תופסת את הכדור בשתי ידיים

230 אמהות בגילאי 25 עד 60 משחקות כדורשת בליגת מאמאנט גבעתיים

17 קבוצות פעילות באולמות בתי הספר ברחבי העיר, מתאמנות בקביעות, מתחרות במשחקי הליגה ומתנדבות בקהילה

טלי בשוראי יצקוביץ

המוטו של מאמאנט ליגת האמהות בכדורשת – כל אמא יכולה, מיושם בהצלחה רבה בגבעתיים. פעם בשבוע מתקיים אימון קבוע באולמות בתי הספר בעיר עם מאמן מקצועי, פעם בשבועיים נערך משחק כנגד קבוצות אחרות בעיר. האמהות שמשחקות מחויבות לגמרי, אין ביטולים, אין איחורים. אחרי האימון לרוב הן ממשיכות את המפגש בבית הקפה השכונתי והאינטראקציה עובדת שעות נוספות. מחוץ למגרש נרקמות חברויות, יוצאות לארועים משותפים, חוגגות ביחד, מסייעות זו לזו כשצריך, מקשיבות, תומכות ובעיקר מרוויחות זמן איכות לצד פעילות ספורטיבית מבורכת.

ספורט הדגל של גבעתיים

קארין אינס יו"ר מאמאנט גבעתיים וחברה בהנהלת מאמאמנט ישראל, אמא ל- 4 ילדים בגלאי 4 עד 13, נשואה לשי בעל חברה להפקות טלוויזיה, מסבירה במה מדובר, "משחק הכדורשת, מבוסס על חוקי משחק הכדורעף, אבל בכדורשת מותר לתפוס את הכדור בשתי ידיים. קארין שעובדת בבנק הבינלאומי, בחטיבה העסקית, נחשפה לראשונה למשחק בליגה למקומות עבודה במסגרת העבודה בבנק, והתלהבה, מפה הדברים התגלגלו באופן טבעי, "רציתי להביא את המשחק לבית לגבעתיים, חפשתי באינטרנט ונתקלתי במאמאנט, נפגשתי עם עפרה אברמוביץ', יו"ר ומייסדת מאמאנט ישראל שהציעה לי להקים את הליגה בגבעתיים. בהמשך קבעתי פגישה בעירייה והסתבר לי שהתפרצתי לדלת פתוחה. הרצון לפעילות הספורטיבית בקהילה היה בעיצומו, מפה כבר הכל היה קל ופשוט התחלנו בהקמה. לשמחתי ההענות הייתה עצומה."
ליחי גרינשטיין רכז ספורט קהילתי בעיריית גבעתיים המשמש כרכז המקצועי של הליגה, גאה מאוד בליגה שתופסת תאוצה, "ליגת מאמאנט הפכה להיות ספורט הדגל של העיר. חברת קהילתיים שהוקמה לאחרונה, שמה לה דגש לקדם ולפתח את התחום. יש אצלנו כמות קבוצות גדולה של משתתפות יחסית לערים אחרות. נכון להיום, יש כ- 17 קבוצות וסך הכל יש כ-230 שחקניות בליגה כולה. הקבוצות בגילאים מגוונים ביותר, הצעירה בשחקניות בת עשרים וחמש והמבוגרת בת כשישים".

ליגה ססגונית

קארין מסכמת את עונות המשחקים עד כה, "התחלנו להתאמן בפברואר 2014, ותוך חודשיים הצטרפנו למשחקי הליגה. לא הספקנו לשחק הרבה, כי "צוק איתן" טרף את הקלפים. אבל בהמשך שחקנו שנת פעילות מלאה החל מספטמבר 2014 עד יולי 2015. השנה התחלנו באימונים ממש עם תחילת שנת הלימודים בספטמבר והפתיחה הרשמית של העונה תערך בנובמבר".

