מחילה

יאיר בן־חיים

שֹׁמּוּ שָׁמַיִם יוֹם הָרַבָּא מִתְיַצֵּב בַּשַּׁעַר
מוֹדֵל הַדִּין מְחַיֶּה וּמֵמִית מְיַשֵּׁר וּמֵסִית
מְמַנֶּה וּמַקְצֶה חַיִּים וְתֹם בְּצוֹם
לְהַכּוֹת עַל חֵטְא הַהֲנָאָה לְכַפֵּר בְּהַכְנָעָה.

אֵשׁ, מַיִם וְחֶרֶב, שֶׁקֶט, רַעַשׁ וּמַגֵּפָה
יְהַלְּכוּן בְּחַיֵּינוּ, עַל-פִּי אַמַּת-הַמִּדָּה
שֶׁמָּא יְחָנֵּנוּ שֶׁמָּא יְעַנֵּנוּ
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל מֵעָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ בִּמְחִילָה

. . . . . . . . . . . .