“שירה זה לא עסק משתלם”

‘שירה זה לא עסק משתלם’

בין לבין כל העשייה הספרותית הזו, והצורך להתפרנס, הוא הוציא לאור 3 ספרי שירה – “השירה שלי היא אישית וקשה לי לשחרר” – מספר בן־חיים. פרופ’ הלל ברזל היה למעשה מי שעודד ודחף אותו כבר לפני שנים, והוא זה שממש דרבן אותו לעבוד על הספר הראשון ‘דורשירה’ הכולל שירים על העיר תל אביב מזוית אירונית. שנתיים לאחר מכן הוציא את ספרו השני ‘להשתגע באמצע היום’ – שירים של חיבוטי נפש לצד שירים חברתיים, שירי גחמה וארס-פואטיקה. ובשנת 2018 הוציא לאור את ספרו השלישי ‘חמדתי’ – המוקדש לאשתו חמדה, כשהפעם הספר מחולק לששה שערים ובן-חיים מגדיר אותו ‘קטלוג ביוגרפי של תמונות וסיטואציות לאורך חייו של המחבר’.  

ספרי השירה שלו זכו למאמרי ביקורת משבחים ולניתוחים מעמיקים מצד אנשים מובילים בתחום בהם הפרופ’ נורית גוברין, הד”ר ארנה גולן, פרופ’ אורציון ברתנא ופרופ’ הלל ברזל.

הוא מצידו ממשיך להפיק ערבי השקה של ספרים שונים ושל גליונות ‘המסדרון’ ומספר שהקהל המגיע קונה לרוב, באותם ערבים ואף דרך האתר. “אני לא מתעשר מזה. אני משקיע לבד, ועושה את הרוב לבד. ועושה ימים כלילות שהכל ייצא מקצועי. שירה זה לא עסק משתלם!”- הוא מצהיר.

הוא מספר כי בגיל 14 נהג ללכת לחנות ‘הכל לנוער’ שברחוב ביאליק, היישר לפינת ספרי השירה, והיה קונה ספרוני שירה בדמי הכיס שקבל מאביו. “כך נחשפתי לכל הגדולים של אז, ולא ידעתי שיום אחד אני עצמי אהיה בעולם הזה של הכתיבה והיצירה”- אומר בן־חיים ומוסיף: “בעידן הזה יש הרבה קולות חדשים, רעננים, ויש מקום לכולם. אני נותן בשמחה מקום לכותבים חדשים.”

בסוף הקיץ הקרב והא הוא מתעתד להוציא לאור את “אנתולוגיית ימי הקורונה”. לצורך כך פרסם קול קורא ולשמחתו קבל כבר למעלה ממאה שירים, סיפורים, מאמרים, בהם כאלה מהשמות המובילים כמו רוני סומק, יוסי אלפי, רמי סערי ועוד רבים וטובים.

כששואלים אותו מה תכניותיו לעתיד הוא אומר שימשיך בפעילותו למען הספרות העברית אם כי לדבריו, באופן אישי, קבע לעצמו שלא להוציא יותר מחמישה ספרים. כיום, במכוון, אינו כותב שירה ולאחרונה הוא בתהליך השלמת כתיבת רומן אותו הוא מקווה להוציא לאור ב-2022. כשמנסים להבין מה חלומו של איש כזה הוא אומר בפשטות: “את החלום הגדול שלי הגשמתי. הקמתי משפחה, נולדו לי שלוש בנות מקסימות, זה הדבר שמסב לי את האושר ושמחת החיים. כל השאר הוא תוכן מגוון שעסקתי בו מתוך שליחות ואהבה”.