ממריא לדרכי
על הכביש המהיר ה-180 ממריאה בקלילות אל עבר האופק השולל רישיונות באותה המהירות. ללא מאמץ וללא צפצופי מחאה. חד וחלק.
ברור שזו אינה מכונית ספורטיבית בהגדרתה, אבל פראיירית היא לא.
עם 3 מצבי נהיגה גם במצב אקו חסכוני מקבלים מכונית יציבה מהירה ושקטה. מה שלטעמי חסר כאן הם מערכות בטיחות אקטיביות שנמצאות היום כסטנדרט בכל קוריאנית ממוצעת.
על הכביש המהיר במהירות קבועה של 120 קמ"ש, ה- 180 מפגינה איפוק חסכוני (שאינו פוגם במאום) בצימאון שלה לדלק.
ממוצע של ליטר לכל 20 ק"מ, הוא נתון מרשים. כאשר מורידים את מד המהירות לפחות מזה הנתון מרשים אפילו יותר.
מגהץ את הכביש
מראה של חבורת אופנוענים גרמה לי לסטות מהנתיב המתוכנן ולרדוף אחריהם. הם הרי מחפשים כבישים עקלתונים נסתרים בהם יש ריגושים ואתגרים.
זאת הדרך לבדוק את הגרמנייה הצייתנית האם תיכנע לגחמותיי או אני לשלה?
כביש 6953 שיורד מקיבוץ דליה אל קיבוץ משמר העמק עד התחברותו עם כביש 60 הוא כביש יפהפה וריק, עם סיבובים חדים, העובר בתוך חורש ירוק. כיפי במיוחד, חבל שהוא כל כך קצר.
ה-180 מגהצת את הכביש הזה (אין ביטוי טוב מזה לתאר את חווית הנהיגה הזאת) בביטחון מוחלט. גם בסיבובים היא צמודה לכביש ולא נותנת לך את התחושה לשבריר שנייה אפילו כי משהו עלול לצאת משליטה.
אולם עד שאעבור את מלוא הכביש הזה מקצה לקצה, אני מבחין ממש בתחילתו בחלקו העליון בדרך סלולה פונה ימינה אל עבר יער הקיבוצים. דרך פארק גלעד, זהו כביש אספלט צר ומפותל בתוך יער אורנים שאין בו מטר אחד ישר ואופקי. סיבובים ופניות, קמרונות וגבנונים שמראים לך מהם מתלים מענגים ונוחות נסיעה רכה. לא מצאתי כאן מקומות עם שולחנות בהם ניתן לשבת ולפקנק בכיף, אלא רק שבילי עפר חוצים, והמוני רוכבי אופניים של שבת, בודדים ומשפחות שצצים מכל שביל.
המשך הדרך מגיעה אל אנדרטת יד לנופלים בני הקיבוצים המונצחים על קירות האבן. במקום יש תצפית רמה על כל עמק יזרעאל.
חורש את העמק
אני עוצר במוזיאון העמק בקיבוץ יפעת הפתוח בשבת (וגם בשאר ימות השבוע) ותמורת 30 ש"ח אני מתוודע לסיפורם המופלא של המתיישבים הראשונים, אנשי העלייה הראשונה השנייה והשלישית בעמק יזרעאל. בכניסה נחשפים לחדר בו יש צילומים וחפצים "מפעם", שמעבירים את תחושת ימי התום, והפשטות.
הסיפורים ששמענו אנו שנולדו במחצית המאה הקודמת, מקבלים פה משמעות באמצעות חפצים, מגורים בגדים וכלים בהם השתמשו החלוצים ההם שבנו יש מאין.
על משטח גדול עומד אוסף טרקטורים גדולים של ג'ון דיר. המוזיאון הזה מכוון למשפחות עם ילדים רכים, אבל גם מבוגרים ימצאו בו חן ועניין, עם געגוע לא מוסבר לחיים פשוטים, גם אם היו קשים יותר.
מבחן הדרך
ביליתי בסוף השבוע הזה כ-500 ק"מ עם ה-180 המעוצבת הזאת.
למרות שאני לא מאלו שמשתוללים (גם כשאפשר), מצאתי מכונית מאוזנת, נוחה מאד, שקטה, שיש בה מספיק כוח להאצות ועקיפות, כשצריך ואפשר, מתקדמת ואיכותית מאד.
צריכת הדלק הממוצעת עומדת על 1:15 ק"מ לליטר. נתון מכובד מאד,
כאשר החיים נותנים לך כוכבים אתה כבר לא מחפש את הירח.
מרצדס A180 PROGRESSIVE
מנוע 1,332 סמ"ק טורבו
136 כ"ס. מחיר 258,000 ש"ח
