האם מישהו בחלונות רמת גן עדיין לוחש את הניגון הזה?

"הטקסט של השיר, שמקורו בערבית עיראקית, אינו מהותי, בכל שיר ערש חשוב הניגון המערסל ומרדים.
הסופרת-חוקרת יהדות עיראק ציונית פתאל-קופרווסר ליוותה את הסיפור, גם תרגמה לי את הטקסט, שתוכנו, אינו מיועד לילדים, אלא לאם או הסבתא המרדימה את התינוק, מערסלת אותו ומספרת לו בסוד על הכאב והקשיים שלה. ללחן הרך הזה יש טקסטים שונים לחלוטין. זמרים עיראקים לא מעטים מבצעים את השיר, ביניהם: יאיר דלאל, דודו טסה, אימאן שהרבני, שרי אלפי, סועד דורי ועוד. נדמה לי שכול זמר עיראקי כולל אותו ברפרטואר  שלו. אמי (שנפטרה לפני חמש שנים, והכל התחיל מגעגוע אליה ומצירוף קטעי זיכרונות) הייתה שמחה בספר הזה, וגם סבתא רוזה, ועוד הרבה סבתות וגם סבים. בסופו של דבר זהו שיר דיאלוג בין סבא שוע (קיצור של  יהושוע) לבין נכדתו תמר, שתוהה למה  הבובה אינה גדלה כמוה והסב משיב לה:
'בובות ודובונים אינם גדלים
הם עוזרים לילדים לגדול.'