ארבעה בניינים כבר נהרסו, שני מגדלים בני 24 קומות בדרך – וזה רק השלב השני בפרויקט ההתחדשות הגדול במתחם ההסתדרות. מאחורי עבודות ההריסה מסתתר שינוי דרמטי הרבה יותר: מאות דירות חדשות, אלפי תושבים בעתיד ושינוי של אחד האזורים הוותיקים והמוחלשים בעיר

מי שעובר היום ברחוב ההסתדרות בגבעתיים כבר יכול לראות את השינוי בעיניים. במקום שבו עמדו במשך שנים בנייני מגורים ותיקים, החלו עבודות הריסה שמסמנות את המעבר משלב התכנון לשלב הביצוע.

השבוע קיימה חברת אביב מליסרון אירוע הריסה ותחילת בנייה במתחם ד'-ה' בפרויקט "אביב בגבעתיים". במסגרת השלב הנוכחי ייהרסו ארבעה בנייני מגורים הכוללים 104 דירות ושדרת מסחר, ובמקומם ייבנו שני מגדלי מגורים בני 24 קומות ובהם 269 דירות חדשות.

אבל הסיפור האמיתי גדול בהרבה משני המגדלים האלה.

השלב הנוכחי הוא חלק מפרויקט רחב היקף במתחם ההסתדרות, שנחשב לאחד ממיזמי ההתחדשות העירונית הגדולים בגבעתיים. התוכנית הכוללת מדברת על 11 מגדלים בני 24 עד 35 קומות, כ־1,500 יחידות דיור, שטחי מסחר ומבני ציבור.

המספרים ממחישים היטב את משמעות ההתחדשות. ארבעה בניינים ישנים, שבהם 104 יחידות דיור, מפנים את מקומם לשני מגדלים שבהם 269 דירות. תמהיל הדירות צפוי לכלול דירות בנות 2-6 חדרים, מיני-פנטהאוזים ופנטהאוזים. האכלוס של המתחם הנוכחי צפוי בשנת 2031.

מדובר לא רק בשינוי של גובה הבניינים, אלא בשינוי של כמות האנשים שיחיו באזור ובאופן שבו הרחובות והמרחב הציבורי יתפקדו.

וזו בדיוק הנקודה שבה פרויקט נדל"ן הופך לסיפור עירוני.

ומה זה אומר עבור גבעתיים?

גבעתיים היא עיר שבה הקרקע מוגבלת, הרחובות ותיקים והצפיפות כבר כיום מורגשת היטב. לכן כל פרויקט שמוסיף מאות יחידות דיור אינו משפיע רק על בעלי הדירות שמקבלים דירה חדשה.

הוא משפיע גם על הרחוב.

יותר תושבים פירושם יותר ביקוש לגני ילדים ולבתי ספר, יותר שימוש בתחבורה הציבורית, יותר צורך בשירותים עירוניים, יותר פעילות מסחרית, וכמובן גם שאלות על חניה, תנועה ותשתיות.

מצד שני, התחדשות עירונית מאפשרת לעיר לעשות משהו שקשה מאוד לבצע בדרך אחרת: להחליף בניינים ישנים במבנים חדשים, לשפר את סביבת המגורים ולשלב בתוך המתחם שימושים ציבוריים ומסחריים.

לא רק דירות חדשות

אחד השינויים המרכזיים בפרויקטים מהסוג הזה הוא המעבר מתפיסה של "בניין חדש" לתפיסה של שכונה חדשה.

במקרה של מתחם ההסתדרות, התוכנית הכוללת אינה מסתכמת במגדלי מגורים. לצד הדירות החדשות מתוכננים גם שטחי מסחר ומבני ציבור.

כלומר, המבחן האמיתי של הפרויקט לא יהיה רק באיכות הדירות שיימסרו לדיירים בשנת 2031, אלא בשאלה כיצד ייראה האזור כולו לאחר שהבנייה תסתיים.

האם הרחובות יהיו נעימים יותר? האם המסחר החדש יצליח לייצר מוקד שכונתי? האם התשתיות יעמדו בתוספת האוכלוסייה? והאם השכונה החדשה תצליח להשתלב בגבעתיים הוותיקה – ולא להפוך לאי של מגדלים בתוך העיר?

השינוי כבר התחיל

במובן הזה, אירוע ההריסה האחרון הוא הרבה יותר מסמל.

הוא מסמן את הרגע שבו תוכניות, הדמיות, דיונים והבטחות מתחילים להפוך לבנייה ממשית.

עבור הדיירים שפונו מדובר בסופו של תהליך ארוך ובתחילתה של המתנה לדירה החדשה. עבור השכנים, מדובר בתחילתו של שינוי שילווה את הרחוב עוד שנים. ועבור גבעתיים כולה – זהו עוד שלב בדרך לעיר צפופה, גבוהה ומתחדשת יותר.

בעוד כמה שנים, כשהמגדלים החדשים יאוכלסו, יהיה קשה אולי לזכור איך נראה כאן הרחוב לפני שהדחפורים הגיעו.

אבל השאלה החשובה באמת היא לא רק איך ייראו הבניינים החדשים.

השאלה היא איך תיראה גבעתיים שסביבם.

מושיק גולדשטיין, המשנה לראש עיריית גבעתיים ויו"ר חברת יעד, באירוע ההריסה במתחם של אביב מליסרון: "הרבה פעמים שואלים אותי מהי התחדשות עירונית. בעיניי, התחדשות עירונית מתחילה בבניינים. אבל היא נמדדת באנשים. בעוד כמה שנים נחזור לכאן. כבר לא נעמוד באתר בנייה. נראה כאן בתים חדשים. ילדים שישחקו בגינות. משפחות שיבנו כאן את חייהן. ונדע שהיום הזה לא היה רק יום של הריסה. הוא היה היום שבו התחיל להיבנות הפרק הבא של המקום הזה. בית חדש למשפחות שחוזרות אליו. ועוד אבן בבניינה ובהתחדשותה של גבעתיים"