הזוהר הצפוני של פולסטאר 2

מורשת סקנדינבית ואלגנטיות

380 ק"מ על מד הטווח עומדים לרשותי בטרם נצא לשעוט בין הטיפות, וכהרגלי אני מחפש את מיקומן של העמדות המהירות שנזדקק להן לבטח על מנת להוסיף חמצן שלא יחסר, בנסיעה רגועה אני יודע שנהיה על הקשקש, אך כדי לא להיות שם רצוי להוסיף בדרך איזה 100-150 ק"מ למען השקט הנפשי.

בטרם נתחיל את העלייה אל רמת הגולן, עצרנו בצומת גומא האהובה, והפנויה בד"כ למילוי אלקטרונים לאחר שנשארנו עם טווח קצר מידי להמשך היום.

חניון מאגר בנטל עמוס ברכבים של כאלו שכבר הגיעו לבין כאלה יוצאים. למרות מזג האוויר והבוץ הדביק, אנשים מתהלכים כאן כאילו הם על חוף הים של תל אביב בחודש אוגוסט.

מצינור מים עבה של מקורות נשפכים כאן מים חמים הפורצים אל חלל האוויר בזרם קולח, להנאת המשתכשכים בבורות שהתהוו כאן, שמעלות אדים אל היום האפור.

קר מאד בחוץ וככל הנראה השהות בתוך המים נעימה למדי. מעולם לא אהבתי את חימום המושבים וההגה כפי שאהבתי אותם היום. הקור המצמית של רמת הגולן קיבל נוק אאוט מהאווירה החמה בחלל הנוסעים. איזה עונג.

הפולסטאר הנאמנה שליוותה אותנו כל סוף השבוע שמרה על שלוותה גם כאשר העמדנו אותה בניסיון, ולא השמיעה צפצוף מחאה, למעט אם מישהו מאתנו שכח לחגור את חגורת הבטיחות שלו.
המורשת הסקנדינבית של קשיחות בתנאי קיצון (רמת הגולן בינואר זה הכי קיצון מבחינתי), האלגנטיות והסקס אפיל הם אלו שייקחו כל אחד לכל קצה.
לחיצה חזקה ברגל ימין תביא אותו (ואותה) לשם הרבה יותר מהר ממה שחשבו קודם לכן. החוויה תישאר זמן רב לאחר מכן.