קול הזהב

יאיר בן־חיים

דְּפִיקָה בְּדֶּלֶת בֵּיתֵנוּ נִשְׁמְעָה. בַּכְּנִיסָה נִצְּבָה אִשָּׁה גְּדוֹלָה

שֶׁאָמְרָה לְאִמִּי                     בָּאתִי לְחַפֵּשׂ אֶת קוֹל הַזָּהָב

הָיִיתִי יֶלֶד בֶּן שֵׁשׁ וְשַׁרְתִּי עִם הַצִּפּוֹרִים

דִּמְיַנְתִּי               שֶׁאֲנִי יֶלֶד-צִפּוֹר זָמִיר שֶׁעָף  גָּבוֹהַּ

עַד הַקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה                  שֶׁל חֻרְבַּת הַמָּלוֹן

שֶׁשָּׁכַן  בְּסָמוּךְ  לְבֵיתִי  וְהָיָה לָנוּ  לוּנָה פַּארְק לְמִשְׂחָקִים.

וְאַחֲרֵי  שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה  הָפַךְ לִהְיוֹת    בֵּית הַבִּטּוּחַ הַלְּאֻמִּי.

הִרְחִיק קוֹלִי נְדֹד אֶל בֵּיתָם שֶׁל הָרוֹדָנִים שֶׁגָּרוּ מוּל בֵּיתִי

שָׁם פָּגַשְׁתִּי  קוֹלוֹת חֲדָשִׁים מוּזָרִים      שֶׁחָזְרוּ עַל עַצְמָם

עוֹד וְעוֹד וְלֹא הֵבַנְתִּי אֶת פִּשְׁרָם וְאוֹתָם קוֹלוֹת רָצוּ אַחֲרַי

אָה אָה אָה אָה אָה  - אָה אָה אָה אָה אָה

וְהַקּוֹלוֹת הָיוּ עוֹלִים וְעוֹלִים      וּמִשְׁתַּנִּים

מַה מַה מַה מַה מַה מַה – מֶה מֶה מֶה מֶה מֶה מֶה.

וְהִנֵּה אֲנִי בְּסוּסִיתָא מִקַּרְטוֹן        נוֹסֵעַ בְּמֶרְחֲבֵי הָאָרֶץ

קָהָל רַב מִלָּא אֶת הָאוּלָמוֹת  בִּקְּשׁוּ לִשְׂמוֹחַ

אַחֲרֵי הַחַקְיָן שֶׁשָּׁר אֶת 'סְפִּידִי גוֹנְזָלֶס'

הָאֲמַרְגָּנִית הִכְרִיזָה בְּשִׂמְחָה, קַבְּלוּ אֶת קוֹל הַפַּעֲמוֹנִים

קַבְּלוּ אֶת            חוֹזֶלִיטוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִי.

*"אַט זוֹרֵם הַנַּחַל, זוֹרֵם לוֹ אֶל הַיָּם"

וְעֵינֶיהָ   שֶׁל  הָרוֹדָנִית  נְשׂוּאוֹת  אֵלַי

בְּמַבָּט מְאַיֵּם שֶׁאָשִׁיר כְּפִי שֶׁלִּמְּדָה אוֹתִי.

רַגְלַי רָקְדוּ בִּרְעָדָה, חִכִּיתִי שֶׁהַכֹּל יִגָּמֵר

רָצִיתִי לָעוּף עִם הַצִּפּוֹרִים הַשָּׁרוֹת.
. . . . . . . . . . . .