בין גבעתיים, באר שבע לטוסקנה

 הדרך שלך לחיים בכפר שלֵו בטוסקנה מעולם לא הייתה סלולה יותר. סיפורו של כפר אחד שמנסה לגשר על סכסוכים בעזרת סטודנטים לתואר שני מאזורי סכסוך, כולל מדינתנו הקטנה.  כך מצאה את עצמה רותם קלמר, תושבת גבעתיים לאחר סיום לימודי התואר הראשון בחינוך ומדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, אורזת תיק גדול ונוסעת לכיוון רונדינה. תוך כדי החוויה היא לומדת  לתואר שני בממשל גלובאלי ודיפלומטיה תרבותית באוניברסיטת סיינה /  מיכל זכאי.

הראיון פורסם בצ’ופצ’יק עתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון – בנגב

אי שם באיטליה, בין הרים ירוקים עם פסגות מושלגות במרכז טוסקנה, נמצא כפר קטן בשם רונדינה המכיל את כובד סכסוכי העולם. רונדינה, עמותה ללא מטרות רווח שמתקיימת כבר שמונה-עשרה שנים, אוספת אליה צעירים אשר סיימו תואר ראשון ומעוניינים להשתלב בתכנית ייחודית לתואר שני, ששמה דגש על סכסוכים ברחבי העולם. הארגון מקפיד להביא אנשים משני צדי המתרס כדי לקדם הבנה עמוקה ושיח כנה על סכסוכים שונים ברחבי העולם.

כך מצאה את עצמה רותם קלמר, תושבת גבעתיים לאחר סיום לימודי התואר הראשון בחינוך ומדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, אורזת תיק גדול ונוסעת לכיוון רונדינה. כיום היא מתגוררת שם עם עוד עשרים ושישה סטודנטים.  תוך כדי החוויה לומדת רותם לתואר שני בממשל גלובאלי ודיפלומטיה תרבותית באוניברסיטת סיינה. אי אפשר היה להתעלם מריח הכרמים הטוסקניים שפרצו מתוך הטלפון כשתפסתי אותה לשיחה לנסות להבין למה היא שם.

“שמעתי על התכנית במסגרת העבודה שלי בתור רכזת מעורבות חברתית באגודה בשנה שעברה”, מספרת רותם. “משרד קשרי חוץ פרסם את התכנית של רונדינה, וברגע שראיתי את זה פשוט החסירה לי פעימה וידעתי שזה מה שצריך להיות. ממש הרגשתי שזה השלב הבא בחיים בשבילי”. רונדינה הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום בשנה האחרונה בזכות הקירוב המיוחד שהיא עושה. אפשר למצוא בתכנית אנשים מסכסוך ארמניה–אזרבייג’אן, בוסניה–סרביה וקוסובו, צ’צ’ניה–קזחסטן ורוסיה וכו’. המטרה היא להפוך את אותם אויבים לאנשים ולגלות בעצם את הבן אדם שמאחורי הסכסוך. “אני לא מצפה שאני אחזור לארץ והסכסוך הישראלי–פלסטיני ייפתר, אבל אני כן מקבלת כלים להבין ולהסביר את הסכסוך”, מסבירה רותם. “זה נותן פתיחת צוהר להבין את הסכסוך ישראלי–פלסטיני בצורה הרבה יותר עמוקה ולהבין בעצם מי הבן אדם שעומד מולי ומה הסיפור שלו. אחד הדברים המרכזיים שהבנתי כשהגעתי לפה הוא שהפער בין הסיפור שלנו לסיפור שלהם הוא עצום. זה משהו שהוא מאוד מנוגד ושונה וכל תפיסת העולם והראייה היא שונה מאוד. כל מה שאנחנו גדלים עליו הוא שונה לחלוטין ממה שהם גדלים עליו. לפני שהגעתי לפה לא הבנתי כמה לא נחשפתי בעצם בצורה מלאה לצד שלהם בסכסוך”.

