זה התחיל בסערה של יעילות מלווה בהרבה יחסי ציבור: אנשי מס רכוש הגיעו לשטח, ראש העירייה פיזר אופטימיות והבטיח שיטקום הנזקים, והשמאים כבר החלו בהערכות. אלא שהיום המציאות ברמת גן עגומה: מחלוקות בין העירייה למדינה, חקיקה שמתקדמת בעצלתיים ודיירים שנאלצים לממן שכירות מכיסם. תמונת מצב מדאיגה.

הבטחות לחוד ומציאות לחוד

מיד לאחר פגיעות הטילים האירנים בחודש יוני האחרון, נדמה היה שהמערכת פועלת בשיא המרץ. אנשי מס רכוש הסתערו על מוקדי הפגיעה כדי להעריך את הנזקים העצומים, פיקוד העורף נתן מענה ראשוני, ועיריית רמת גן הקימה מוקדי שירות ייעודיים בבתי הספר באזור. המפונים הועברו למגורים זמניים, והתקווה לחזרה מהירה לשגרה הייתה באוויר.

אלא שמאז עברו חמישה חודשים, והתנופה נעצרה לחלוטין. שיקום בניינים רבים שנפגעו תקוע עמוק בתוך סבך בירוקרטי, הנובע בעיקר ממחלוקות חריפות בין הרשויות המקומיות לבין המדינה ומס רכוש. התוצאה בשטח קשה: הבניינים נותרו בשממונם, והדיירים עדיין ללא פתרון קבע באופק.

בשטח ממתינים כולם לתזכיר החוק החדש, שאמור לאפשר למדינה להתערב ישירות בשיפוץ מבנים שנפגעו כתוצאה ממלחמה. אלא שתיקון החקיקה מתקדם בעצלתיים, ובינתיים, מאות משפחות רמת-גניות ממשיכות לנדוד בין דירות שכורות, כשהן נושאות לבדן בנטל הכלכלי הכבד ובחוסר וודאות מתמשך.

הפגיעות בבניינים רבי-קומות, כמו אלו שבאזור הבורסה, הציבו בפני המדינה אתגר שלא הכירה בעבר – ריכוז גבוה של דיירים בבניין אחד שנפגע. נראה כי שיטת העבודה המסורתית של מס רכוש אינה מתאימה למורכבות הזו.

כיום, מס רכוש קובע את מהות הנזק ועלות השיקום, ולפיהם משלם שכר דירה למפונים. אולם, בבניינים שבהם הנזק הוגדר ככזה שמאפשר מגורים (גם אם התנאים ירודים בפועל), בעלי הדירות אינם זכאים לסיוע בשכר דירה – נתון שיוצר תסכול עמוק ותחושת הפקרה בקרב התושבים.

המלכוד: שיקום מהיר או התחדשות עירונית?

הפגיעה במבנים ישנים ברמת גן פתחה פתח להזדמנות להתחדשות עירונית נרחבת, אך כאן העניינים מסתבכים. בפני הדיירים בבניינים שהוכרזו כ"מסוכנים" או שנהרסו כליל, עומדות שתי חלופות קשות:

• שיקום עצמאי: גיוס חברה יזמית באופן עצמאי במימון מס רכוש.

• מסלול המדינה: עבודה עם חברות בנייה הנמצאות בהסכם עם מס רכוש (כגון עמיגור, דומרק טכנולוגיות וא.א. הנדסה).

כל עוד הבניין נמצא תחת הליך השיקום, האחריות עליו נותרת בידי מס רכוש – כולל פיצוי על נזקי מזג אוויר או מקרי ביזה. למרות זאת, ללא הכרעה ברורה בין שיקום מהיר לבין פרויקט התחדשות ארוך טווח, הדיירים מוצאים את עצמם כלואים בתוך "חור שחור" בירוקרטי, כשהבית שלהם רחוק מלהיות מוכן למגורים.