“בגבעתיים נדבר כולנו בשפה גישורית”

מרכז גישור חדש נפתח בעיר

האכלת חתולים, מריבות על חנייה ורעש העולה מהברים באזורי מגורים, הם חלק ממחלוקות בין תושבים הגורמים לכעסים ולסכסוכים מתמשכים. הליך הגישור בין שכנים הוא פתרון מצויין המאפשר לשני הצדדים להמשיך בחייהם בשכנות

 

המרכז לגישור ובניית הסכמות החדש פתח בימים אלה את שעריו לציבור הרחב ומספק שירותי גישור זמינים ונגישים על ידי מגשרים מקצועיים.

תוכנו של ערב הפתיחה עסק בהצגת טעימות מעולם הגישור בקהילה, באמצעות סיטואציות המייצגות קונפליקטים אופייניים. הסיטואציות הומחזו והוצגו על ידי שחקנים בוגרי בית הספר למשחק “הדרך”, בהנחיית צופית שפאן: בן איזדי, בן מנופלה, קרן זירי, חן שיף, מיטב לאודון ודור נקש וזאת כחלק מהאג’נדה המנחה את המרכז, ליצירת שיתופי פעולה.

יו”ר קהילתיים, אור-לי ניב יו”ר קהילתיים המשמשת גם כיו”ר הועדה המקצועית של המרכז היטיבה לתאר זאת: “החזון שלי הוא שבגבעתיים נדבר כולנו בשפה גישורית”. במעגלי שיח בהנחיית מנחים מצוות הגישור של המרכז: ד”ר רויטל חמי-זינימן, אריאל וינטר, עו”ד ענת קריב ועו”ד מיכל נתן מילוא, הודגמה הדרך לפתרונות של הקונפליקטים באמצעות הידברות וכן התקיים דיון אודות תרומתו של מרכז גישור בקהילה לתקשורת בונה ויישוב סכסוכים אופייניים.

מה הוא מרכז גישור בקהילה?

“מרכזי גישור בקהילה כאלו קיימים כבר בלפחות 40 רשויות מקומיות” מסבירה מנהלת המרכז, עו”ד דורית קראוס שחר “וראוי כי גם שלעיר גבעתיים יהיה מרכז גישור משלה. גבעתיים היא עיר רב-גונית, עיר בה גרים אחוז גבוה של תושבים בני הדור השלישי ומצד שני היא עיר מצעירה, יש בה יותר ילדים מבעבר, היא שוקקת חיים ויש אומרים שהופכת להיות אטרקטיבית מתל-אביב, עיר המשלבת איכות חיים, חינוך טוב ולאחרונה גם בילויים.”

מתחים וקונפליקטים, בין היתר, על רקע הפערים הבין-דוריים, הינם חלק בלתי נפרד מחיי קהילות והם מתעצמים במיוחד במערכות יחסים מתמשכות כמו במשפחה וביחסי שכנות. הניסיון בארץ ובעולם מלמד כי תהליכים של יישוב סכסוכים בהסכמה מתאימים מאוד לטיפול בסכסוכים בקהילה, שכן יש צורך להתייחס לכל ההיבטים של הסכסוך, הצרכים והאינטרסים של הצדדים על מנת להגיע לפתרון שיאפשר לצדדים לשמור על מערכת היחסים ביניהם.

המרכז לגישור החדש בגבעתיים, רואה בקהילה את המוקד לפעילותו תוך שאיפה להיות מרכז הוליסטי העוסק בכל ההיבטים שהתושבים נתקלים בהם בחיי היום יום: משפחה, עבודה, שכנים, גן, בית הספר, מרכז קהילתי, חנות, בית אבות.

תרבות של חיים משותפים

גישור הוא דרך אלטרנטיבית לפתרון סכסוכים, בתיווך מגשר ניטרלי, בדרך של הידברות ישירה ומכבדת על מנת להגיע להסכמה בין הצדדים. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק רואה בגישור תרבות של חיים משותפים ו”תופעה חברתית המשפיעה על התרבות הבינאישית”.

בתהליך הגישור ניתנת הזדמנות לצדדים להידבר ביניהם, לבטא את עמדותיהם, את רגשותיהם וצורכיהם ולהקשיב גם לצרכיו של האחר. ביחד מעלים הצדדים אופציות לפתרונות ובוחרים באפשרות המוסכמת והטובה לשני הצדדים.

המרכז בגבעתיים יפעל בעמותת קהילתיים על ידי צוות מגשרים נייטרלי ובלתי תלוי, מקצועי, מגוון, מחוייב לקהילה, רובם תושבי העיר.

המטרות המרכזיות של המרכז הן בראש ובראשונה מניעת קונפליקטים ע”י הטמעת הגישור כשגרת התקשורת הבינאישית. גישה זו רואה בגישור תפיסת עולם ושפה. החזון שלנו הוא שהתקשורת בקהילה (מילולית ווירטואלית) תהייה תקשורת בונה, תקשורת מקרבת שתקדם את החיים במשותף לחיים טובים וסובלנים יותר עם הפנים לקהילה.

