בעיה של כמויות אדירות של מלח (16 מיליון קוב בשנה – כמו הר חירייה כל שנה) שנוצרות כתוצאה מפעילות הזיכיון וקציר המלח. יש לפנות אותם חזרה לאגן הצפוני. לקציר המלח טביעת רגל סביבתית אדירה וזו בעיה שתלווה אותנו בעשרות השנים הקרובות, כל עוד ממשיכים להפיק משאבי טבע מים המלח.
יחד עם זאת ים המלח הוא עדיין אחד המקומות המיוחדים בעולם. אני מבקר בו המון, גם מטעם העבודה וגם לטיולים. יש הרבה פנינות טבע שלא נגישות לציבור הרחב – מעיינות חמים בנחל קדם, מפרץ צאלים במיצרי לינץ, נחל הערבה, מערות המלח בהר סדום ועוד.
ים המלח הוא כנראה המקום שבו אפשר לפגוש את המראות הדרמטיים והקיצוניים ביותר בישראל, אלא שחלקם נמצאים מחוץ לשדה הראייה של רוב הישראלים. למשל, חומת המלח שלאחרונה הושלמה הקמתו של כמחצית ממכשול המלח המתוכנן בגבול ישראל-ירדן – כ־16 קילומטר מתוך יותר מ־30 קילומטר של קיר מלח שאמור לחצוץ, על פי התוכנית, בין שתי המדינות.
אנחנו מתקרבים לסוף הזיכיון של מפעלי ים המלח ב-2030. מהם שלושת התנאים הסביבתיים שאתה סבור שאסור לנו לוותר עליהם?
"קודם כל יש להבטיח שיקום כלל מפגעי העבר שנגרמו מפעילות הזיכיון הקודם וקביעת בטוחות לשיקום לזכיין העתידי, יש להסדיר את פינוי המלח מקציר המלח לאגן הצפוני באופן שיצמצם את טביעת הרגל הסביבתית שלו, ויש לעגן בחקיקה תשלום של הזכיין העתידי לקרן לשיקום ים המלח שתאפשר לממן את ההנגשה והשיקום של האגן הצפוני כתוצאה מירידת המפלס. אני מאמין שנצליח להגיע להסכמות מקצועיות סביב הנושאים האלו ולעגן אותם בחקיקה העתידית, אבל חלק מהתהליכים ימשכו עוד שנים עד שנראה שינוי בשטח."
כמי שהוביל את התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה ואת נושא הקיימות בעסקים, האם תוכל להסביר לקוראים איך הופכים נכס סביבתי למנוע של 'איכות חיים' מבלי לפגוע בערכו הטבעי?
"אין תשובה פשוטה לזה. כל מקרה הוא שונה. במקרה של פיתוח עירוני – התחדשות עירונית וציפוף עירוני מרקמי הם המפתח לאיכות חיים עירוני והם אלו שמאפשרים שמירה על שטחים פתוחים. בים המלח התעשייה מפרנסת אלפי משפחות בדרום ומאפשרת גם למלונות לפעול באגן הדרומי, אבל יש לה מחיר סביבתי גדול שצריך לצמצם ככל הניתן. חשוב ללמוד מטעויות העבר ולהשקיע חלק מההכנסות שיתקבלו מהזיכיון העתידי בשיקום סביבתי של האזור."
שתפו:
מצומת שבו כמעט איבדה את חייה ועד למוקד העתידי של המטרו וההתחדשות העירונית: הסיפור האישי שמחבר בין זיכרונות, בטיחות והעתיד של אחד הצירים המרכזיים בגבעתיים
״כשאנו עומדים בפינת רחוב ספיר ברמת גן, על התפר, שבין שטחי אוניברסיטת בר-אילן, שיבא ורמת אפעל, המפגש עם השלט אינו רק פרק בהיסטוריה. הוא שיעור חשוב בתכנון עירוני ובזיכרון מרחבי״
הריבית השתנתה, החיים השתנו וגם המשכנתה שלכם אולי כבר לא מתאימה. לפני שממשיכים לשלם כרגיל, כדאי לעצור ולבדוק כמה באמת עולה לכם המשכנתה לאורך השנים.
"חשוב להבין שהתחדשות עירונית היא מרתון ולא ספרינט. פרויקט ממוצע נמשך שנים רבות. דווקא משום כך ההסכם חייב לצפות מראש את כל התרחישים האפשריים…"
הבדלי החיים בין שתי האחיות הלכו והעמיקו עם השנים, עד ששאלה אחת על כספי האם הפכה לקרע משפחתי
הריבית השתנתה, החיים השתנו וגם המשכנתה שלכם אולי כבר לא מתאימה. לפני שממשיכים לשלם כרגיל, כדאי לעצור ולבדוק כמה באמת עולה לכם המשכנתה לאורך השנים.
מצומת שבו כמעט איבדה את חייה ועד למוקד העתידי של המטרו וההתחדשות העירונית: הסיפור האישי שמחבר בין זיכרונות, בטיחות והעתיד של אחד הצירים המרכזיים בגבעתיים
תוכנית 'באזז' לשכבת ז' פותחת שנה שלישית של חיבורים עירוניים, קורסים מגוונים ולמידה מחוץ לקופסה
נועם ברקוביץ' (18) הפך להבטחה הגדולה של ענף התעמלות המכשירים בישראל. השנה החולפת סימנה את פריצתו הגדולה של המתעמל הצעיר מגבעתיים, ושבתחרות גביע העולם באוסייק שבקרואטיה זכה במדליית ארד יוקרתית בתרגיל הקרקע – המכשיר בו הוא מתמחה
עשר המשואות של גבעתיים ורמת גן
לרגל יום העצמאות, בחרנו להעניק עשר משואות לנשים וגברים מעוררי השראה שמדליקים אור בלב הערים שלנו.
בין אם הם תושבי האזור ובין אם עשייתם היומיומית היא שהופכת את גבעתיים ורמת גן למקום טוב יותר – הם הפנים היפות של הקהילה שלנו, ומזכירים לנו שיש לנו על מי לסמוך.
לאחר כשנה וחצי של עבודות, הושלם פרויקט ההתחדשות המקיף באחד מצירי התנועה המרכזיים בעיר, שכלל שדרוג תשתיות, חידוש המרחב הציבורי והסדרת התנועה
עשר המשואות של גבעתיים ורמת גן
לרגל יום העצמאות, בחרנו להעניק עשר משואות לנשים וגברים מעוררי השראה שמדליקים אור בלב הערים שלנו.
בין אם הם תושבי האזור ובין אם עשייתם היומיומית היא שהופכת את גבעתיים ורמת גן למקום טוב יותר – הם הפנים היפות של הקהילה שלנו, ומזכירים לנו שיש לנו על מי לסמוך.
"השירה במקהלה ממלאת את ליבי ומאירה לי את הבוקר" מקהלת נשים גמלאיות של תושבות גבעתיים.
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
