כיצד אתה מתמודד עם הלחץ והציפיות שנוצרו בעקבות הכינוי "היורש של דולגופיאט"?

"מצד אחד, זה מרגש מאוד לקבל כזו הכרה. מצד שני, זה מייצר ומעצים ציפייה מאנשים. אני משתדל להתמקד בדרך שלי, להישאר מרוכז במה שאני עושה ולא באחרים, למרות שאני פתאום מתחרה לצד מדליסטים אולימפיים ואלופי עולם. התמיכה והאמונה שאני מקבל מהמאמנים שלי, אילן קורצ'ק וסרגיי וייסבורג, וגם מהפרגון של ארטיום, נותנות לי ביטחון עצום".

בימים אלה הוא עובד עם קורצ'ק על שיפור האלמנטים ומעת לעת גם וייסבורג נותן את ההערות שלו, כך שעם הזמן התרגיל הזה עוד ילך וישתפר, אבל מעטים מתעמלי המכשירים שבתרגיל הקרקע שלהם מצליחים להגיע ל-14.000 נקודות לפני גיל 18. בשנתון שלו יש עוד שניים כאלה, פיליפיני ורוסי, והם מסומנים כדור הבא.

ברקוביץ' הוא מתעמל מגוון, אחד שמסוגל לעשות קרב-רב, אבל מתמחה בעיקר בקרקע, במקבילים ובמתח. הרגליים שלו הן חזקות, כך שהקרקע הוא מכשיר שבא לו בטבעיות, אבל ייתכן שיבלוט גם במכשירים נוספים בהמשך. את ההשראה הוא לקח מדולגופיאט, שזכה במדליית הזהב ההיסטורית באולימפיאדת טוקיו 2020 ובמדליית הכסף באולימפיאדת פאריס 2024 בתרגיל הקרקע.

בנבחרות ישראל בהתעמלות מכשירים הנוער והבוגרים מתאמנים ביחד באותו האולם ובאותן שעות, כך שבשנים האחרונות הוא היה ביחד עם ארטיום דולגופיאט במשך שעות רבות באימונים וזה עזר לו. "לגדול לצידו של ארטיום זה משהו מיוחד. תמיד ראיתי בו כמתעמל שאני צריך לשאוף להגיע אליו. לאורך הדרך ידעתי שתמיד יש לי לאן להשתפר עם הידיעה שלא הכל יבוא לי בקלות, אבל כשיש לך מישהו כמוהו מול העיניים? אתה יודע שהכל אפשרי", מספר ברקוביץ'.