ארוחה נהדרת בטרקלין יפהפה
אוגוסט 1, 2020
שוק הנדל”ן בעידן הקורונה – לאן הרוח נושבת?
אוגוסט 1, 2020

נָעֳמִי לְבָנוֹן-קֶשֶׁת

עֲנָנוּת מֻגְבֶּרֶת

אָבִי הָיָה אִישׁ
מְאֹד גָּבוֹהַּ וְדָקִיק
וּכְשֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ
הָיוּ רַגְלָיו<
עָמֹק בָּאֲדָמָה
וְרֹאשׁוֹ בָּעֲנָנִים

בְכָל פַּעַם
שֶׁרִחֵף בָּעֲנָנִים
הָיָה קוֹטֵף לִי
אֶחָד

וְהָאִישׁ הַגָּבוֹהַּ
והדקִיק הַזֶּה
בְּעַנְנֵי נוֹצָה
שֶׁדִּגְדְּגוּ אוֹתִי תָּמִיד
כְּשֶׁהָיִיתִי עֲצוּבָה.
. . . . . . . . . . . .

אַהֲבָה מחוץ לקווים

מִילוֹת אַהֲבָה
שֶׁנִּכְתָּבוֹת עַל דַּף
מַחְבֶּרֶת חֶשְׁבּוֹן
נִדּוֹנוֹת מֵרֹאשׁ
לְהִשְׁתַּבֵּץ,
לְהִתְמַסְגֵּר
לִהְיוֹת מְמֻשְׁמָעוֹת
וְאָז
פִּתְאֹם
בַּסּוֹף-בַּסּוֹף
כָּתַבְתָּ בְּטוּשׁ עָבֶה:

'מֵת עָלַיִךְ'.
. . . . . . . . . . . .

יְדֵי הַמִּלִּים

יְדֵי הַמִּלִּים מְקַנְּנוֹת
בְּצַמֶּרֶת הַדֶּקֶל
מְדַגְדְּגוֹת
אֶת אֱלֹהִים
בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

. . . . . . . . . . . .

פַּעַם הָיָה פֹּה בַּיִת

אֵם הַדֶּרֶךְ
בְּפַאֲתֵי סְתָו-וֶרְמוֹנְט
בּוֹאֲכָה מְדִינַת נְיוּ-יוֹרְק – בֵּית עֵץ קוֹרֵס תַּחְתָּיו.
חַלּוֹנוֹת פְּעוּרִים בְּתַדְהֵמָה
דלת תְּלוּשָׁה ממְּצִיאוּת,
זוֹעֶקֶת חָמָס
כְּמוֹ שֵׁן מִתְנַדְנֶדֶת.
חוֹר בְּרֹאשׁ הַגַּג
מַבִּיט בִּתְחִנָּה
לַשָּׁמַיִם
מִנַּיִן יָבוֹא עזְרו,
חֻרְבָּן
מַכְמִיר לֵב.
מִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין
שֶׁפַּעַם גַּם פֹּה
צָחֲקוּ יְלָדִים.
פַּעַם גַּם פֹּה
הוֹרִים חָלְמוּ
עַל חַיִּים
אֲחֵרִים מִזֶּה.
• רה"ש תש"פ, ןרמונט, ארה"ב
. . . . . . . . . . . .

לוֹכֶדֶת עֲרִיקוֹת

כְּמוֹ תִּינוֹק
שֶׁמְּאַבֵּד מוֹצְצִים,
כְּמוֹ יַלְדָּה שֶׁמְּאַבֶּדֶת 'קוּקִיּוֹת',
אֲנִי
מְאַבֶּדֶת
מִלִּים.
רוֹאָה אוֹתִיּוֹת
אֲבָל מִלִּים -
חוֹבְרוֹת לְסִידָן וּבוֹרְחוֹת,
מִתְפָּרְקוֹת כְּאִלּוּ מָחַק טִיֵּל בֵּינֵיהֶן.
וַאֲנִי,
לוֹכֶדֶת עֲרִיקוֹת מְנֻסֶּה,
מְפַשְׁפֶּשֶׁת בֵּין קִפְלֵי הַמֹּחַ
והמלָּה
אֵינֶנָּה.
פִּתְאֹם הִיא מוֹפִיעָה:
'יָצָאתִי לְקָפֶה עִם סיגריה'.
וְלֵךְ תִּכְעַס.
הָעִקָּר שֶׁחָזְרָה. שְׁלֵמָה.

. . . . . . . . . . . .

שִׁגְּרָה

בית קָפֶה קָטָן
פִּנָּה אַפְלוּלִית
הִיא – מְצַחְקֶקֶת בְּהִתְפַּנְּקוּת
הוּא- עֲטוּר שֵׂעָר מַכְסִיף,
מַנִּיחַ יָד, בְּאַדְנוּת,
עַל יְרֵכָהּ הַצְּעִירָה.
סֵפֶל קָפֶה, קְרוּאָסוֹן בְּחֶמְאָה
וְכוֹס מַיִם גְּנוּבִים
שֶׁלִּפְנֵי, אוֹ אַחֲרֵי, ה-
HAPPY HOUR
הַקָּבוּעַ שֶׁלָּהֶם.

וּבַבַּיִת
'אִשְׁתִּי לֹא מְבִינָה אוֹתִי'
מַמְתִּינָה.
יוֹדַעַת שֶׁיַּגִּיעַ לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב.
כְּמוֹ תָּמִיד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
וּבֵינְתַיִם, שׁוּב,
מַדְבִּיקָה בַּסֶּלוֹטֵיְפּ
אֶת רְסִיסֵי נִשְׁמָתָהּ.

. . . . . . . . . . . .

נעמי לבנון-קשת היא עיתונאית למעלה מ-40 שנה, מהן 27 שנים ב"לאשה".
מאז פרישתה היא מראיינת וכותבת עבור "גבעתיים פלוס", עורכת מגזינים למגזר המקצועי,
כותבת ספרי ביוגרפיה לאנשים וישובים ועורכת ספרים.
כמו כן היא מביימת ומתסרטת סרטי תעודה על פצועי צה"ל במסגרת "בית הלוחם" - תל אביב.
נעמי כותבת שירה שנים רבות.
ב-2016 הוציאה ספר שירה בהוצאת "מדיה 10" ופרסמה משיריה במסגרות שונות בהן עמוד התרבות של "מעריב", "בטאון לשירה",
ובקרוב אנתולוגיה שמוציא המשורר והעורך יחזקאל נפשי.
משתתפת בכיתת-אמן של רוני סומק.

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.

דילוג לתוכן