מטרה נוספת של המרכז היא להעניק לתושבים ולרשות המקומית שירות נגיש, יעיל וזמין ליישוב סכסוכים בקהילה. המרכז שואף להיות “מוקד ידע” – מוקד שיפנו אליו בכל מקרה של קושי, של קונפליקט בין אדם לחברו, עובד-מעביד, בעל עסק ולקוח, בין התושב לרשות המקומית. המרכז אף יעסוק בדיאלוגים קהילתיים בנושאים של החיים המשותפים בקהילה ובניית הסכמות במקרים של סכסוכים רבי משתתפים לדוגמא סביב שכונות מגורים ובתים משותפים.

המרכז עובד בשיתוף פעולה מלא עם השותפים בקהילה ברשות המקומית, מוקד פניות הציבור, המשטרה והשוטרים הקהילתיים בועז מזרחי ואלי עוזיאל. “הליך הגישור הוא וולנטרי ומותנה בהסכמה מלאה של הצדדים ואנו שמחים לבשר כי חלק מהליכי הגישור כבר נפתרו בהסכם מכבד בין הצדדים” מסבירה עו”ד דורית קראוס.

הנושאים המטופלים במרכז כוללים כאמור את מגוון הנושאים בהם נתקל תושב בקהילה, לרבות סכסוכי שכנים, צרכנות, יחסי עבודה, בין הרשות לפרט, ועדי בתים, בין שוכרים לבעלי בתים, בתחומים של תכנון ובניה, בתוך מערכת החינוך, בתוך המשפחה, בין הורים קשישים לילדיהם, הורים וילדים, נוער ועוד.

התחלנו!

מרכז הגישור בקהילה נפתח במרכז הקהילתי שדה בוקר עם מדיניות כתובה, צוות ניהול וצוות מגשרים המבוסס על מתנדבים שכבר עוסקים במלוא המרץ בגישורים ודיאלוגים קהילתיים.

הציבור מוזמן לפנות, אל מרכז הגישור באמצעות מנהלת המרכז, עו”ד דורית קראוס שחר בטל’ 052-3678170 או באימייל doritks@kehilatayim.org.il.

 

האכלת חתולים

קונפליקט בין ועד הבית בשם דיירי הבית המשותף מול שכן המאכיל חתולים.

שכן, ערירי, מאכיל חתולים בכניסה לבית משותף. האכלת החתולים היא בשקים בכניסה לבית המשותף. הדבר גורם להתקהלות של חתולים, לכלוך והחתולים קופצים ומטרידים את מי שנכנס ויוצא מהבית המשותף. ועד הבית מבקש להימנע מלהאכיל את החתולים בכניסות לבית המשותף מכמה סיבות כמו לכלוך, התנפלות החתולים על עוברים ושבים ואף אלרגיה של אחד הדיירים לחתולים ואולם הבקשה נענית בשלילה מטעמי צער בעלי חיים.

 

בעל עסק – שכנים

קונפליקט בין  בעל פיצריה בקומת הקרקע של בית משותף מול דיירת בקומה מעל.

בבית משותף, קומת הקרקע משמשת לצרכי מסחר. בין החנויות, נמצאת פיצריה אשר בנוסף למשלוחי פיצות באמצעות קטנועים, יש שולחנות על המדרכה, אליה מגיעות  משפחות עם ילדים לאכול וחבורות של צעירים אשר מקימים רעש. בנוסף, פחי הזבל מלאים אשפה ונותר לכלוך על המדרכה. הדיירת בקומה שמעל לשטחי המסחר והפיצריה סובלת מהרעש. כתוצאה מכך, היא צועקת ממרפסת ביתה ולעיתים אף שופכת מים למטה (לעבר השולחנות) כאילו השקתה את העציצים.

 

חניית רכב נכה

דייר נכה בבית משותף הצמיד לעצמו חניה מתוך החניות המשמשות את הדיירים על בסיס מקום פנוי מול דיירי הבית האחרים.

בבניין בן כמה קומות בו מתגוררים 18 דיירים, יש חניות צמודות לכל דייר ו-5 מקומות חניה לא צמודות, על בסיס מקום פנוי. אחד הדיירים, אשר סובל מנכות קלה ברגלו השתלט על אחת החניות על בסיס מקום פנוי וצבע את מקום החניה ב”מעטפה” (סימון של שטח חניה לנכים) ושם שלט “חניית נכים” וזאת אף שאינו מוגדר נכה. הדיירים הציעו לדייר לפנות לעירייה על מנת לבקש מקום חניה מוגדר כנכה מחוץ לבית המשותף, כפי שנהוג. ואולם הדייר לא מעוניין לחנות בחוץ כי זה יותר רחוק ללכת ועושה שימוש בחניה אשר מיועדת לשימוש כל הדיירים. בבניין יש דיירים שזקוקים לחניה כמו שכנים עם עגלת תאומים ודיירים מבוגרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השלימו בבקשה את בדיקת האבטחה

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.