"הפריוס מחליקה בדממה על הכביש. מערכת בקרת השיוט האדפטיבית מתפקדת היטב, [...] על מסך המולטימדיה יש תפריט עברי ברור ומהיר תגובה. אפשרויות הבידור מגוונות והצליל נקי וצלול"

אני מחליט לנסוע לראות על מה הרעש
בזמן הנסיעה בכביש המהיר אני לא שומע כלום.
הפריוס מחליקה בדממה על הכביש.
מערכת בקרת השיוט האדפטיבית מתפקדת היטב, ובקרת סטייה מנתיב עסוקה יותר בהתרעה צפצפנית ופחות במשוב אקטיבי.
על מסך המולטימדיה יש תפריט עברי ברור ומהיר תגובה.
אפשרויות הבידור מגוונות והצליל נקי וצלול.
סמוך לשמורת עינות צוקים (עין פשחה) עומדת שיירת רכבים לצד כביש 90.
ניסיון חיי אומר שאם אנשים עוצרים כנראה יש סיבה.
שביל עפר מוביל אל צלע ההר אל שמורת מצוק העתקים (סימון שביל שחור), ומדרגות אבן משולבות בו.
עלינו והתנשמנו בכבדות עד כי הגענו לנקודת רוויה.
הנוף הניבט גם ממחצית הדרך מפעים ביופיו.
בכניסה לישוב אבנת עומדות סביב מאות מכוניות, והמוני בית ישראל מחפשים פרחים באזור מטע התמרים.
מרבדים וורדרדים מקבלים פני הבאים. חרציות, פרגים ופרחים שאיני מכיר בשלל צבעים.
אפשר לרדת עם ההמון למטה אל שפת הים ממש,
כאן גלים קטנים חובטים בחוף ומוכיחים כי הים הזה לא תמיד שקט.
אנו נוסעים על כביש 90 עד המחסום המציין הפרדה בין הקו הירוק של טרום 67 ומעבר לו.
(תלוי מאין מגיעים) כאן ישנה פניה ימינה (לבאים מצפון)
אל כביש צדדי (חסר שם ומספר) ארוך ומתפתל במעלה ההר ומוביל אל הישוב מצוקי דרגות.
בקצהו ישנו מפרץ חניה גדול ומכאן עולים בהמשך 200 מטר ברגל.
משטח אספלט גדול המשמש כמנחת מסוקים וממנו רואים למרחק נוף מרהיב של רוב ים המלח,
הראות צלולה וטובה היום ומאפשרת תצפית למרחק