הליגה בשנה החולפת היתה ססגונית ביותר, הקבוצות השתתפו במשחקים שהתקיימו ב-3 בתים. נערכו משחקי גביע ומשחקי ליגה. האווירה מאוד תחרותית והליגה מתנהלת ברמה גבוהה עם רשמים ושופטים חיצוניים וכמובן מאמנים מקצועיים  מהטובים שבתחום. המשחקים מתקיימים באולמות הספורט בבתי הספר קלעי ובאלון, לרוב במוצאי שבת. בשנה החולפת זכתה בגביע קבוצת שמעוני ג' ובאליפות קבוצת שמעוני א'. מרבית הקבוצות מתאמנות פעם בשבוע, אבל יש קבוצות שלקחו את זה מעבר והוסיפו עוד אימון בשבוע. בנוסף הקבוצות יוצאות למחנות אימונים במהלך העונה ולימי אימון מרוכזים ברחבי הארץ. במהלך העונה נערכים משחקי אימון ומשחקי ידידות. הקפטניות מתחזקות קבוצה בווטסאפ ונמצאות בקשר קבוע.

באות לנצח  

בסיס הרעיון בליגת המאמאנט, הוא שאין צורך בידע מוקדם כדי להצטרף והאימהות לא אמורות להיות ספורטאיות בעלות נסיון, היתרון של המשחק שהוא מתאים לכל אמא.
אולם בשיחה עם חלק מהשחקניות ניתן להתרשם שיצר התחרותיות מהווה מניע חזק וחלקן גם עסקו בספורט לפני כן. אושרת אפריאט משחקת בקבוצת שמעוני ג', אמא לשלוש בנות, מזכירה בחברת רכב נשואה למומי קבלן שיפוצים, נמנית על האמהות הלא ספורטאיות בעליל, "בחיים לא החזקתי כדור ביד, אף פעם לא הייתי חלק מקבוצה תחרותית. הגעתי דרך חברה שהשתתפה ודרבנה אותי לבוא ולראות מה זה. לא הכרתי את המשחק בכלל. אחרי שהשתכנעתי החלטתי להצטרף לאימון הראשון והיה הרבה יותר מכייף. היום אני מרגישה שאני מכורה למשחק."
הילה ירון קפטנית של קבוצת ברנר, אמא לשלושה ילדים, מנהלת חנות טקסטיל לכל הבית נשואה לאמיר, איש עסקים, הצטרפה לליגה בתחילת הדרך ומשמשת מאז כקפטנית. השנה היה איחוד בין 2 הקבוצות של בית ספר ברנר ששיחקו בשנה שעברה. "זו קבוצת הכייף שלנו אנחנו חברות טובות אבל, לא שוכחות שהמטרה היא לנצח. אנחנו מבלות ביחד אחרי המשחקים אבל כולן יודעות שהן מחויבות לקבוצה ומתיצבות לאימונים בלי תירוצים".
הילה מגדירה את עצמה כקפטנית מאוד קשוחה, "המטרה היא להנות מהמשחק ולנצח. אנחנו משלבות בילוי וספורט. עבורי להיות קפטנית זה כייף אדיר אני נהנית מכל רגע, במשחקים, באימונים וגם מהעבודה המנהלתית."
המשותף לשחקניות שכולן אמהות לילדים בבית ספר ולכן ניתן למצוא מגוון רחב של מקצועות בקבוצה: מורה, מעצבת פנים, מטפלת בתנועה, סוכנת ביטוח מה שמעיד שרב השונה על הדומה ובכל זאת המשחק הפך עם הימים גם לארוע חברתי.
הילה שמה דגש על הצד המלווה את האמהות, "התמיכה המשפחתית היא חלק מעסקת החבילה שלנו.לכולן בני זוג תומכים המשמשים כאוהדים ראשיים לקבוצות. הילדים באים לעודד במשחקים ומתגאים באימהות שלהם".
שירי כהן קפטן שמעוני ג' משמשת גם כאחראית קשרי קהילה. לשירי 2 בנים, נשואה לגיא סמנכ"ל בוואלה שופס. במסגרת התפקיד, שירי היא אשת הקשר בין הקבוצה למאמן והמקשרת בין חברות הקבוצה. היא אחראית על הגיבוש והמוטיבציה ומהחיוך התמידי הנסוך על פניה, דומה שהיא עושה זאת בהמון חן ואהבה. שירי מתיחסת לפאן של התמיכה המשפחתית, "תענוג לראות את בני המשפחה באים לעודד עם שלטים, במיוחד במשחקים היותר מתקדמים".
גיא בעלה של שירי מצטרף לשיחה ומחזק את דבריה בדבר התמיכה מהזווית שלו, "האישה היא עמוד השדרה של המשפחה, אם האישה מאושרת כל הבית מאושר. זה בעצם הסוד של התמיכה מצד המשפחות. אני התחלתי כמפרגן, באתי למשחקים ובמשך הזמן הבנתי שכל הערכים שיש במאמאנט כמו קהילתיות, הרחבת אופקים, חברות וערכים ספורטיביים מהווים ערך מוסף אדיר. ראיתי את החשיבות של העניין. גיליתי שיש פה אחווה בלתי רגילה בין הנשים, הן נמצאות אחת בשביל השנייה בשעת צרה ובשעת שמחה". המסר של גיא לבעלים שעוד לא הבינו, "גברים, הגיע זמן לשחרר, לפרגן ולתמוך".

אטרקציה באיטליה

במסגרת הפעילות העניפה של המאמאנט, קבוצת שמעוני ג' השתתפה בטורניר הבינלאומי של הליגה למקומות עבודה  Csit, בעיר ליגננו שבצפון איטליה. הקבוצה ייצגה את גבעתיים כחלק ממשלחת שמנתה 55 שחקניות, מתוכן קבוצת שמעוני ג' היחידה שיצאה בהרכב מלא,  דבר שהביא המון גאווה למשתתפות. שירי הקפטנית משתפת בחוויות, "היינו 11 בנות, חדורות מוטיבציה ואנרגיה. לקבוצה שלנו היו הישגים מדהימים, זכינו במקום ראשון בטורניר חופים ובמקום שלישי בטורניר אולמות. הפרס היה גביע ומדליות. שלבנו גם טיולים באזור והגענו עד ונציה. נהנו מחוויות ספורטיביות וזמן איכות חברתי ביננו, זה תרם לגיבוש שלנו. הרגשנו שאנחנו אטרקציה בעיקר בגלל שאנחנו קבוצה של אימהות, היינו קבוצה הומוגנית יחידה בין הקבוצות שיצאו מהארץ, זה נתן לנו מעמד שונה, מאחר ושאר השחקניות שבאו לא הגיעו, כקבוצות אלא כשחקניות בודדות ובטורניר עצמו הן התגבשו לקבוצות."
שירי ספורטאית עבר, שזכתה להשתתף בנבחרת ישראל בכדור אף ומאחוריה שנים רבות של משחק בקבוצת הפועל כפר סבא, כילדה נערה ובוגרת משווה את עברה כספורטאית והיא מתרגשת לאמר, "החוויה לשחק בקבוצה בתור אמא ואשה בוגרת זו חוויה אחרת לגמרי. יש לזה משמעות שונה עבורי. את מיצגת לא רק את המדינה אלא גם את המשפחה ואת החברות שלך".
שירי מדגישה שהקבוצה היא היא הרבה יותר מספורט עבורה, "יש ביננו סולידריות אחת כלפי השניה. יש פה שילוב של ספורט עם תחושת שייכות, תחרותיות, חברות אמת, את נחשפת למצבים שונים אצל הבנות ולמשברים אישיים. אנחנו לא באות בגישה שיפוטית אחת לשנייה ולכן אנחנו מאפשרות לכל אחת להתבטא ולשתף את יתר הבנות בקבוצה. אני מרגישה שזכיתי גם בהישגים ספורטיביים אבל בעיקר בחברות אמת".

פעילות קהילתית

מלבד הפעילות הספורטיבית העניפה, הבנות משלבות התנדבות בקהילה ומהוות כוח רציני בתחום ההתנדבות והתרומה לקהילה בגבעתיים. אפיית עוגות ומכירתן כשהכסף שנאסף נתרם לנזקקים, השתתפות ביום המעשים הטובים, סיוע לבעלי צרכים מיוחדים, הכנת משלוחי מנות בפורים לחיילים בודדים ועוד, אלו רק חלק מהמעורבות בקהילה שמפגינות האמהות.
השנה הציבו לעצמן אמהות הליגה אתגר חדש, שילוב נערות בסיכון בליגה וישנה תוכנית אב שנרקמת בימים אלה, לסייע לחיילים בודדים המשרתים בחטיבה 188 שאומצה על ידי העיר גבעתיים. המאמות מתכננות לאמץ חיילים בודדים, לארח אותם, למלא להם את המקרר ועוד ועוד. לקראת השנה הקרובה האמהות מלאות תוכניות כרימון, אמנם האימונים החלו, אך בקרוב מתקיים ארוע פתיחת העונה מול מכובדי העיר בו מציגים את הקבוצות והשחקניות ומתקיים משחק ראווה.