אני מניחה שהאנשים שמגיעים לשם מראש פתוחים יותר לניהול דו-שיח על סכסוך. זה לא קצת חורג מהרעיון המקורי?

“דווקא להפך, הארגון מנסה להביא אנשים עם השקפות עולם שונות עד כמה שניתן. אפשר לראות בצורה מאוד ברורה שיש אנשים מאותה מדינה ואותו צד של הסכסוך אבל חושבים אחרת לחלוטין. ככה נוצר איזון בין הכול”.

איך מתמודדים כשקורה משהו הקשור לסכסוך באחת המדינות?

 

“בנוסף למחויבויות שלנו בתואר יש לנו מחויבויות לארגון. יש מפגשים שבועיים ואירועים שונים שאנחנו נוכחים בהם. בגל האלימות האחרון שהיה בארץ אפשר היה לראות בבירור את השוני. כל ידיעה חדשותית אצלנו וכל סיפור מנוסח שונה לחלוטין בצד השני. כשהמצב בארץ התחיל להיות מתוח אז גם פה היה מאוד מתוח. זה הכניס אותי למתח נפשי די עמוק. לוקח זמן להבין איך להתנהל כשקורה משהו כזה. בהתחלה היה לי קצת קשה לנסות לאזן בין לרצות להיות מעין נציגה של המדינה ולהסביר את הצד שלנו לבין לנסות להבין ולקבל את הצד השני, או לחלופין להראות לצד השני שהם רואים את הדברים בצורה שגויה. כשהתחיל המצב בארץ עשו אִתנו כמה שיחות, גם שיחה רשמית וגם שיחה רגשית ואמוציונאלית יותר, שבה יכולנו לדבר על הצד שלנו ועל החששות שלנו. צריך גם ללמוד לאזן ולא כל היום להיות מול החדשות ולנסות להראות להם כמה פיגועים היו, מנסים גם לחיות את הקשרים הבין-אישיים שנוצרו ברונדינה ולנסות לקיים איזון בין שיח על סכסוך לבין חיים משותפים”.

 

האם זה משפיע על החיים? יוצר סכסוכים? או שמצליחים להגיע לשיח גם במצב כזה?

 

“אחרי שהייתה את אותה שיחה אמוציונאלית אז אני ועיסא, בחור פלסטיני שנמצא פה, קבענו להתחיל לדבר ולהבין אחד את הצד של השני. התחלנו בכך שכל אחד סיפר את ההיסטוריה של מדינת ישראל מהצד שלו, ואפשר היה ממש לראות את ההבדלים בין הגרסאות ואיך הם רואים ‘ציונות’. יצא שישבנו ובדקנו לעומק את ההיסטוריה”.

כותרת גם אני רוצה!

המועד האחרון להגשת בקשה למיונים הוא – 14.2.16. תהליך המיון כולל מילוי טפסים, שליחת המלצות, כתיבת חיבורים וראיון עם נציגים מהארגון שיגיעו לארץ. לאלה שמרגישים שתכנית כזו מדברת אליהם ורוצים להשתתף בה בשנה הבאה, רותם אומרת “אני ממליצה להיות כנים, כי זה בעצם מה שהם מחפשים. התכנית מתאימה למי שבאמת מוכן להיות עם ראש פתוח, להבין ולקבל את הצד השני, ולצד זה לדעת להסביר את הצד שלנו ואת נקודת המבט שלנו. הרעיון הוא לא להתווכח ‘מי היה פה קודם’ ו’איזה צד מספר את ההיסטוריה בצורה המדויקת ביותר’. הרעיון הוא ללמוד לגשר על הפער ועל הסכסוך וללמוד לחיות אִתו ולצדו”.

סטודנטים שמתענינים יכולים לקבל פרטים נוספים באתר : www.rondine.org/en

רותם תשמח לסייע : kalmarotem@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.