הזמרת והיוצרת הצעירה ליאן כוזהינוף,  מההבטחות הגדולות של הפופ האמוציונלי והישראלי הלכה לעולמה.
לאחר ההצלחה המסחררת של הסינגל "רמזורים", שזכה ללמעלה ממיליון צפיות, ליאן המשיכה לכבוש לבבות עם הלהיט המרגש "לא בא לי", שגם הוא זכה לאהבת הקהל ולהצלחה רבה. בהמשך השיקה את השירים "אמצע ינואר", "מי יאהב אותו", "יאללה זוז", ו-"להילחם עלינו" – שהפך לאחד מלהיטי המלחמה המרגשים והעוצמתיים של התקופה.

אך ליאן לא הייתה רק זמרת מוכשרת – היא הייתה גם צעירה מעוררת השראה. כבר בתקופת התיכון התנדבה בעמותת "להושיט יד" לילדים חולי סרטן, והופיעה באירוע המרכזי של העמותה שנערך במרץ האחרון, מול קהל של כ-1,500 איש – לצד האמנים הבולטים ביותר במוזיקה הישראלית. בתקופה הקשה לאחר ה-7 באוקטובר, הופיעה בהתנדבות בפני חיילים ומשפחות המפונים והחטופים.

ליאן נולדה בלוס אנג'לס, ובגיל שמונה עלתה עם משפחתה לישראל. היא בת אמצעית מבין חמישה ילדים, להוריה מירב ואורן כוזהינוף. את לימודיה סיימה בהצטיינות בתיכון אוהל שם שברמת גן. "ההתאקלמות לא הייתה פשוטה, בעיקר בגלל מחסום השפה," סיפרה בעבר. "הייתי ילדה מאוד ביישנית – אבל המוזיקה הייתה המקלט שלי. היא עזרה לי לצבור ביטחון עצמי ולהביע את עצמי."

את אהבתה למוזיקה גילתה כבר בגיל צעיר. "כשהייתה בת שמונה התחילה ללמוד שירה ופיתוח קול," מספר אביה, אורן. "אבל רק בגיל 16 זה ממש התחיל לבעור בה – הרצון לעמוד על במה. אני מודה שבהתחלה התנגדתי, אפילו רבתי איתה על זה. אבל כשהבנתי שהיא תלמידה מצטיינת עם ציונים מדהימים, ולא סתם חלום חולף – נכנעתי. היא הייתה מאוד ביישנית, אבל כשעלתה לבמה – הכול השתנה. היא הפכה למישהי אחרת לגמרי."

כמו רבים כל כך, גם אנחנו בפלוס תקשורת המומים וכואבים את לכתה של ליאן.
לבנו עם משפחתה בשעה קשה זו. אנו שולחים תנחומים מעומק הלב – וזוכרים את ליאן כפי שהייתה: כישרון נדיר, לב ענק, ונשמה מאירה, שאהבה ונאהבה באמת.

לקריאה נוספת: